"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הכסף לחמאס: להמשיך או להימנע

ברחוב בעזה מתחילים ניצני מחאה • הדילמה בישראל סביב העברת הכספים לחמאס מתחדדת • פרשנות

,עודכן
ניצני מחאה ברחוב בעזה // צילום: אי.פי.אי

מוקדם להעריך את פוטנציאל התפנית הטמון בהפגנות האזרחיותהמתרחשות בעזה בימים האחרונים. גם בלי לדעת את הצפוי להתפתח, ברור לכל נכון לעכשיו, כי היקף ההפגנות ותעוזת האזרחים שהובאה לביטוי ממחישים את הצטברות מצוקת האוכלוסייה ברצועת עזה.

לאחר שמונה שנים מראשית טלטלת האביב הערבי, שלטון חמאס בעזה מבין היטב אתפוטנציאל האיוםהעלול להתהוות בהתעצמות זעם הרחוב.

לפי שעה, גם אם זעם הרחוב אינו מוביל לאיום ממשי על כוח השליטה של ממשלת חמאס ברצועת עזה, הוא בוודאי מחייב את הנהגת חמאס להכיר בכך שהוא חייב להשגת מענה - ולו סמלי למצוקת ההמונים.

מהיבט זה, יש בהתרחשות כדי להטיל אור נוסף על מערכת השיקולים המכוונת את ממשלת ישראל בתגובותיה הצבאיות המדודות למול עזה.

במשך השנה האחרונה, בהכוונת מדיניותה ופעולותיה למול עזה, נדרשה ממשלת ישראל לשאלת היסוד אם מערכה להכרעת שלטון חמאס בעזה היא אינטרס רצוי.

ההתרחשויות בימים האחרונים הוסיפו ממד נוסף להתלבטות. בהיותו שר ביטחון חזר והסביר אביגדור ליברמן כי יש לצפות לרגע שבו העם בעזה יתקומם כנגד שלטון חמאס, האחראי למצוקותיו.

עכשיו, כשמתגלים ניצנים ראשונים למחאת הרחוב,מתחדדת הדילמה הישראלית, אם להמשיך בהעברת הכספים לשלטון חמאס, באופן המסייע לו לבסס את שלטונו או דווקא להפך - מוטב להימנע מהעברת הכספים בציפייה לתפנית חיובית שתתחולל מתוך מצוקת הרחוב.

בצומת אסטרטגי זה, מתחדדת המדיניות שככל הנראה הובילה אתממשלת נתניהובעשור האחרון, הנובעת מזיהוי קיומה של ממשלת חמאס בעזה כאינטרס ישראלי.

ההעדפה להימנע מצעדי הכרעה למול חמאס, שקיבלה ביטוי במבצע צוק איתן ולאורך צומתי ההחלטה שבהם עמדה ממשלת ישראל בשנה האחרונה, מגלמת ככל הנראה תפיסה אסטרטגית מגובשת.

ראש הממשלה נתניהו בחר להותיר את העדפתו זו בעמימות מושכלת, כי בכל זאת בקווי היסוד העקביים של מדיניותו מתבררת ההכרה, כי קיומו של שלטון חמאס הוא אינטרס ישראלי.

בימים אלה, שבהם מציינים 40 שנה להסכם השלום עם מצרים, ראוי להזכיר כי היתה זו תבונתו המדינית של נשיא מצרים אנואר סאדאת, שדחף את רצועת עזה לזרועותיה של מדינת ישראל. נטל הפתרון לבעיה הפלשתינית ביהודה ושומרון ובעזה הפך אפוא לבעייתה הבלעדית של ישראל.

הבידול שחולל שלטון ארגון הטרור חמאס בין עזה לרמאללה הוא מבחינה זו אינטרס ישראלי. האינטרס הזה אמנם מעניק לפי שעה לחמאס סוג של חסינות, אולם בטווח הארוך הוא יאפשר לישראל עיצוב נכון יותר של המרחב.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

Read this story in English

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר