קיים פער של כ־3,000 מקומות לאירוח אוכלוסייה מפונה בשעת חירום - כך נודע ל"ישראל היום". המחסור במקומות לאירוח יהיה רק בתרחיש דו־זירתי, כלומר - לחימה בצפון ובדרום בו בזמן, במקרה שבו יחליט הדרג המדיני על פינוי אוכלוסייה בשתי החזיתות.
הפער הוא במימוש התוכנית שקיבלה את השם "מלונית", לפינוי אוכלוסייה המתגוררת ביישובים צמודי גדר בצפון ובדרום. על פי ההערכות במערכת הביטחון, יש מחסור של כ־10% בפתרונות השונים שיוצעו לתושבים במקרה של החלטה על פינוי אוכלוסייה בשתי החזיתות, וזאת לאחר שבפיקוד העורף חישבו את מספר האזרחים שיעדיפו פינוי עצמאי.
על פי הניתוחים וההערכות, כ־25% מהתושבים יעדיפו להתפנות בכוחות עצמם, וכ־75% מהאוכלוסייה שתפונה תבקש להשתמש בפתרונות של המדינה. ואולם, כאמור, המדינה תוכל לספק מקום רק ל־65% מהאוכלוסייה.
פינוי האוכלוסייה מגבול הצפון ומגבול הדרום בעת עימות צפוי להתבצע לכל רחבי הארץ. לכל מועצה אזורית מתפנה אמורה להיות מועצה אזורית קולטת. הכוונה היא לא לפנות את האזרחים לבתי ספר או למקומות המוניים, אלא למקומות שבהם יהיו להם תנאים נוחים למחיה במשך ימים ואף שבועות. הכוונה היא לפנות את התושבים בעיקר לבתי מלון ולבתי הארחה, וקליטתם ביישובים המוכנים להירתם לצורך כך. כל זאת, כמובן, בתמורה לשיפוי תקציבי.
במשך שנים נחשב העיסוק בפינוי יישובים למעין טאבו, שכן בנרטיב הלאומי פינוי נתפס ככניעה ללחצי האויב וההפך מעמידה איתנה וזקופה. אך בעקבות מבצע צוק איתן השתנתה התפיסה, ובמערכת הביטחון החלו להכין את הציבור לאפשרות שבמהלך עימות בצפון יפונו 21 היישובים סמוכי הגדר שם, ובמהלך עימות נרחב בדרום יפונו תושבי היישובים המתגוררים במרחק של 0-4 ק"מ מגדר המערכת של רצועת עזה.
הפינוי לא צפוי להיות אוטומטי, וההחלטה על כך צפויה להתקבל על ידי הדרג המדיני בהתאם לנסיבות. מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "התוכנית לפינוי אוכלוסייה סמוכת גבול באופן זמני לא צבאית בלבד, אלא מחייבת תיאום גופים אזרחיים וממשלתיים רבים, ועל כן דורשת עבודה מקדימה רחבה. נעשתה עד כה עבודה רבה לקידום התוכנית ותמשיך להיעשות בעתיד".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
