מצביעים מסוימים מעדיפים את המועמד בעל מספר הקולות הרב ביותר בסקר, ולא את העדפתם האישית, כך עולה ממחקר חדש שבדק, באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית, מהי מידת ההשפעה של סקרי דעת קהל על בחירות.
רועי פיירסטין, מהמחלקה להנדסת מערכות תכנה ומידע באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתם המשותפת של החוקרים פרופ' קובי גל מהאוניברסיטה וד"ר רשף מאיר מהטכניון, חקר כיצד הסקרים משפיעים על הנסקרים, באמצעות טכנולוגיית בינה מלאכותית.
במסגרת המחקר הציגו החוקרים לאלפי נבדקים סקרים שונים על בחירות של נציגים דמיוניים, ואספו מידע כיצד בחרו להצביע.
הנבדקים קיבלו תשלום בהתאם למידה שהעדיפו את הנציג שנבחר, כשהם אינם רואים את ההעדפות של המצביעים האחרים. החוקרים בנו מודל תיאורטי המאפשר לחזות כיצד יצביע כל נבדק במגוון רחב של סיטואציות, לאחר צפייה במספר קטן של הצבעות. המודל מגיע לרמת דיוק גבוהה ומספק תובנות לגבי השיקולים המנחים את הצבעתם של אנשים שונים.
על פי המחקר, מרבית האנשים מנסים לאזן בין מידת ההעדפה שלהם למועמד לבין סיכוייו לנצח על פי הסקר. חלקם מעדיף באופן עקבי את המועמד בעל מספר הקולות הרב ביותר בסקר. לדברי החוקרים, זוהי הדגמה מפתיעה ל"אפקט המנצח", המתגבר על שיקולים רציונליים, וגורם לחלק מהאנשים להתעלם לחלוטין מהעדפותיהם האישיות ולהעדיף את המועמד המוביל בסקר.
באופן מעניין, כאשר הנבדקים התבקשו לתאר את אופן ההצבעה שלהם, הם טענו שאינם עושים זאת בניגוד גמור להתנהגות שלהם בעת הניסוי.
המחקר ממומן על ידי הקרן הישראלית למדע ISF, ויוצג השנה בכנס יוקרתי במונטריאול. לדעת עורכי המחקר, הוא שופך אור חדש על האופן שבו מצביעים אנשים בצורה אסטרטגית תחת אי-ודאות, וצפוי להשפיע על האופן שבו אנו תופסים את הקשר בין סקרי בחירות להצבעה בפועל.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
