מערכת הבחירות בישראל הגיעה לישורת האחרונה שלה, כשמחר (שלישי) הציבור הישראלי יצא בהמוניו אל הקלפיות לממש את זכותו הדמוקרטית. לקראת הרגע הזה שאלנו מומחים לאסטרטגיה ויחסי ציבור מה היה הרגע הכי משמעותי מבחינתם בבחירות האלו:
האיחוד בין גנץ ללפיד
איש האסטרטגיה והיח"צ רוני רימון אמר כי מבחינתו יש שני אירועים כאלו "המרכזי בהם הוא האיחוד, בדקה ה90, בין גנץ ולפיד עם תוספת משמעותית של גבי אשכנזי ושל בוגי יעלון".
"החיבור הזה הביא להיתכנות של מהפך", הסביר רימון, "החיבור הזה העביר לפי הסקרים העכשוויים כ-5 מנדטים מגוש הימין לגוש המרכז שמאל. והדבר הכי חשוב - החיבור הזה נתן לכחול לבן את האופציה להיות המפלגה הגדולה ביותר".
"אני מעריך, כמו נתניהו, שאם לא יהיו לו 61 ממליצים - הנשיא ריבלין, ישמח סוף סוף להיפרע מנתניהו על אי התמיכה בבחירות לנשיאות, וייתן את המנדט להרכבת הממשלה לבני גנץ", אמר רימון.
"החיבור הזה הביא להיתכנות של מהפך". גנץ, לפיד, אשכנזי ויעלון // צילום: גדעון מרקוביץ
"אלמלא האיחוד - גם אם גנץ לחוד ולפיד לחוד היו מביאים כל אחד כ-15 מנדטים - או אז הליכוד היה מוביל גם בכמות המנדטים וגם במלחמת הגושים. אירוע משפיע אחר היה הכרזתו של היועמ"ש, על כוונתו להגיש כתב אישום נגד נתניהו, בכפוף לשימוע. עובדה זו עזרה לכחול לבן, העבודה ומרצ בתעמולת הבחירות שלהן".
"מנדלבליט סימן את נתניהו כאשם מראש. הפרסום חיזק את פרסומי כחול לבן, ואיפשר להם לכנות את נתניהו - עבריין, תוך הסתמכות על דברי היועץ. זה בנה את מוטיב הנגטיב של כחול לבן והעצים את האמירה הממוחזרת: 'מושחתים נמאסתם'", הסביר רימון.
תהליכי האיחוד בין המפלגות השונות לקראת המרוץ
אשת היח"צ והאסטרטגיה תמי שיינקמן אומרת כי "מערכת הבחירות הנוכחית החלה בישנוניות, הדעה הכללית היתה כי מדובר במערכת בחירות ידועה מראש - שמה שהיה הוא שיהיה. רגע המפנה חל עם כניסתו לזירה של בני גנץ וניסיון לאיחוד כוחות. הזירה הפכה לרלוונטית, ראש בראש, כאשר זה (נתניהו) מתייחס ליריבו בהתנשאות וארוגנטיות ואלו השני (גנץ) מעדיף לשתוק ונישא על גלי המוטיבציה של חלקים מהציבור שאיננו תומך בביבי, ומייצר בילד-אפ לאפשרות כי אכן קיימת אלטרנטיבה".
שיינקמן הוסיפה כי "הפיק בבחירות הנוכחיות היה דווקא בימים בהם נערכו המשאים ומתנים לחיבורים ולפירוקים של המפלגות. כל יום הלכנו לישון עם מפלגות מוכרות וידועות וקמנו עם רסיסי מפלגות מפולגות. מהשלב שבו תמו החיבורים והפירוקים, מערכת הבחירות הפכה למערכון של סיינפלד, בחירות על כלום ושום דבר עם הרבה רעש וצילצולים בתוכה".
"איילת שקד היא הסיפור הטראגי של הבחירות" // צילום: גדעון מרקוביץ
"ככל שצללנו לקמפיינים השונים עלה הקבס, והמיאוס וניכר כי מדובר במי כן ומי לא. ולא במה כן - ומה לא", הסבירה שיינקמן, והוסיפה כי "אף נושא מהותי לא נדון לעומקו, מעט מאוד דנו במה שאכן מעניין באמת את הציבור: חינוך, כלכלה, דיור, ולא הגענו לדון בעתידנו על פי טרמפ או פוטין".
"לאחר כל זאת נסכם שדווקא שני מנהיגים אשכנזים מצאו את דרכם לקהלי היעד שלהם על פי השיסוי והפלגנות הקיימים היום בחברה הישראלית. האשכנזי גנץ - שהתחבר ל'ס-מאלנים', והאשכנזי נתניהו שחבר אליו את המזרחים 'המקופחים'".
עזיבת בנט ושקד את הבית היהודי
איש האסטרטגיה והיח"צ אמנון שומרון אומר כי "זו היתה מערכת הבחירות המתוחכמת ועמוסת הספינים מאז ומעולם. וזה גם היה חסרונה. עם כמות סקופים והתרחשויות שבשגרה היו מספיקים ל-4 שנים ופה רוכזו ב4 שבועות, הציבור לא עקב ולא הפנים והכל עף לו מעל הראש".
שומרון הסביר כי "האירוע הפוליטי המשמעותי ביותר בעיניי היה נטישת בנט ושקד את הבית היהודי, 3 חודשים לפני הבחירות. לרגע היה נדמה שהמפד"ל ההיסטורית עומדת להיעלם מן העולם. ששני הסטארים המיובאים משאירים אחריהם פגר ומבצעים לו קבורת חמור. המהפך שהתרחש הוא כמעט נס".
"המהפך שהתרחש הוא כמעט נס" // צילום: צחי מרים
"חודש ימים לקח להם להתעשת ולהעמיד בראשם את רפי פרץ, להמריא בסקרים ולהסתכל על 2 מנהיגיה הקודמים מלמעלה. לא פחות ממדהים זו הסלטה הקמפיינית של בנט שתירץ את נטישת מפלגתו בהליכה בשני ראשים, הוא לחילוניים והיא לדתיים, להיסטריה של השבועיים האחרונים כשהוא מתחנן לציונות הדתית לחלץ אותו מאחוז החסימה", הוסיף שומרון.
בנוסף לכך, אמר שומרון כי "איילת שקד היא הסיפור הטראגי של הבחירות. הפוליטיקאית הפופולארית ביותר בימין, מי שהיתה במסלול בטוח לראשות הממשלה אחרי נתניהו, נגררה בעל כורחה להרפתקאה שייתכן ותביא לסיום חייה הפוליטיים".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
