בטונים זועמים ובקול צרוד עלה אתמול לריאיון בגלי צה"ל מס' 3 ברשימת כחול לבן, משה (בוגי) יעלון. המראיין היה רינו צרור, שאי אפשר לחשוד בו באהדה לנתניהו, וגם בריאיון הזה לא טרח לאתגר את יריבו של ראש הממשלה בשאלות קשות. תקשורת מקצועית, אתם יודעים.
יעלון שטח בריאיון את גרסתו לפרשת הצוללות ועבר לנושאים אחרים. מי שהיה שותפו הקרוב של נתניהו שנים רבות, בנה קריירה פוליטית ביישובי גב ההר, חבר בשעתו לפייגלין וכינה את שלום עכשיו "וירוס" - פתאום הוטרד מהשותפות בין נתניהו למפלגות הימין - מי שרוצה, מוזמן להאמין.
לא הייתי מוטרד מכל הפרופגנדה הזו, אלמלא משפט אחד שאמר יעלון, הנוגע אישית לי ולחבריי לעיתון שאתם קוראים ברשת. "יש לו (לנתניהו) עיתון משלו, שמפיץ שקרים ומדבר בטון מסוים", טען יעלון באוזניו של צרור, והכוונה כמובן ל"ישראל היום". יעלון הוא האחרון שיכול להעלות את הטענה הזאת.
לאורך מערכת הבחירות מובאים ב"ישראל היום" שפע סיפורים וראיונות, עם אנשי ימין ושמאל, תומכי נתניהו או יריבים שלו. לאחד היריבים קוראים משה בוגי יעלון. בגיליון סוף השבוע שעבר שלנו (22 במרץ), פרש יעלון בהרחבה את כל טענותיו נגד ראש הממשלה.
בריאיון ממושך שערכתי איתו הוא דיבר על הצוללות ועל עזה, על כחול לבן ועל נתניהו. כמעט כל מה שאמר נכנס לכתבה. הראיון איתו קיבל בימה נרחבת. ידיעה מקדימה ופרומואים כבר ביום חמישי. במוסף "ישראל השבוע" הוצב בשער דווקא הוא, פלוס תמונה מחמיאה ושלושה עמודים בפנים. אגב, בוגי או דוברו לא התקשרו לאחר הפרסום להתלונן על סילופים או "שקרים", כדברי יעלון אצל רינו.
"ישראל היום" אינו "של נתניהו" אלא של הימין ושל עם ישראל כולו, וכמובן לא "מפיץ שקרים", ולכן כשבוגי מדבר על "עיתון משלו (נתניהו) שמפיץ שקרים", הוא עצמו השקרן. לכן, מבחינתי לפחות - כל מה שאמר יעלון לי או לצרור, אינו אלא תעמולה בלתי אמינה. ותמיד תיתכן האפשרות שסיפורי הצוללות שבוגי סיפר לי והובאו ב"ישראל היום" - הם הם השקר.