"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

כבול בנישואים כפויים: הסיוט של מסורב הגט

רעייתו של מ' ניסתה לסחוט אותו וסירבה להתגרש • במשך יותר מעשור נלחם ללא הועיל: "הרגשתי איום ונורא" • עורך דינו: "הגברים נשארים ללא מענה"

,עודכן
בית הדין הרבני תל אביב // צילום: יהושע יוסף

רגע לפני חגיגותהפורים, מציינים היום (רביעי) פעילים ברחבי הארץ אתיום העגונה, שחל מדי שנה בתענית אסתר. למרות שמדובר באופן רשמי ביום הזדהות עם נשים עגונות, ישנם היום גברים מסורבי גט רבים שמזדהים עם היום. למעשה, על פי נתוני בתי הדין הרבניים, ישנם יותר גברים מנשים שלא ניתן להם הגט המיוחל בשל סירוב של בת הזוג.

אחד מאותם מסורבי גט הוא מ' (שם בדוי), שעבר סיוט בן 11 שנה, שבמסגרתה ניסתה רעייתו לסחוט אותו וסירבה לשחרר אותו מהנישואים. "התחתנו ב-1997. לשנינו לא היו אלו הנישואים הראשונים ולכל אחד מאיתנו היו ילדים מנישואים קודמים". בני הזוג החרדים חיו יחד במשך תשע שנים בבני ברק, אולם אין להם ילדים משותפים. ב-2006 החליט מ' שהגיע הזמן לפרק את החבילה, כי הנישואים לא הצליחו, והגיש תביעה לגירושים בבית הדין הרבני.

רגע לפני הדיון הראשון ברחה אשתו לחו"ל ולא הופיעה לבית הדין. עורכי דינה טענו שהיא רוצה שלום בית, אולם בית הדין התייצב לצד הבעל וכבר באמצע 2007 ניתן פסק דין שמחייב את האישה להתגרש. "היא סירבה להתגרש, הגישה ערעורים לבית הדין הרבני הגדול ואחר כך זנחה אותם, שוב נסעה לחו"ל וכך משכה את הזמן. היא כל הזמן ניסתה לסחוט אותי תמורת הגט – רצתה שאתן לה דירה בשביל הגט".

בהמשך פנתה האישה לבית המשפט בתביעת מזונות, אולם השופט פסק נגדה מכיוון שבית הדין חייב אותה בגט. במקביל הגיש מ' תביעת נזיקין אזרחית כנגד רעייתו, מכיוון שהיא מעגנת אותה, ונפסק כי היא צריכה לשלם 50 אלף שקל עד אותו יום, ו-4,000 שקל נוספים בכל חודש. "אשתי לא התרשמה, לא שילמה את הכסף ולא הסכימה לקבל גט. לא היה מאיפה לגבות את הכסף, מכיוון שהיא העתיקה את מרכז חייה לחו"ל ולא היו לה נכסים או חשבונות בישראל".

עו"ד עדו דבון // צילום: תמר מצפי
עו"ד עדו דבון // צילום: תמר מצפי

"הרגשתי איום ונורא – תלוי בין שמיים וארץ, כבול בנישואים כפויים. מצד אחד אני לא נשוי, אבל מצד שני אני לא יכול להתחתן שוב מכיוון שאני רשום כנשוי", שחזר מ'. בית הדין אישר לאחר מספר שנים היתר נישואין. לאחר עיכובים נוספים קיבל מ' היתר להינשא לאישה שנייה ב-2014, אולם גם אז לא פסקו הקשיים: "מהר מאוד התברר שהשמחה שלי הייתה מוקדמת מכיוון שנשים לא מסתפקות בהיתר נישואין ולא רוצות לצאת עם גבר שלא גרוש בפועל".

מ' ביקש מבית הדין שיטיל עליה סנקציות, אולם מכיוון שהיא התגוררה בחו"ל בפועל הדבר היה בעייתי. "לא היה לה רישיון נהיגה או חשבונות בנק בארץ. למעשה לא היו סנקציות שניתן היה להטיל עליה". לבסוף הגיעו בני הזוג לדיון בבית הדין הגדול, ורק כשהאישה הבינה שהיא עלולה להיאסר, החליטה להתקפל. "באותו היום, ב-2017, מיהר בית הדין לבצע את הגט. שבועיים לפני חנוכה קיבלתי את הגט ויצאתי מאפלה לאורה. אין לי מילים לתאר את ההרגשה כאשר הסתיים הטקס. הרגשתי כמו אדם שיוצא לחופשי. הייתי מאושר והרגשתי שהחיים נפתחו לפני".

את מ' ליווה לאורך השנים עורך הדין עדו דיבון. "המקרה הזה משקף את המצוקה הגדולה שבה נמצאים גברים מעוגנים. בזמן שנגד גברים מעגנים מטילים סנקציות ואף מעצר, הרי שנגד נשים נוהגים ביד רכה הרבה יותר. התוצאה היא שהגברים המעוגנים נשארים ללא מענה ראוי".

"היתרי נישואין ניתנים במשורה ולוקח זמן רב עד שהם ניתנים, ובפועל הם לא תמיד פותרים את הבעיה, כי בעיקר בציבור הדתי והחרדי, לא מסתפקים בהיתר הנישואין ולא רואים באותו אדם כפנוי. כפי שאשה זכאית לאוטונומיה אישית, ולא להיות כלואה בנישואין שבאו לקיצם, כך גם גבר זכאי להשתחרר מכבלי נישואין כאלה. יש לאמץ כלים משפטיים כדי להביא לפתרון צודק ללא אבחנת מגדר. כל עגינות פסולה, בין של גבר ובין של אישה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר