"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פרופ' עדי קמחי זכתה בפרס ישראל
מומחית לגנטיקה מולקולרית ממכון ווייצמן זכתה בפרס הלאומי בקטגוריית מדעי החיים • מחקריה עוסקים במוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיזיולוגי של תאים
פרופ׳ עדי קמחי // צילום: ויקיפדיה // פרופ׳ עדי קמחי // צילום: ויקיפדיה

פרופ' עדי קמחי זכתה בפרס ישראל

מומחית לגנטיקה מולקולרית ממכון ווייצמן זכתה בפרס הלאומי בקטגוריית מדעי החיים • מחקריה עוסקים במוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיזיולוגי של תאים

אסף גולןנועם (דבול) דביר
, עודכן

שר החינוך נפתלי בנט פרסם כעת כי פרופ׳ עדי קמחי, מומחית לגנטיקה מולקולרית ממכון ויצמן, זכתהבפרס ישראלבקטגוריית חקר מדעי החיים. מדובר בחוקרת המזוהה ברחבי העולם כחלוצה ומובילה בנושא מוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיזיולוגי של תאים בתנאי דחק דרך אוטופגיה.

בהודעתו כתב השר כי "פרופ׳ קמחי היא כל מה שכלת פרס ישראל ראויה להיות - חדשנית, מבריקה, פורצת דרך ושוברת מוסכמות. במשך שנים היא פעלה לקידום נשים במדע ולחיזוק מעמדה של האקדמיה הישראלית בעולם. איזו גאווה" מסיים השר.

קמחי סיימה תואר דוקטור באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1977. אחרי כן היא המשיכה את מחקריה במכון ויצמן ובשנת 1988 היא הועלתה לדרגת פרופסור חבר, ותשע שנים אחר-כך לפרופסור מלא. מחקריה עוסקים בנושא מוות תאי מתוכנת ובקרת האיזון הפיזיולוגי של תאים בתנאי עקה.

בעבודתה בודדה גנים חדשים (DAP genes), המשמשים גורמי מפתח בבקרת מוות תאי. באמצעותם זיהתה טיפוסים שונים של מוות מתוכנת וגילתה מסלולים ביוכימיים חדשים שבהם הגנים האלה מעורבים. אחד הגנים שבודדה, DAPK, מדכא התפתחות סרטנית, ופגיעה בפעילותו משמשת כסמן פרוגנוסטי בגידולים סרטניים. זיהויים של הגנים האלה התאפשר הודות לטכניקה חלוצית שפיתחה אשר מבוססת על סריקה פונקציונלית-גנטית באמצעות נטרול DNA.

עבודותיה תיעדו את תרומתו של תהליך האוטופגיה בבקרת החלטות של תא בין מוות לחיים. עבודותיה תיעדו את רמת הקשוריות הגבוהה בין אוטופגיה ואפופטוזיס המתבצעת דרך חלבונים בעלי פעילות כפולה שזיהתה, ודרך מנגנוני גבוי שנכנסים לפעולה בתגובה לתקלות גנטיות.

קמחי היתה במשך שש שנים ראש המחלקה לגנטיקה מולקולרית, והיתה גם כן היא יושבת ראש מועצת הפרופסורים במכון ויצמן. שש שנים הייתה חברה במועצה להשכלה גבוהה בישראל.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...