בקור קיצוני ובמדבר: חיל האוויר התאמן בארה"ב

משלחת של טייסי"שמשון"(סופר-הרקולס C-130J) ואנשי צוות של חיל האוויר, השתתפו לאחרונה בתרגיל במרכז האימונים בבסיס "פורט האצ'וקה" של הצבא האמריקאי באריזונה, שחלקו מוקדש למרכז האימונים לתובלה טקטית מתקדמת. מדובר בקורס טקטי מתקדם לאנשי צוותי-אוויר שבו תרגלו הטייסים, עם מטוסים של חיל האוויר, טיסה באזור מאוים.

מרכז האימונים האמריקני הוקם בתחילת שנות השמונים, לאחר תרגיל גדול שבו התוצאות של צוותי התובלה האמריקנים לא היו מספקות. ההכשרה שניתנה לאנשי צוות אוויר הייתה מספקת ברמת הטיסה, אולם לא בהישרדות בשדה הקרב. הקורס בן השבועיים מועבר עשר פעמים בשנה לצוותים מחיל-האוויר האמריקאי, מחיל-הים האמריקאי וממדינות שונות מסביב לעולם. הבסיס של כל הקורסים דומה: תחילה ישנו חלק תאורטי, בהמשך הכנת משימה משותפת וטיסה שבמהלכה משקיפים המדריכים על המתרחש בקוקפיט ומכווינים את הצוות, ולבסוף תחקור משותף.

הקורס החל במדינת מיזורי, שם התמודדו הצוותים עם טיסה בקור קיצוני של מינוס 16 מעלות. לאחר אימון זה, התמודדו במדינת אריזונה עם טופוגרפיה מאתגרת. "מטרת הקורס היא תרגול טיסה באזור מאוים בטופוגרפיה בעיתית. אזור מאוים מתאפיין באלמנטים רבים, ביניהם ירי מנשק קל, טילי קרקע-אוויר, טילי כתף ומטוסי קרב עוינים. אנו מתרגלים כמעט את כל המתארים עם אמצעים אמיתיים, דבר ההופך את האימון למוחשי יותר", הסביר סא"ל ח', מפקד טייסת 103, לכרמל להד, כתבת של אתר חיל האוויר שהצטרפה לקורס. "המדריכים בבית-הספר צברו ניסיון רב, הן הדרכתי והן מבצעי, מאחר ורובם טסו בעיראק ובאפגניסטן. לקורס מוקצים משאבים ואמצעים אשר לא קיימים בארץ, זאת בנוסף למרחבי טיסה וטופוגרפיה המאפשרת בנייה מיטבית של אימון. כמו כן, העובדה שהאימון מועבר ל-16 מדינות מאפשרת שיתוף ידע וניסיון בין צוותים מסביב לעולם".

צילום: מייק יודין

תא"ל איל גרינבוים, מפקד בסיס נבטים, ציין כי "אחת ממשימותיו של ה'שמשון' היא הטסת כוחות וציוד תוך טיסה במרחב בעומק שטח האויב. לאורך השנים פעל חיל-האוויר האמריקאי במרחבי טיסה מאתגרים במיוחד מבחינה גיאוגרפית ופיתח תורות לחימה שחשוב שנלמד מהן. קיימנו את הקורס הזה בפעם האחרונה לפני עשור, והוא אפשר לנו ללמוד ולקדם יכולות טקטיות במרחבים מאוימים. הבנו שהמרחב האזורי השתנה בעקבות האביב הערבי וקריסת מדינות ומשטרים, בנוסף לפעילותן של מערכות טילי קרקע-אוויר בזירה. החלטנו שאנו צריכים לקפוץ מדרגה ביכולות המבצעיות שלנו ולהיות רלוונטיים, משמעותיים ואפקטיביים יותר בשדה הקרב".

מכיוון שהפעם האחרונה שטייסי חיל האוויר השתתפו בקורס הייתה לפני עשור, התגלו פערי ידע. "גילינו שהצוותים הישראלים עדיין מבצעים חלק מהטקטיקות שלימדנו אותם לפני כעשור", מתאר סא"ל בארט גולדן, מפקד הקורס. "בעשור הזה דרכי הפעולה שלנו התפתחו וחלק מהתמרונים ההגנתיים שביצענו השתנו. זה משחק של חתול ועכבר. אם בעבר המלחמות היו כוח כנגד כוח, כיום העימותים הם א-סימטריים וסוג זה של עימות מביא איתו דרכי פעולה אחרות של האויב, כדוגמת טילי כתף וחסימות מכ"ם (מגלה כיוון ומרחק)".

צילום: מייק יודין

צילום: מייק יודין

למרות פערים אלו, ציין סא"ל גולדן כי יש נקודות דמיון רבות בין שתי חילות האוויר – האמריקני והישראלי. "מדהים לעלות למטוס ישראלי ולגלות שאנו מטיסים אותו באופן כמעט זהה. זו עדות גדולה ליעילות האימון. אני מרגיש שאם הייתי עולה למטוס עם איש צוות-אוויר ישראלי היינו מצליחים לטוס יחד וזה נהדר".

"יש הרבה לקחים מבצעיים ונקודות למחשבה שעלו במהלך הקורס", ציין סגן א', סגן מוביל הפריסה ואיש צוות אוויר בטייסת 103. רס"ן מורדי מור, מפקד הגף הטכני בטייסת ציין כי יש לא מעט יתרונות באימון בתנאים לא פשוטים: "ההגעה למדינה רחוקה ביבשת אחרת תוך עצירה בשדות תעופה רבים בדרך, מאמנת אותנו בהקשר האחזקתי וגם בהיבט הלוגיסטי, בגמישות הכוח ובהפעלת סד"כ (סדר-כוח) המטוסים".

"זה קשה להגיע ליבשת רחוקה כל-כך וגם לדאוג לכך שהמטוסים יהיו שמישים כדי לאפשר את כלל הטיסות. נדרשנו להיות חדים, ממוקדים ומקצועיים ולמדנו כיצד לעבוד במזג-אוויר קיצוני, דבר שמהווה אתגר לטכנאים עצמם", אמר.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר חיל האוויר

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום