"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הנשים שסיכנו את חייהן כדי להפעיל מקווה

מסמך חושף כיצד הנשים נלחמו לקיים אורח חיים יהודי בשואה • ראש מרכז "שם עולם": "אנו עדים לאינספור עדויות וסיפורים"

, עודכן
0
גטו לודז' // צילום: גטי אימיג'יס ,
גטו לודז' // צילום: גטי אימיג'יס

מסמך מרתק שאותר בארכיון המרכז הבינלאומי "שם עולם", ושמתפרסם לקראת יום האישה הבינלאומי, חושף פעם נוספת את מסירות הנפש של היהודים בזמן השואה והניסיון לשמור על אורח חיים יהודי אפילו בתוך הגטו. הפעם, היו אלו הנשים שנלחמו למען קיום מצוות הטבילה במקווה.

במברק שנשלח ב 29.3.1942 מטעם וועדת הרבנות של מועצת זקני היהודים, נכתב כי המקווה שפועל בתוך גטו לודז' מופעל על ידי נשים לצורך "קיום הליכים טקסיים" ולכן מבקשים להוציא אישור עבודה מיוחד עבור הנשים שעובדות במקווה, הבלניות.

גטו לודז' היה אחד הגטאות הגדולים בפולין, בין הראשונים שהוקמו והאחרון שחוסל. במהלך שנות המלחמה עברו בגטו זה מעל 200,000 איש ולכן הקפידו היהודים שחיו בו לשמור על אורח חיים יהודי וקהילתי דומה ככל הניתן לזה שחיו בו לפני פרוץ המלחמה.

מסמך נדיר זה מצביע על תפקיד הנשים וכוחן במהלך המלחמה. על אף שידעו כי הגרמנים אוסרים על ניהול אורח חיים יהודי או דתי ובכך הן מסכנות את חייהן, התעקשו להמשיך ולקיים את המקווה ואף בקשו אישור עבודה מיוחד עבור הבלניות, דבר שידעו שנחשב לחריג ואף מסכן את חייהן.

עד היום לא ניתן לדעת האם הגרמנים אשרו את בקשתם החריגה של וועדת הרבנות בגטו, אך לפי סיפורים ועדויות שהגיעו לאחר המלחמה, ההערכה היא כי בגטו היה מקווה פעיל לאורך רוב שנות קיומו.

"מעניין לראות איך המציאות הפכה את התפקידים בין הגבר לאישה במהלך המלחמה" מסביר הרב אברהם קריגר יושב ראש המרכז הבינלאומי "שם עולם". "הגברים שנשלחו לעבודות פרך והיו חשופים יותר להתעללות ועינויים מצד הגרמנים, הותירו לנשים את ניהול החיים - פרנסה, שמירה על קיום אורח חיים יהודי וחיי קהילה, שמירה על חיי הילדים ואפילו הנהגת קהילות בתוך הגטו- כל אלו נוהלו על ידי הנשים. אנחנו עדים לאינספור עדויות, סיפורים ומסמכים שחושפים את כוחה של האישה בתוך התופת, במציאות קשה ואכזרית הנשים תפסו פיקוד, קבלו החלטות בזמן אמת, מסרו נפשן למען קיום מצוות או כדי להבטיח את המשך השושלת ואפילו פעמים רבות השתמשו במגדר שלהן, בעצם היותן נשים, כדי להערים על הנאצים ולהציל חייהם של יהודים".

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר