"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מידע על השואה עלול להיעלם
פרופ' גרהארד ויינברג, מבכירי חוקרי השואה וניצול בעצמו, מזהיר: אם הארכיונים לא יעברו דיגיטציה מידע יקר ערך יאבד לעולמים
פרופ' גרהארד ויינברג במהלך הכנס// צילום: עמירם ציונוב

מידע על השואה עלול להיעלם

פרופ' גרהארד ויינברג, מבכירי חוקרי השואה וניצול בעצמו, מזהיר: אם הארכיונים לא יעברו דיגיטציה מידע יקר ערך יאבד לעולמים

, עודכן

"אם לא יישמרו הארכיונים של מלחמת העולם השנייה ולא יעברו דיגיטציה - בעתידילמדו את השואהכאילו זו מלחמה מהעולם העתיק", כך הזהיר פרופסור גרהארד ויינברג בן ה-91, מגדולי החוקרים בתחום ושורד שואה בעצמו, בכנס "העתיד של עדויות השואה", שהתקיים באקדמית גליל מערבי היום (רביעי).

פרופ' ויינברג חווה את "ליל הבדולח" כילד ונמלט עם משפחתו מגרמניה, ובהמשך גילה את ספר ההמשך ל"מיין קאמפף" של היטלר.

לדברי פרופ' ויינברג, "הן השורדים והן הפושעים כבר לא עימנו. הבודדים שעוד חיים -הולכים ונעלמים.יש עוד מידע רב שמעולם לא נחקר על התקופה בארכיונים מודיעיניים של מדינות שלחמו במלחמת העולם השנייה. אם מסמכים אלו שומרו כראוי, נוכל לעשות להם דיגיטציה ונפיק מהם מידע הדרוש לנו כדי לשפוך אור על שאלות שעוד קיימות. אחרת נהיה בבעיה גדולה עם זיכרון השואה ומלחמת העולם השנייה, ונתחיל לעסוק בנושא עם מתודות הלקוחות מעולמם של חוקרי העולם העתיק".

ויינברג הסביר כי "מאז משפטי נירנברג והסיקור הגדול שלו הם זכו, אנשים בודדים בלבד עסקו בתיעוד נוראות השואה, ובאופן כללי הנושא זכה להתעלמות גורפת של אנשי אקדמיה. במשפטי נירנברג הוצגו כראיות מסמכים שנתפסו ועדויות של הפושעים בלבד, רק לאחר משפט אייכמן התחילו להתייחס לעדויות של הקורבנות ולדון באירועי השואה לפיהם. באופן די מוזר, חוקרי השואה וחוקרי מלחמת העולם השנייה עסקו בנושא בצורה נפרדת, כאילו הלחימה והשמדת היהודים היו שני אירועים שונים. עם השנים, הצלחנו ליצור הבנה שהמציאות במלחמת העולם השנייה כללה הן לחימה והן השמדה מכוונת של יהודים, ועם השפעות הדדיות מלאות אחת על מאמצי השנייה".

מימין לשמאל: ד"ר בועז כהן ראש החוג ללימודי השואה, שגריר פולין בישראל, ולבסוף פרופ' ויינברג // צילום: עמירם ציונוב

בכנס הוענק אות 'נאמן זיכרון השואה' למר משה פורת,שורד שואהשהשתתף בעשרות מסעות לפולין עם בני נוער ויצר איתם קשרים ארוכי טווח לאחר המסע המשותף לאתרי הזיכרון.

בכנס "העתיד של עדויות השואה" השתתפו חוקרי השואה מהמובילים בעולם ושגריר פולין בישראל מארק מגירובסקי. את הכנס הוביל ראש החטיבה ללימודי השואה באקדמיית גליל מערבי ד"ר בועז כהן. פרופ' וינברג הגיע לכנס במיוחד מארצות הברית.

נשיא האקדמית גליל מערבי, פרופ' נסים בן-דוד אמר: "בתקופה זו שבה ניצולי השואה הולכים ונעלמים מן העולם, קיימת חשיבות עליונה למתן במה בינלאומית לנושא. החטיבה ללימודי השואה באקדמית גליל מערבי נמצאת בחזית המחקר העולמי בנושא השואה, מחקר המתמקד בזיכרון ובתיעוד אותה תקופה חשוכה, ודרכה מסייע להבין את הזהות הישראלית בזמננו".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...