כל המאמץ לאורך שמונה שנים, כולל החודשיים האינטנסיביים האחרונים מהשיגור, ההקפה מסביב לכדור הארץ, ההתקרבות לירח, כל החלומות וכל התקוות - מתלכדים הערב (חמישי) למשימה אחת: הנחיתה של החללית בראשית על הירח.
צילום ארכיון: משה בן שמחון
הנחיתה תמקם את ישראל במקום הרביעי ברשימת המדינות שהצליחו להנחית חלליות על הירח (אחרי רוסיה, ארה"ב וסין).
אמש, בתמרון האחרון לפני הנחיתה, הנמיכו מהנדסי התעשייה האווירית ועמותת SpaceIL את המסלול של בראשית לגובה של כ־17 ק"מ מעל פני הירח. "התמרון הפעם נעשה כשהחללית נמצאת בצד הרחוק של הירח ואין איתה תקשורת", הסביר יוסי, ראש צוות מסלולים בתעשייה האווירית. שדה הכבידה הבלתי סימטרי של הירח, הגרביטציה המתעתעת ומסלולים נמוכים שהם בלתי יציבים "עלולים למשוך בעזרת כוח הכבידה את החללית לפני הנחיתה". לכן, "צריך להיות מדויקים מאוד". לאחר תמרון זה תיקבע השעה המדויקת לנחיתה, בין 22:00 ל־23:00.
הפקודות של תמרון הנחיתה יישלחו אל החללית ממרכז הבקרה הישראלי, באמצעות לוויין התקשורת של נאס"א המקיף את הירח. חצי שעה לפני מועד הנחיתה תופעל הפקודה, והחללית תחל בנחיתה אוטומטית בצורה אוטונומית. המנועים יסובבו את החללית ויקרבו אותה אל הירח. בגובה חמישה ק"מ יופעל חיישן גובה, הרגליים יופנו אל הקרקע והמנועים יופעלו כדי להאט את הנפילה.
גם אם תיפול על צידה, תוכל בראשית לשדר תמונות הן משלב ההנמכה והן מהקרקע. שורת מצלמות הממוקמות בכמה מקומות על החללית תוכל להבטיח שיגיעו צילומים, אם תהיה תקשורת. על הצלחת הנחיתה, או התרסקות, חלילה, נוכל לדעת רק לאחר חצי שעה.
החללית מתוכננת לנחות במכתש "ים הרוגע". אתר הנחיתה נבחר לפי מגבלות בטיחות ותקשורת, כדי לאפשר נחיתה באזור שיתאים לביצוע המדידות והניסויים. פרופ' עודד אהרונסון, מהמחלקה למדעי כדור הארץ וכוכבי הלכת במכון ויצמן למדע, שסייע בבחירת האתר, הוא המנהל המדעי של המשימה. "המטרה המדעית המרכזית היא למדוד את השדה המגנטי של הירח ולהבין את מקורו", הוא מסביר,"לירח יש אמנם ליבת ברזל, כמו לכדור הארץ, אלא שהיא קטנה וקרה. לפיכך אין לירח שדה מגנטי גלובלי כמו שלנו, אך יש על פניו אזורים וסלעים שמתאפיינים ברמות שונות של מגנטיות. למגנטיות זו עשויים להיות מקורות שונים, ואנו מבקשים להבין מהם".
מדידת השדה המגנטי החלה עוד כשהחללית היתה בדרכה לירח, וכן במסלול שמקיף את הירח, שבו כבר מורגש השדה של הירח עצמו.
הנחיתה על הירח נחשבת הישג לאומי היסטורי, אך היא החלה ביוזמה פרטית של יריב בש, כפיר דמרי ויהונתן ויינטראוב, מייסדי עמותת SpaceIL. התעשייה האווירית שותפה לפרויקט מתחילת דרכו. במהלך השנים נוספו שותפים נוספים מהמגזר הפרטי, מהמגזר הציבורי ומהאקדמיה. הבולטים שבהם הם מכון ויצמן למדע, סוכנות החלל הישראלית, משרד המדע ובזק. בבניית בראשית הושקעו כ־100 מיליון דולר, שרובם גויסו מתורמים פרטיים ובראשם נשיא עמותת SpaceIL הפילנתרופ מוריס קאהן. בתורמים המרכזיים: מירי ושלדון אדלסון, סילבן אדמס, סמי סגול, לין שוסטרמן וסטיבן גראנד.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
