הבנק הדני גילה: כל חברי ההנהלה לא גרים בדנמרק

"לא נפגענובמשבר הפיננסי של 2008, כי פעלנו לפי הפילוסופיה של איין ראנד - אנחנו לא עוסקים בעניינים שאין בהם ערך אמיתי. לא כל הדרכים לעשות כסף כשרות". כך אומר לארס כריסטיאנסן, אחד המייסדים של "סקסו בנק" מדנמרק, בריאיון ל"ישראל היום".

אני פוגש את כריסטיאנסן בכנס השנתי של מכון איין ראנד בפראג. בעקבות ראנד, הסופרת והפילוסופית (מחברת רבי המכר העולמיים "כמעיין המתגבר", "מרד הנפילים"), הוקם מרכז מורשת גדול בארה"ב ואחריו הוקם מרכז דומה בישראל. לכנס השנתי הראשון שנערך מחוץ לארה"ב, שבו השתתפו כ־400 סטודנטים מרחבי העולם, יצאו השנה יותר מ־30 סטודנטים מישראל. כריסטיאנסן, חבר במרכז איין ראנד ואחד המרצים בכנס, אומר: "ישראל היא מקום נפלא של יזמות וחידושים. אני אוהב את ישראל ומשקיע בחברות מישראל. אחת מהן עוסקת ב'סופר־פוד' - גידול בשר במעבדה. אני גם משקיע בענף המסעדנות".

לשאלתי על הסביבה הרגולטורית בדנמרק הוא עונה אחרי שהוא לוקח אוויר ועושה פרצוף עצוב: "זה הולך ומידרדר. באחת הישיבות האחרונות של מועצת הבנק גילינו שכל חברי ההנהלה כבר לא גרים בדנמרק. אני עצמי גר בשווייץ. כל הזמן ממציאים חוקים וחונקים את העסקים". כמה בנקים יש בדנמרק? אני שואל, והוא מפתיע בתשובה: "משהו כמו 100". מתברר שעד לא מכבר היו נהוגים כללים מינימליים להקמת בנק, ובתי השקעות רבים קיבלו רישיונות לפעילות בנקאית.

התמחות בחדשנות

גם סקסו בנק קיבל רישיון ב־2001, תשע שנים אחרי שהוקם כבית השקעות. הוא התמחה בטכנולוגיות חדישות של העברות דיגיטליות, וכמעט כל המוסדות בדנמרק, כולל בנקים מכל רחבי העולם, השתמשו בפלטפורמות שלו עד שהוא הגיע לנפח של כ־15 מיליארד יורו ביום.

אלא שהלקוחות אינם מודעים לשירותי הבנק מכיוון שהם מתקיימים תחת "ווייט לייבל" - בהסכמים בין בנקאיים שאינם חושפים את שירותי הבנק. בעקבות התהדקות הרגולציה כריסטיאן מכר את החזקותיו בבנק תמורת יותר מ־300 מיליון יורו והפך למשקיע פרטי. "אני עושה כיום דברים שאני אוהב לעשות, זה גם חלק מהתפיסה של איין ראנד. לעסוק במה שאתה נהנה לעשות".

לארס כריסטיאנסן, אחד המייסדים של "סקסו בנק" // צילום: מרכז ראנד בישראל

מנכ"ל בנק הפועלים אריק פינטו // צילום: נעם ריבקין פנטון

כשאני מספר לכריסטיאנסן על המערכת הבנקאית בארץ, שאף שהתל"ג שלנו גדול משל דנמרק מספר הבנקים בישראל קטן פי 20, הוא ממש מופתע. "טוב, אתם בניתם מדינה על בסיס סוציאליסטי", הוא אומר בהבנה. בישראל הדעה הרווחת היא שדנמרק היא הסוציאליסטית, אלא שראש ממשלת דנמרק, לארס לאקה ראסמוסן, הבהיר כמה פעמים בתקשורת העולמית כי "אנחנו כלכלת שוק". השיטה שם נקראת "פלקסקיוריטי" - ביטחון גמיש. אמנם הוועדים חזקים מאוד ומעורבים בניהול החברות, אך הם לא תובעים קביעות וקובעים עם ההנהלה שכר מינימום הקשור בתפוקה. אך, כאמור, כריסטיאנסן רחוק מלהיות מרוצה מהשיטה ומבהיר: "זה כנראה כבר לא מקום טוב ליזמים".

סיפרתי על כך למנכ"ל בנק הפועלים,אריק פינטו, ושאלתי אותו על היעדר התחרות ועל ריכוזיות היתר בבנקים בארץ. "אני בעד תחרות, מעולם לא התנגדתי לכך", הוא השיב. "התחרות כיום היא לא עם בנקים אחרים, אלא עם חברות בלתי פיננסיות ועם טכנולוגיות חדשות. אמזון מתפקדת כמו בנק לכל דבר. יש לה כרטיס אשראי משלה ואפשר לקנות באמצעותה הכל. גם אנחנו רוצים להיכנס לתחרות הזו. יצאנו באפליקציית 'ביט', שפונה לכל לקוחות הבנקים. זה לא הגיוני שהרגולטור היום הוא שמגביל את התחרות בתחום הזה", הוא אומר.

את כריסטיאנסן שאלתי אם הטכנולוגיות החדשות ייתרו את הבנקים המסורתיים, והוא השיב: "אני חושב שלא. זה תחום שמרני מאוד ויהיה קשה מאוד לפרוץ את הרגולציה ששומרת על מבנה הבנקים. אבל ברור שהבנקים ייראו אחרת בעקבות החידושים הטכנולוגיים". גם פינטו העריך באופן דומה כי "הבנקים ייראו אחרת לגמרי. הלקוחות יוכלו לעשות את מרב הפעולות מבלי להגיע לבנק, ונצטרך להשקיע הרבה יותר בטכנולוגיה", הוא העריך.

"אין בעיה עם הוועד"

ולשאלה אם יש לבנק הפועלים את הגמישות לבצע שינויים מרחיקי לכת, למרות הוועד ששומר על מקומות העובדים, הוא השיב: "אין לנו שום בעיה עם הוועד. אנחנו פועלים יחד בהבנה וכבר עשינו שינויים גדולים גם בכוח האדם ובמבנה הבנק".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!