תרועת חצוצרה שמודיעה על כניסת שבת | צילום: זולטן קלוגר, לע"מ

קרבות על השבת בעיר ללא הפסקה

העגלונים ומוכרי הקרח של תל אביב מתרגלים לשמור שבת, אולמות הקולנוע בארץ נמצאים בסרט רע, והשוטרים הצבאיים מוכיחים שגם הם יודעים לבעוט בכדור • זה מה שקרה השבוע לפני שבעה עשורים

דו"ח פנימי מפורט שהכינה הרבנות הראשית, ושהופץ השבוע לפני 70 שנים, חושף פרטים מרתקים על מלחמות השבת שהתחוללו בתקופה של הקמת המדינה. 

הדו"ח מתאר את פעילות "אגף שמירת השבת" במועצה הדתית של מחוז תל אביב ויפו, ומגלה שבמשך שנים נכשלו ניסיונות אכיפת השבת בתל אביב. "דברים רבים בעניין לא יצאו לפועל בשל הפרעת שלטון המנדט האנגלי, שדאגותיו לא כללו את עניין השבת", כתבו בתסכול בולט מחברי הדו"ח, הרבנים שפירא, קמינר ושטנצל.  

הסתלקות הבריטים מהארץ לא היטיבה, כך התברר, עם פעילי שמירת השבת, שכן, על פי הדו"ח, "גורמים רבים העלימו עין מפרץ חילולי השבת, בנצלם את הקוניונקטורה (צירוף הנסיבות; ד"ס) המלחמתית ומצב החירום, מסיטים מבטם מהתוהו ובוהו שנוצר, שבו אזרחים רבים עשו שבתם חול, הכל כדי להרבות לעצמם רווחים כספיים". 

כותבי הדו"ח מתלוננים גם על חוסר שיתוף פעולה מצד שרי הממשלה וראשי השלטון, "המתעלמים מדרישותינו ולא עושים כל מאמץ לעצור את ההפקרות בדרך של הכבדה בעניין חוקי שמירת השבת העירוניים". 

מנגד, הדו"ח מפרט עשרות פעולות מוצלחות של נאמני "אגף שמירת השבת". כך, למשל, הוסכם עם התאחדות בתי החרושת לקרח על צמצום של אזורי חלוקת הקרח בשבת, ואף נקבע שהתשלום בשבת לא יתבצע במזומן, אלא בפתקאות כסף שיירכשו על ידי הצרכנים בימי שישי. 

נוסף על כך, איגוד העגלונים הסכים ש"בעלי העגלות יצמצמו את סידור הטסט לעגלות ולסוסים ביום השבת דווקא", ואילו תנובה הודיעה ש"תעשה כל מאמץ כדי שמטעני ירקות לא ייפרקו מהמשאיות לפני צאת השבת". כמו כן, החל משא ומתן עם אגודת העיתונאים, "ברוח של הבנה וידידות, במגמה למנוע עבודה במערכות העיתונים לפני יציאת השבת". 

מטעם הדואר הובהר ש"עובדים האמונים על תיקון טלפונים יעסקו בשבת רק בפעילות הקשורה בפיקוח נפש ובביטחון המדינה". המשמר האזרחי הבטיח לשמור שבת בתחנותיו שברחבי העיר, ומהמשטרה התקבלה הבטחה לפעולה "נגד המתקינים בשבת ברחובות העיר תנורים מיטלטלים לצליית בשר ומכירתו ללא בושה לכל דכפין".

בעקבות יוסף טרומפלדור: המונים עולים לתל חי

בי"א באדר 1920 תקפו המוני ערבים את תל חי שבאצבע הגליל. בקרב הגבורה נהרגו יוסף טרומפלדור ושבעת חבריו, שנקברו במקום והפכו למופת ציוני של לחימת מעטים מול רבים. טרומפלדור עצמו התקבע כגיבור לאומי, בשל סיפור חייו ההרואי והמשפט המפורסם שאמר לפני מותו: "טוב למות בעד ארצנו".

כבר בסוף 1920 הפך תל חי למקום עלייה לרגל, בעיקר לחניכי תנועות נוער, תופעה שהלכה וגברה עם השנים, במיוחד אחרי הצבת פסל "האריה השואג" של הפסל אברהם מלינקוב במקום, באמצע שנות ה־30. 

י"א באדר (שכונה גם "יום תל חי" ו"יום ההגנה") של 1949 חל בשבת, ולפיכך הוקדמו האירועים לשישי שלפניו. המונים מכל רחבי הארץ יצאו עם בוקר לכיוון תל חי, בתחושת סמליות לאומית, שחיברה בין סיפור תל חי לסיפור הקמת המדינה. הגשם העז שניתך לא הרתיע את החוגגים. חניכי תנועות הנוער יצאו לילה קודם מנקודות שונות בגליל למסעות רגליים, שהסתיימו למרגלות פסל האריה השואג בתל חי. 

ראשונים להגיע היו חברי תנועת בית"ר ("ברית הנוער העברי על שם יוסף תרומפלדור"), שמאז הקמתה ב־1923 הקפידו חניכיה על עלייה מסורתית למקום. בטקס, לאחר אמירת "יזכור" ולפני שירת "התקווה", הוקראה פקודת יום של הרמטכ"ל, רב־אלוף יעקב דורי, שאמר: "יום זה בא להזכיר לנו ולדורות הבאים את החזון הגדול הפועם בלבבות המוני עם, המפיח רוח של התנדבות ודבקות נאמנה במעשה ההגנה על קוממיות לאומית ועצמאות מדינית".

תלמידים מראשל"צ מבקרים בתל חי, 1949 // צילום: לודוויג יהודה רוטשילד

"לכלוך, זלזול והזנחה" בבתי הקולנוע

כתבות בעיתונים, שפורסמו השבוע לפני 70 שנים, הציגו את מצבם העגום של בתי הקולנוע בארץ, ובעיקר בתל אביב, המתאפיינים בלכלוך ובהזנחה משוועת. 

"בהיכנסך לאולם אתה נדרש לדשדש דרכך לעבר המושב דרך שכבת פסולת של בקבוקים ריקים וקופסאות סיגריות מעוכות, שיירי אוכל והשד יודע מה עוד יש שם בערימות הזבל שבעלי הקולנוע לא טורחים לנקות ולסלק בין ההצגות", כהגדרתו של סופר העיתון "דבר". "לרוב אין הקהל יכול למצוא בעצמו את מקומות הישיבה באולם, משום שמספרי המושבים מהוהים ומחוקים זה זמן, אין איש שוקד לשוב ולרושמם, וסדרנים, אם יש בנמצא כאלה באולם, עונים בחוצפה ובחוסר סבלנות". 

על פי הכתבה, חלק מבתי הקולנוע אינם מנקים את כתמי הלכלוך שהצטברו במהלך השנים על מסך ההקרנה, ובאחרים "מתקני הטון (הרמקולים) כה ישנים ופגומים - עד שהצופה יוצא מבית הקולנוע בליווי כאב ראש".

עיתון "הבקר" תלה את האשמה ביחס המזלזל בצופים בהיבט הדמוגרפי: "כמות האזרחים בערים הגדולות גדלה מאוד לאחרונה, אך מספר בתי הקולנוע נשאר כמעט כשהיה. בתל אביב יש בית קולנוע אחד על כל 25 אלף תושבים, ומדוע ישתדלו הבעלים למען הקהל, כשבכל מקרה הוא ממלא את האולמות?"

המשטרה הצבאית בגמר גביע צה"ל בכדורגל

במשחק חצי הגמר על גביע צה"ל בכדורגל השבוע לפני 70 שנים ניצחה נבחרת המשטרה הצבאית את נבחרת אגף הייצור בתוצאה 1:2. הדיווח למחרת על המשחק היה כדלקמן: "שתי הקבוצות גילו התלהבות ורצון עז לנצח, מה שגרם לדו־קרב קשה, שהיה שקול פחות או יותר. מבחינה טכנית לא היתה דרגת הפוטבול גבוהה, והמתח היה קיים רק ברגעים מסוימים של המשחק. התקפות המשטרה הצבאית, הבנויות על התפרצויות מהאגפים, היו בהן מן המסוכנות, אולם תכלית לא היתה. השיפוט לא היה נקי משגיאות".

תערוכות בבית דיזנגוף

שתי תערוכות חדשות נפתחו במוזיאון תל אביב, השבוע לפני 70 שנים, לחגיגות יום הולדתו של ראש העיר הראשון, מאיר דיזנגוף, שנפטר 13 שנים קודם לכן ושתרם את ביתו למוזיאון העירוני. הראשונה - תערוכה של תגליות ארכיאולוגיות בחלקה הצפוני של העיר, והאחרת - עבודות גרפיות מצ'כיה.

ראש העיר, ישראל רוקח, בירך: "רוחו של דיזנגוף, המרחפת באולם זה, מלאה בוודאי שביעות רצון על כך שביתו הפך למשכן של אמנות משובחת ומעניינת, להנאת תושבי העיר שאותם כה אהב".

מפעל למצנפות בירושלים

מירושלים נמסר על מפעל למצנפות (כובעים, להבדיל ממגבעות), המוקם בבירה על ידי קואופרטיב של עשרה עולים חדשים בני משפחה אחת. במרכז הקואופרטיב אחים עם ניסיון בייצור מצנפות עוד מאירופה, והם עלו לארץ והביאו עימם "מכונות מודרניות ומשוכללות". שיווק המצנפות, כך דווח, יחל בחודש הבא, ובשוק ממתינים בקוצר רוח למודלים חדשים של מצנפות, ממיטב אופנת אירופה.

"חוג לבולאים צבאיים"

לקראת תערוכת הבולים הלאומית, שתתקיים במאי 1949 בתל אביב, נמסרה הודעה מטעם מחלקת התרבות של הצבא, המפצירה בבולאים המגויסים להתארגן במהירות כדי להקים "חוג בולאים צבאיים".

המעוניינים מוזמנים להגיע למפגש בולאי צה"ל, שיתקיים ב־22 במארס 1949, ו"מתבקשים להביא איתם בולים מיוחדים כדי לפאר את ביתן הבולאים הצבאי, האמור להיות מוצג בתערוכה המתוכננת".

70 שנים לקורס הטיס הראשון 

ב־14 במארס 1949 הסתיים קורס הכשרת ארבעת טייסי הקרב הראשונים של חיל האוויר. הבוגרים הם (מימין): טיבי שטרן (בן־שחר), לימים סא"ל ומדריך ראשי בבית הספר לטיסה; דני שפירא, לימים אל"מ וטייס ניסוי; מוטי פיין (הוד), לימים מפקד חיל האוויר במלחמת ששת הימים; ושייע שוורצמן (גזית), לימים אל"מ ומפקד בסיס תל נוף. הקורס נמשך חודשים ספורים, שכן לארבעה היה ניסיון קודם בטיסה (תודה לאוצר מוזיאון חיל האוויר, אבי משה סגל) 

צילום: באדיבות אודי גזית. עיבוד: שי פינקלמן

* יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה של הקמת המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...