"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
על ניכור הורי ופיצוי כספי בעקבות לשון הרע
לאחרונה, זכה לקוח שלי בפיצוי בשיעור 50,000 שקל עקב לשון הרע אשר פרסמה עליו גרושתו. פסק הדין ניתן בפברואר 2019, על ידי בית המשפט לענייני משפחה נצרת עילית, בידי כבוד השופט, סגן הנשיא אסף זגורי
צילום: //

על ניכור הורי ופיצוי כספי בעקבות לשון הרע

לאחרונה, זכה לקוח שלי בפיצוי בשיעור 50,000 שקל עקב לשון הרע אשר פרסמה עליו גרושתו. פסק הדין ניתן בפברואר 2019, על ידי בית המשפט לענייני משפחה נצרת עילית, בידי כבוד השופט, סגן הנשיא אסף זגורי

, עודכן

בשיתוף ברק רום

מאת עו”ד נאוה סרף-הרשקוביץ

בפסק דין מקיף, תלה”מ 30290-05-18, סגן הנשיא אסף זגורי, אשר פורסם על ידי דוברות בתי המשפט ולכן ניתן להביא את תוכנו בפני הציבור, קבע כבוד השופט זגורי כי מעשיה של האם, שליחת מכתבים למעביד של האב, כי האב כביכול מסומם ופניה לרב העיר, שבה מתגוררים הצדדים בבקשה שיפנה לרשויות הרווחה עקב התנהגות לא ראויה הגובלת באקט מיני כביכול בקטינה, הוכחו, כלא נכונים.

לפיכך, קבע בית המשפט כי מעשי האם הם בגדר עוולה לפי חוק איסור לשון הרע, התשכ”ה 1965. בית המשפט קבע כי האם תפצה את הלקוח שלי בסכום כולל של 50,000 ₪, שהוא הרף הגבוה ביותר לפיצוי בחוק בגין נזק לא ממוני. בנוסף, חויבה האם בהוצאות משפט ושכ”ט עו”ד בשיעור 7,500 ₪.

כבוד השופט קבע כי לפרסומי לשן הרע, הנזכרים לעיל היתה מטרה אחת: ליצור מצב שבו האב לא יוכל להיפגש עם הקטינה במסגרת הסדרי הראייה שבית משפט קבע.

בית המשפט שלל את טענות ההגנה של האם לעניין “אמת דיברתי” ו”תום לב” וקבע כי האם רצתה לפגוע בשמו הטוב של האב, כדי לסכל את הקשר בין הקטינה לאב. בית המשפט קבע כי הפרסומים היו מתוכננים ולא בעידנא דריתחא. התנהגות האם נגעה בחוסר תום לב, במיוחד לאחר שכל טענותיה נבדקו ונדחו ע”י רשויות הרווחה ובתי המשפט

עו”ד נאוה סרף-הרשקוביץ

לפנייה ישירה אל עו”ד נאוה סרף-הרשקוביץ לחץ/י כאן

מטרתה הייתה להכפיש את שם האב כדי שלא יוכל לפגוש את בתו, תוך יצירת מצג שווא כי עסקינן באב מסוכן ובלתי כשיר. פסיקת הפיצויים צריכה גם לשרת את האינטרס של חינוך ציבור המתדיינים לנורמות התדיינות ותרבות נאותים.

בנוסף ומאחר שלתובעת ניתנה הזדמנות להתנצל, לפני הגשת כתב התביעה והיא לא עשתה כן, הרי יש להטיל עליה את הפיצוי המקסימלי הקבוע בחוק.

בית המשפט אף עמד על הקושי שבו נתקלים בתי המשפט להתמודד עם פרקטיקות הוריות של ניכור הורי אך בעת שפרקטיקה זו הינה גם נזיקית באופייה, כגון במקרה זה לעניין פרסום לשון הרע אודות האב, אזי הפרדיגמות הנזיקיות חייבות להתאחד עם הפרדיגמות המשפחתיות וליצור הרתעה משותפת תחת חוק איסור לשון הרע. הביטוי להתמודדות זו הוא ברכיב הפיצויים כמו גם בשלילת ההגנות המצויות בחוק איסור לשון הרע.

השיח הציבורי אודות הניכור ההורי הולך ותופס מקום מרכזי בדיני המשפחה.

אוסיף כי כמי שעוסקת בתחום זה מעל 23 שנה, לצערי המציאות דהיום בעידן הדיגיטלי חמורה מבעבר. כאשר לכל ילד יש מכשיר נייד ואפליקציות שונות, המאפשרים להורה אחד להסית את הילד כנגד ההורה האחר, בקלות כתיבת הודעות, פרסומים הקלטות והכפשות הופך הילד לכלי משחק בין ההורים, נפשו נשרטת והוא מוצא עצמו בקונפליקט נאמנות קשה.

טוב יעשו הורים הנמצאים בהליכים משפטיים, במיוחד לעניין משמורת והסדרי הראייה אם יפנימו את הערכים שנקבעו בפסק הדין וילמדו שלא להסית ולהכפיש את שם ההורה האחר. לכל ילד יש רק אם אחת ורק אב אחד וחובה עליהם לפעול לטובת ילדם. וכל ילד זקוק הן לאביו והן לאמו.

הכתבה מאתעו”ד נאוה סרף-הרשקוביץבאדיבותאתר עורכי דין LawGuide

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...