דהן: "כשמנהיג הוא מצוין, פחות חשוב לי איך הוא מתנהג"; בן עטיה: "נתניהו פילג והסית את העם"

בפרלמנט של בן חיים בכפר סבא אפשר למצוא את כולם. הימנים אומרים שהם מפרידים בין מוסריות לבין מנהיגות. השמאלנים אומרים שהגיע זמנו של נתניהו ללכת. ויש גם כאלה שחושבים שהיו צריכות להתמודד פה שתי מפלגות, לא 47

מימין לשמאל: קובי פדבה, לודוויג לזר, אביגיל קורש, אילן ברהום, מיקי זגר, שאול בן עטיה, אלי חיון, רוחל'ה בן חיים, ענת מיודובניק, אבי דהן וחיים גיל; יושב: אבנר בן חיים // צילום: אפרת אשל // מימין לשמאל: קובי פדבה, לודוויג לזר, אביגיל קורש, אילן ברהום, מיקי זגר, שאול בן עטיה, אלי חיון, רוחל'ה בן חיים, ענת מיודובניק, אבי דהן וחיים גיל; יושב: אבנר בן חיים

30 יום לפני הבחירות, יש באוויר תחושה של התלכדות סביב שני מחנות גדולים. בבחירות 2015 הליכוד והמחנה הציוני זכו ביחד ב־54 מנדטים, והפעם מלמדים הסקרים על קרוב ל־70 מנדטים שילכו למפלגת כחול לבן ולליכוד. זה עדיין לא מתקרב לשיא של 1981, כשהליכוד (עם 48 מנדטים) והמערך (47) החזיקו ביחד 95 חברי כנסת. אבל ההתמקדות במנהיגי שני המחנות, והרבה פחות באידיאולוגיה, מביאה לשיח שוליים סביב מפלגות הלוויין מימין ומשמאל, שמנהלות קרב מאסף וחוששות מאובדן מנדטים למפלגות הגדולות.

כפר סבא היא התחנה התשיעית במסע שלנו, והיא נחשבת "אדומה". בבחירות הקודמות הגיעו לקלפיות 75 אחוזים מבעלי זכות הבחירה בעיר, 35 אחוזים מהם הצביעו למחנה הציוני, עוד 14 אחוזים ליש עתיד, ו־6 אחוזים למרצ - 55 אחוזים לגוש השמאל־מרכז. הליכוד זכה כאן ב־22 אחוזים.

אומרים שבית הקפה של רוחל'ה ותמיר בן חיים, "אופים עם אופי", לא רחוק מבית החולים מאיר, הוא הפרלמנט הגדול בעיר. ביום שישי בבוקר ועד הצהריים זו לגמרי כיכר העיר, אבל גם ביום שני השבוע השולחנות היו מלאים, וכולם רצו לומר את דברם. זה לא מדגם מייצג, סתם מדגם אקראי של אזרחים שאכפת להם, משני צידי הקשת הפוליטית. למרות חילוקי הדעות, השיח נעים, לא אלים ואגרסיבי, כמו זה שמפיקים נבחרי הציבור שלנו. פגשנו שם ערב רב של אנשים - רופאים, רואי חשבון, נהגים.

קובי פדבה (46), נשוי פלוס שניים, מצהיר שהוא מצביע מרצ. עם כל הכבוד למדיני־ביטחוני, אותו מעניינים דברים אחרים. למשל, שתהיה תחבורה ציבורית טובה כל השבוע, וגם בשבת. "לי יש רכב ואני יכול להגיע לכל מקום, אבל מה עם האוכלוסיות החלשות, שרוצות להגיע לים בשבת ולא יכולות? והכי חשוב לי - שתהיה נציגות יפה לנשים בממשלה ובכנסת. הייתי מעדיף חצי־חצי ממש".

אתה לא רואה שיפור בייצוג הנשים?

"אני רואה ייצוג טוב במפלגת העבודה, במרצ ובימין החדש. כל היתר זרקו את הנשים אחורה".

רוחל'ה, בעלת הקפה, מתערבת. "רגע, והגברים לא ראויים? אתה רואה היום מישהי שמסוגלת להיות ראש ממשלה?"

קובי: "אני מכיר אחת, אבל היא עוד צריכה לגדול קצת. זו הבת שלי".

רוחל'ה: "שמעת את תמר זנדברג, איך היא הסתבכה באיזו שטות כשלא אמרה אמת על איזה קמפיינר שהיא ניסתה להסתיר? (משה קלוגהפט; א"פ). אני פחות מסתכלת על המספרים, ויותר על הרלוונטיות. גילה גמליאל היא משכמה ומעלה, ויש בליכוד נשים רלוונטיות בתפקידים חשובים. אז נכון שגולדה מאיר היתה ראש ממשלה ראויה, אבל היום זו תקופה אחרת. צריך ניסיון פוליטי, ביטחוני, הבנת השטח".

בשולחן הכפר־סבאי הזה, לתנועה הפמיניסטית קצת קשה להתמודד גם מול ענת מיודובניק (52), שבאה לבושה כולה בירוק, כי החיים שלה זה הפועל כפר סבא, ובבית הדיבור הוא ליכוד וביבי. "אני עובדת במועדון כדורגל, עושה עבודה של אלף גברים. אבל כאישה, לא ארגיש בטוחה אם אישה תהיה ראש ממשלה. אישה זו אישה, וגבר זה גבר".

רוחל'ה: "בארסנל הקיים, את צודקת".

ענת: "כשהילדים שלי בצבא, אני מעדיפה שגבר יענה לטלפון ב־2 לפנות בוקר".

אלי חיון (55), נשוי פלוס 2, יצביע גם הוא ליכוד. הוא עובד במכון התקנים, ולדעתו, כל סיפור כתבי האישום נגד נתניהו יסתיים בקול ענות חלושה. "אני חושב שהמשטרה והפרקליטות היו מעדיפות שביבי ישים את המפתחות וילך הביתה, זה היה חוסך להם הרבה עבודה וכסף.

"אבל אני לא מאמין שהוא יסכים לדיל הזה. הפרשנים מתים שהוא ילך. ראית איזו שמחה היתה באולפנים כשמנדלבליט הודיע?"

וואלה, אתה ממש קורא מדף המסרים של ביבי.

ענת: "וואלה, אין מה לעשות. זה הבן אדם היחיד שאפשר לישון איתו בשקט בלילה. הוא לא סופר אף אחד".

* * *

מחנה המרכז־שמאל בפרלמנט הכפר־סבאי מתניע חלש ולאט. נותנים לליכודניקים לדבר, אבל אולי מעמדה של כוח, של כאלה שמבינים שמדובר באקדח שהונח על השולחן שלנו במערכה הראשונה, ויירה בתזמון הנכון.

שאול בן עטיה (68), נשוי פלוס 3, פלוס 7 נכדים, מחכה כבר לרגע שבו ינקו את השולחן במשרד ראש הממשלה ויתיישב שם מישהו אחר. "נתניהו עשה את שלו", הוא אומר. "מחובתנו לגרש אותו. הוא פילג והסית את העם. בזה אין ספק שהוא מספר אחת. כל אחד שמחשיב את עצמו איש שמאל בישראל, נחשב בוגד".

"אתה באמת בוגד", צועק מישהו מקצה השולחן, וכולם מתפקעים מצחוק. בן עטיה מבהיר: "שלא תבין אותי לא נכון, אין לי בעיה עם אנשי ליכוד. אבל נתניהו? יאללה, בוא נתקדם".

רוחל'ה: "האמת היא שאני לא מבינה למה השמאל מרגיש שהוא נרדף. כשהעבודה היתה בשלטון, הימנים לא הרגישו נרדפים? אני ליכוד, אבל מחשיבה את עצמי דמוקרטית. אם אדם חייב בדין, שיהיה חייב. אני לא לוקחת אשמה מאף אחד. אבל קודם, יש בחירה דמוקרטית בקלפי, ויאמר העם את דברו. מה שייצא, מקובל עלי".

ואם יהיו כתבי אישום נגד נתניהו?

רוחל'ה: "אני מכבדת את מוסדות החוק במדינה. ביבי, עם כל הכבוד, הוא לא המדינה".

בן עטיה: "מה הוא רוצה? קודם הוא מינה את כולם, את המפכ"ל, את היועץ המשפטי - ועכשיו הוא יוצא עליהם? מה זה?"

רוחל'ה ותמיר בן חיים. קפה ופרלמנט // צילום: אפרת אשל

אילן ברהום (53), נשוי פלוס 3, רואה חשבון במקצועו, מדבר בצורה שקטה ומפוכחת. ככל שהוא מדבר יותר בשקט, כך כולם מקשיבים ביתר תשומת לב. "כל הבחירות האלו הן על נושא אחד - ביבי ואנטי ביבי. 'כחול לבן' אספו אנשים באמת ראויים. אין לי מילה רעה אחת להגיד עליהם, הם עשו המון למען המדינה.

"אבל בינתיים, לא שמעתי מהם אילו פתרונות אחרים הם מציעים. רק עכשיו הם מגבשים את הזהות שלהם. עוד לפני שהוא דיבר, היו לגנץ 20 מנדטים. זה מדהים"'.

ואחרי שהוא דיבר, הם קפצו ל־36. זה אולי מלמד שאנשים רוצים שינוי.

"יש מצב".

* * *

חיים גיל (70), נשוי פלוס 3, מורה לנהיגה מכוכב יאיר, בא הרבה לקפה של הבן־חיימים. "אחרי ששמעתי פה את האנשים, אני מבין שלא משנה אם יגיעו לשלטון החבר'ה מכחול לבן, או שהליכוד יישאר - הכל יהיה אותו דבר. אני עכשיו בן 70, ואותי מעניין המצב של הגמלאים. אני שואל את גילה גמליאל, שאחראית לגמלאים, מה היא עשתה למעננו בכל השנים האלו?

"עד גיל 67 כולנו משלמים לביטוח לאומי, וברגע שצריכים את ביטוח לאומי, הוא בורח, נעלם, מתחיל לבדוק אם מגיעה לנו עזרה. העיקר שמשלמים לאברכים הטפילים האלה השלמות הכנסה במיליארדים. לאיזה מצב המדינה רוצה להביא אותנו? שנהיה תלויים בילדים שלנו? שנצטרך לשקר לביטוח לאומי שאנחנו חולים או נכים, כדי לקבל עוד כמה גרושים? זו הבושה הכי גדולה. כי הרי כולם יודעים שיש פה כסף".

אז מה הכיוון שלך בקלפי?

"אני ימני, אבל לא מרגיש שיש מפלגה שתדאג לי. כולם מבלבלים את המוח לפני הבחירות, אבל כשמרכיבים את הקואליציה, מחלקים ג'ובים ושוכחים מאיתנו. הכי עצוב לי שהמפלגות הקטנות סוחטות את הגדולות, ומי שמפסיד זה הציבור. אני מרוצה שיש עכשיו שני גושים גדולים. מי שלא טוב, שילך הביתה אחרי ארבע שנים, והגוש השני ישלוט".

אבי דהן (46), כפר־סבאי, אומר שהוא מזהה "רדיפה אוליגרכית של התקשורת והמערכת המשפטית אחרי נתניהו. כשאני מסתכל על התיקים שבהם הוא חשוד, אני לוקח את זה לפן ההתנהגותי־מוסרי, לא הפלילי.

"מכל התיקים, אולי ב־2000 היתה הפרת אמונים, וב־1000 היו קצת מתנות. אז מה? מילצ'ן נתן לחברים שלו. לא נראה שמדובר באספקה שוטפת. גם בתיק 4000, אלוביץ' דיבר עם הסביבה של נתניהו - לזה אני יכול להאמין, אבל לא עם ביבי עצמו".

מוסרית ביבי לא עובר אצלך, אבל זה לא פוסל אותו מבחינתך.

דהן: "אני מפריד בין מוסריות לבין מנהיגות. כשמנהיג הוא מצוין, פחות חשוב לי איך הוא מתנהג. הוא בן אדם אחראי שלא יוצא למלחמות מיותרת, דווקא כי הוא אח שכול".

ד"ר מיקי זגר, כירורג בשנות השבעים לחייו, נשוי פלוס 2, שותק לאורך כל השיחה. הוא מכונס בעצמו, ראה כבר הכל. "אני לא רוצה להגיד שעם ישראל הוא מטומטם ולהשתמש במילים לא מתאימות, אבל יש משהו בדנ"א של העם הזה, שמביא אותו לאורך כל ההיסטוריה לפלגנות.

"יושבים פה שמונה אנשים, עם תשע דעות. אתם יודעים כמה רשימות נרשמו לקראת הבחירות עכשיו? 47! תראו לי מדינה נוספת בעולם שבה 47 רשימות נרשמות לבחירות לפרלמנט אצלן. אפילו בבחירות הראשונות לכנסת ב־1949 היו 19 רשימות. בימי בית שני הרומאים צרו עלינו, והיהודים היו עסוקים בלטבוח זה את זה. אפילו בגטו ורשה היו מפלגות בין היהודים".

מה המסקנה שלך?

"שהיהודים לא מחונכים. אין אצלנו בגרות פוליטית. מלחמת לבנון הראשונה היתה עקובה מדם עם השלכות רבות, אינפלציה של 400 אחוז, ובבחירות הליכוד שוב עלה לשלטון. לא היתה שום הצבעת מחאה. כי הבחירה כאן היא רגשית, שבטית, לא מהראש אלא מהבטן.

"תסתכל איך מתנהלות כמה מדינות פרימיטיביות בעולם. למשל, ארה"ב, שיש בה 330 מיליון תושבים ורק שתי מפלגות. או אנגליה, עוד מדינה פרימיטיבית, שיש בה שלוש מפלגות. וגרמניה, שלהם בכלל אין מושג, 80 מיליון תושבים וארבע מפלגות. ובישראל מה? זה לא נורמלי ולא שפוי, ורק המדינה מפסידה מזה".

מתוך 47 הרשימות, מצאת אחת שמתאימה לך?

"אני איש מרכז מתון. ליברל. בטח אצביע למפלגה מהמרכז".

אלה שביבי אומר שהן שמאל?

השולחן צוחק.

ענת: "אין מה לעשות, כל אחד מביא את מה שהיה לו בבית. אני נולדתי בבית ליכודניקי. אבא שלי, האחים שלי, אפילו תרמו לליכוד כסף. גם אם ארצה להצביע למישהו אחר, אצלי זה בדם".

"תגידי", שואל אותה ד"ר לודוויג לזר, כירורג ילדים, "עם כל הכבוד למשפחה שלך, לאבא ולאחים, אין לך ראש משלך, דעות משלך?"

ענת: "אצלי אבא שלי מספר אחת, וביבי מספר שתיים. אין לו תחליף".

רוחל'ה מזדעקת: "אין דבר כזה שאין לו תחליף. לכל אחד יש. אוי ואבוי אם יחשבו ככה"

תמיר, בעלה של רוחל'ה, מביט באשתו מרחוק ואומר: "היא מייצגת אותי בכבוד, אבל זה לא אומר שאני חושב בדיוק כמוה. אני יותר מרכז מאשר ימין. אבל עדיין לא החלטתי, אני מאלה שמחליטים ממש ביום־יומיים האחרונים. יש עוד זמן".

לזר: הייתי בהרצאה של הרב בני לאו על עם וארצו. הוא שאל את הקהל: לאן החליט משה לקחת את עם ישראל מכל המקומות? למדבר, כדי שיחשבו בצורה עצמאית, לבד, איך לפתח את העם והמדינה. ותראו איך הצלחנו להקים מדינה פורחת בתוך 70 שנה".

אני שואל אותם מה התחזית שלהם לעוד חודש. פדבה, שמצביע מרצ, צופה 70 מנדטים לימין פלוס דתיים, ונתניהו ראש הממשלה. רוחל'ה אומרת שהיא לא שוללת את האפשרות של מבצע צבאי לפני הבחירות, ברמה כזאת שהבחירות יידחו. "האויבים שלנו לא מתחשבים בנו, אני צופה בלאגן". 

כפר סבא

אוכלוסייה: 110 אלף תושבים

הוכרזה כעיר: 1962

מעמד חברתי כלכלי (אשכול): 8 מתוך 10

בחירות 2015: מצביעים - 57 אלף

המחנה הציוני - 34.9%, הליכוד - 21.9%, יש עתיד - 14.3%, כולנו - 7.9%, מרצ - 6%, הבית היהודי - 5.6%, ישראל ביתנו - 3.4%, ש"ס - 2.4%, אלי ישי - 1.4%, עלה ירוק - 1.1%

aviadp65@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר