נשף המסכות של גנץ: בבוקר עם נתניהו, בערב לבד

האמת שהתגלתה בראיון של בני גנץ אתמול (שלישי) זו מגישת הטלוויזיה המפוארת דוריה למפל. אופוזיציונית במידה הדרושה, ספקנית, ממוקדת. אולי גנץ חייב לה תודה גדולה על שלא השאירה לו מספיק מרווח לדבר בין השאלות וההערות שלה. בכל פעם שדוריה לקחה נשימה, הוא דיבר על אבי ניסנקורן. אבי עשה ככה ואבי יתרום. ניסנקורן קיבל גיבוי ופרומושן כפי שאף פעם לא קיבל בחיים. גנץ דיבר על ניסנקורן יותר מאשר על בנימין נתניהו ועל שותפיו החשובים לפיד, אשכנזי ויעלון.

הוא עשה אמש זיגזג חד בנושא של כן הצטרפות לממשלת נתניהו או לא נתניהו. בבוקר הוא אותת במצמוץ חריף, שהוא פתוח לממשלת נתניהו או לשותפות של נתניהו בממשלתו. הפרשנים והפוליטיקאים הבינו את המשמעות הראשונה. בערב - נייט לנתניהו. בימין, בכל אופן, נערכים כבר לאפשרות שההעדפה של נתניהו אחרי הבחירות תהיה להזמין את גנץ לסוג של ממשלת אחדות; בכירי הימין מתארים זאת כתחרות זחילה שתיפתח בכל עוזה, כולל יאיר לפיד. יתר על כן, אתמול השתררה תחושה כוללת בסקטור הפרשני, שהבחירות הוכרעו. שגנץ במגמת ירידה מתמשכת אל מתחת לקו 30 המנדטים.

האם הראיון אתמול עשה משהו כדי לבלום את קריסת הקמפיין של גנץ־לפיד? אולי. גנץ התגלה כמרואיין טוב, שמסקרן לשמוע אותו. הוא נשמע כ"ימני" בסגנון שלא מוכר עד היום בישראל; אולי סוג של מסכה, קצת עצובה. בעוד בימין האותנטי כמעט כל יום פורים והסיסמה "היש צוהלת ושמחה כמוני מסכה, חה חה!" היא מוטיב כמעט קבוע.

אצל גנץ המסכה קצת שמרנית וחסר בה הממד הנלהב והפופוליסטי. הראיון משקף את הטעות הגדולה במרוץ של גנץ. במקום ללכת על קו של תוכניות רפורמה גדולות שיציתו את הדמיון, ולהציג אותן כאורטור מלהיב וחיובי, הוא נסחף לקרבות הרחוב הדיגיטליים שמציגים אותו כסכינאי מהוסס ונסוג. כאיש ביטחון בכיר, כרמטכ"ל לשעבר, הוא עסק גם בראיון אמש יותר מדי בענייני ביטחון ובהצגת הקו השבלוני של הממסד. מכה כשצריך, לא מלחמה; ואז כשיהיה שקט, לשקם את הרצועה, או משהו כזה. כזכור, מר ביטחון הקודם שרץ לבחירות, אהוד ברק, מרוב טסטוסטרון ביטחוניסטי הוא לא היה צריך בכלל לדבר על צבא וביטחון; הוא דיבר על הזקנה במסדרון. במקביל נתן הבטחה לנסיגה מדרום לבנון. גנץ לא שלף עד עכשיו הבטחה קונקרטית מהסוג הזה.

בשבועיים האחרונים הוא חטף מהלומות נקודתיות, לא חזקות במיוחד, בנושאים אישיים וחומרים אישיים שנשאבו מהטלפון הפרוץ. הוא לא קרס, אבל הוא קצת מתפורר, קצת מתנדנד.