בשיתוף ברק רום
ר’, קבלן בנייה, היה בתקופה לחוצה כלכלית. החברות שאותן ניהל היו שרויות בקושי תזרימי, מאחר שמספר מזמיני עבודה לא שילמו כספים בגין העבודות שביצעו החברות.
בתווך, הוא צריך לתמרן בין תשלום משכורות לעובדים ובין תשלום לספקים, והכל תוך עמידה בלוחות הזמנים הלחוצים גם כך.
מחשבה אחת הדהדה בראשו של ר’ והטרידה את מנוחתו: “חג הפסח ממשמש ובא ואני לא יכול שלא לשלם את המשכורות לעובדים. אלה משפחות שאני תומך בהן כבר שנים !”
אך רצונות לחוד ומציאות לחוד. הבנק מודיע לר’ כי בשלב זה קו האשראי נעצר עד הסדרת המצב הכלכלי. ולכן, לא יכול היה לשלם את המשכורת לפני החג.
“אני אסדר את זה, אביא כסף מהבית, אמשכן את ביתי ואדאג להכל”. הודיע ר’ למנהל הבנק, הדגיש כי בכוונתו לדאוג לערבויות מתאימות ויצא לכיוון משרדו.
מעוניינים במידע נוסף? היכנסו עכשיו לאתר של עו”ד בועז אלקלעי
שום דבר לא הכין אותו למה שחיכה לו. עם הגעתו למשרד הוא קיבל מכתב שלפיו הוא מלין שכר וכי עובדיו עזבו את מקום העבודה. ר’ רתח מזעם ונעלב עד עמקי נשמתו. הוא חש כאילו עולמו חרב . “אני לא מבין למה הם לא המתינו עוד קצת לפני שעזבו ! אני תמכתי בהם במשך שנים!”.
ר’ חש כי העולם סוגר עליו. הוא הרגיש כאבים חזקים מאוד בחזה. זיעה קרה החלה לבצבץ ממצחו והוא הרגיש שהוא עומד להתמוטט פיזית ונפשית. הוא ניסה להירגע ולא הצליח. הוא נסע לביתו, אך גם שם המחשבות לא הניחו לו.
בשלב מסוים הובהל לבית החולים כשהוא סובל מתעוקת חזקה קשה. למחרת, עבר סיטי לב ואושפז בטיפול נמרץ לב, שם עבר צנתור מורכב. שבוע לאחר מכן כבר עבר אירוע של אוטם שריר הלב .
ר’, אשר ניסה להשתקם ולהחלים, היה בטוח כי המוסד לביטוח לאומי נמצא לצידו “ברגעים החשובים של החיים”, אך המציאות טפחה על פניו פעם נוספת.
תגובת המוסד לביטוח לאומי לא איחרה לבוא: “המקרה שאירע לך כלל לא קשור לעבודה. היית חולה עוד לפני התקף הלב”.
“אבל הייתי בריא!” אמר ר’ “ויש לי הוכחות שלפני הסיפור הזה הבדיקות שלי היו תקינות !”
“”זה לא משנה” השיב נציג הביטוח הלאומי “מבחינתנו האירוע לא קשור לעבודה”.
ר’, אשר שילם תשלומים גבוהים כל השנים לביטוח לאומי, נותר לבדו ברגעים החשובים והעצובים שבחייו…
תחושה קשה אפפה את ר’. הוא הרגיש חרדת נטישה מצד כולם.
ר’ לא ויתר, פנה באמצעותנו לבית הדין, בתביעה להכרה באירוע כאירוע חריג. לאחר מאבק קשה מטעם הביטוח הלאומי על כל פרט עובדתי ורפואי בעניינו, ולאחר שגם יועץ רפואי מטעם בית המשפט קבע כי האירוע החריג גרם לליקוי ממנו סובל ר’, נאות הביטוח הלאומי לחזור בו מדבריו.
ר’ הוא לא מקרה חריג.
תקיפת עובד בשעת עבודה
ג’ איש גדול ממדים.
הוא הותקף על ידי מספר אנשים, בזמן עבודתו כפקח בעירייה גדולה. הם דחפו אותו, קיללו אותו ואיימו עליו. בעקבות האירוע, נותר ג’ בסערת רגשות, עם קוצר נשימה וזיעה קרה.
לאחר האירוע, ג’ נתקף בסטרס ותעוקה קשים במשך מספר ימים. ג’ התבייש בעצמו וחש נבוך שלא החזיר לתוקפים מנה אחת אפיים, אך באותה נשימה היה בלחץ אדיר פן ישבו התוקפים ויתקפו אותו.
שבוע לאחר המקרה, ג’ נתקף בכאב עז בחזה המלווה בקוצר נשימה. הוא הובהל לבית החולים עם התקף לב.
גם כאן, הודיע לו ביטוח לאומי: “לא מדובר בתאונת עבודה. תאונת עבודה. ההתקף שלך הוא על רקע של תחלואה טבעית”.
“איזה תחלואה?”, חשב ג’ בליבו, “הייתי בריא לפני אירוע התקיפה” .
ביטוח לאומי חקר את האירוע וביקש לבדוק האם טענותיו של ג’ אמתיות, אך גם לאחר קבלת כל העובדות, הוא לא שינה את דעתו והחליט כי לא מדובר בתאונת עבודה.
ג’ לא ויתר ופנה באמצעותנו לבית הדין לצורך הגשת תביעה נגד ביטוח לאומי וזכה .
תאונת עבודה ואירוע חריג
תאונת עבודה מוגדרת בחוק כתאונה שהתרחשה תוך כדי עבודה או בגלל תנאי העבודה .
קיימים מקרים שבהם יכול אדם ללקות בהתקף לב בזמן העבודה, אך הנזקים לא יוכרו “כתאונת עבודה”, וזאת מכיוון שקיימים אצלו גורמי סיכון (עישון, השמנה, כולסטרול וכו’). במקרה זה, גם אם ההתקף קרה בזמן העבודה, הרי שהנזקים לא נגרמו “עקב” העבודה.
כדי להכיר באוטם שריר הלב כתאונת עבודה, יש להוכיח כי התרחש “אירוע חריג” בסמוך לקרות האוטם.
הבחינה לקיומו של אירוע חריג היא בחינה סובייקטיבית מנקודת המבט של הנפגע, אך היא צריכה להיתמך בראיות אובייקטיביות- תעודות רפואיות, אמרות שנאמרו בזמן אמת, תיעוד התומך בטענה ועוד.
למה זכאי הנפגע בזמן תאונת עבודה?
להכרה באירוע מסוים כתאונת עבודה יש משמעות גדולה:
ראשית, הנפגע זכאי לתשלום משכורת עבור 3 חודשי המחלה הראשונים לאחר קרות האירוע.
לאחר מכן הוא עתיד לעמוד בפני ועדה רפואית, אשר אמורה וצריכה לקבוע את נכויותיו הזמניות והקבועות. הדבר יכול להתבטא בפיצוי חודשי גבוה של אלפי שקלים.
היה ואירע לכם מקרה שכזה, דאגו ככל שניתן לתעד את העובדות. בנוסף, שימו לב כי קיים תיעוד וציון של אותו אירוע חריג במסמכים הרפואיים.
היוועצו מהר ככל הניתן בעורך דין, מאחר שקיימת חשיבות לאופן שבו מוגשת התביעה שלכם לביטוח לאומי. אופן ההגשה יכול לחסוך לכם זמן וכסף.
והכי חשוב , שמרו על הבריאות !
עו”ד בועז אלקלעי - מייסד המשרד ‘אלקלעי, בכר ושות”, עוסק בביטוח, נזיקין וליטיגציה אזרחית-מסחרית
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו