האחרים: המפלגות הקטנות שרצות לכנסת

"היה לי איזה נאום בחירות לשאת לפניכם", נהג מאיר אריאל להקדים ולומר בהופעותיו, לפני ביצוע השיר "עברנו את פרעה". "היה בזה משהו על מפלגות ופילוגים וקטטות ואגרופים ויריבויות", המשיך הטרובדור, שיצא בעצמו בשנת 1987 ל"מסע בחירות" שבו קרא לקהל לא להצביע עבורו. "היה משהו על זה שאף פעם לא יכול להיות איחוד אמיתי בישראל, כי מפלגות מנציחות פילוג. מפלגות מונעות איחוד אמיתי בין בני אדם, למה לכל אחד מרוח על המצח 'לא תשכנעו אותי'".

הבחירות ה־21 לכנסת הן אכן בסימן פילוג. לא פחות מ־47 רשימות ביקשו לרוץ לכנסת, מספר שיא של כל הזמנים - כשהקודם היה 34, לפני הבחירות לכנסת ה־18 בשנת 2009. ביום שלישי השבוע פרשה מהמרוץ מפלגת "אחי ישראלי" של עדינה בר־שלום, וכך נותרנו עם 46 רשימות.

ההתמודדות בבחירות אינה כרוכה בתשלום אם מדובר במפלגה קיימת, אבל רישום מפלגה חדשה כרוך בתשלום חד־פעמי של 40 אלף שקלים לוועדת הבחירות, שנועד לממן פרסום בשלושה עיתונים יומיים גדולים כדי לוודא שאין לציבור התנגדויות לרישום המפלגה. כדי לעקוף את התשלום הזה, מפלגות חדשות רבות נוהגות "לאמץ" שם של מפלגה קיימת שאינה פעילה, הנמצאת "על המדף". 

נוסף על כך, על כל מפלגה חדשה הנרשמת בשם חדש להציג חתימות של לפחות 100 אנשים, באישור עורך דין. שכר הטרחה הנהוג הוא 160 שקלים בגין כל חתימה, כך שמדובר בעלות נוספת של 16 אלף שקלים. להוצאות הללו מתווספות גם עלויות פרסום, למשל הפקת תשדירי בחירות ורכישת שלטי חוצות, או הוצאות תפעוליות כגון דלק לנסיעות ואוכל לפעילים. במפלגות קטנות רבות, שאנשיהן מתקשים לשאת בעלויות הללו, כמעט ולא משקיעים בפרסום ומנסים לעשות כמה שיותר בהתנדבות.

בדומה לאחיהם הגדולים והבינוניים, גם על מצחם של המתמודדים הקטנים רשום "לא תשכנעו אותי", אבל לדבריהם, הם לא כאן כדי לפלג, אלא כדי להפיץ את בשורת האיחוד, האור, השלום, האהבה ואפילו הגאולה בעם ישראל.

מי הציג את עצמו בתור זה ש"נגלה לעם ישראל"? מי קיבל שליחות אלוהית מהקב"ה בעצמו? מי מכוונים את הספינה הקיברנטית שלהם להשתלטות על האוצר? ומי פועלות לסיום הכיבוש ולשלום באמצעות אהבה? 

"חלל ואינטרנט לכולם"

מפלגת הפיראטים

"הפיראטים בראשות האינטרנט - פתק לשלשול", הכריז מזכיר ועדת הבחירות במעמד הרישום, ונתן את האות לד"ר אוהד שם־טוב ולנועם כוזר, שניהם בכובעי פיראטים, להתיישב מול יו"ר הוועדה, שופט בית המשפט העליון חנן מלצר, ולפרוש את משנתם. 

"מה הכוונה 'בראשות האינטרנט'?" תהה מלצר, ושם־טוב השיב: "אנשים יכולים לבחור ברשימה בראשות גנץ, בראשות נתניהו, או בראשות האינטרנט". 

"וכמה חברים יש במפלגה?" המשיך מלצר להקשות. "פוטנציאלית, קצת יותר מ־8 מיליון", השיב שם־טוב, אבל כוזר התערב והבהיר: "רשומים כמה עשרות בודדות של חברים".

לשניים ניתנת האפשרות לבחור בין האותיות זן לאותיות ףז. "אתם ממילא זן מיוחד", צוחק מלצר, וכוזר משיב לו: "אנחנו דווקא זֶן". לבסוף הם מחליטים על האותיות ףז. "פיראטים לזהב", הם צוחקים והולכים לדרכם.

שניהם ירושלמים ומגדירים את עצמם "אנשי תרבות ורוח". כוזר, בן 37, הוא אב לשניים שהקים את עמותת "בר קיימא לתרבות, אמנות, מוזיקה ושלום", הפועלת בירושלים ומפיקה אירועי תרבות ואמנות.   שם־טוב, בן 38 ואב לשלושה, השלים לאחרונה דוקטורט במדעי המדינה ומתגורר כיום בניו יורק. 

השניים נמנו עם הגרעין המייסד של מפלגת עלה ירוק, ושם־טוב אף עמד בראש המפלגה, ולאחר שפרש ממנה התמודד בבחירות ב־2009 במסגרת רשימת "ניצולי השואה ובוגרי עלה ירוק" וזכה ל־2,346 קולות - 0.07 אחוז.

זו הפעם השלישית שהם רצים לכנסת במסגרת הפיראטים, מפלגה שהוקמה ב־2012, "על רוחות המחאה החברתית של קיץ 2011". מלבדם חבר במפלגה גם איש הרדיו והטלוויזיה דן בירון בן ה־79, ממקימי הטלוויזיה הישראלית ובעלה של שרי רז, שהקים ב־2007 ביסטרו־בר מוזיקלי בשם "בירמן" במדרחוב בן־יהודה בירושלים, שאותו הוא מנהל כיום.

"ראינו שברחבי אירופה והעולם צצות מפלגות פיראטיות, שהרוחות בהן מנשבות לכיוון הנכון", אומרים השבוע כוזר ושם־טוב ב"מפקדה" שלהם בירושלים, משרדון קטן וצפוף המזכיר, אולי, גשר פיקוד בספינת קרב או צוללת.

"מפלגות הפיראטים אומרות, בגדול, שהשיטה שבה משלשלים פתקי נייר לארגזי קרטון אחת לתקופה, כמדד לתחושות הציבור וכאמצעי לקביעת מדיניות מיטיבה, מיושנת. היום יש לנו כלי יעיל הרבה יותר, שנקרא האינטרנט, ובאמצעותו אפשר להילחם בשחיתות על ידי שקיפות חיצונית, וגם להילחם בדיכוי חופש הביטוי וזכויות הפרט.

"בנוסף, באופן כללי הפיראטים בכל העולם הם בכיוון סבבה של שמירה על מקורות המים, האוויר ובעלי החיים, לגליזציה של קנאביס, ועוד".

ומה הקטע של הלבוש והכובעים?

"יש הבנה במפלגות בעולם שזה הלבוש הרשמי. בכל מקום אנחנו נראים כמו פיראטים, וככה אנחנו מזהים זה את זה. פיראטים הם סוכני חופש, הם אומרים 'הים הוא של כולם', ואנחנו במפלגה אומרים, החלל הוא של כולם והאינטרנט של כולם". 

חלק גדול מעיסוקם של הפיראטים הישראלים מתמקד בפעילות העולמית. נציגי הפיראטים מכל העולם נפגשו לראשונה בשנת 2007 בווינה, ובאפריל 2010 נוסד בבריסל ארגון גג בינלאומי, "האינטרנציונל של מפלגות הפיראטים", שבו חברות כ־30 מפלגות ממדינות שונות שבהן עשרות אלפי חברים רשומים. 

מזכ"ל ה"אינטרנציונל" הוא ד"ר קית גולדשטיין, מספר ארבע ברשימה הישראלית, ושם־טוב משמש נציג הארגון במועצה לעניינים חברתיים וכלכליים של האו"ם. לתנועת הפיראטים העולמית, אגב, מעמד של משקיפה באו"ם - בדומה מעט לפלשתינים.

"הבעיה היום היא שנציגי הציבור לא מקשיבים לציבור באופן שוטף, ושלציבור אין השפעה ביומיום על המדיניות שמכוונת את נציגיו", אומר כוזר, "לפי הפלטפורמה שלנו, כל אחד שנרשם יכול להציע הצעות ולהשפיע על הצעות קיימות. נציגי המפלגה יצביעו בפרלמנט על פי עמדה שתתקבל אחרי השתתפות של חברי המפלגה הרשומים והבעת דעתם בשאלה באמצעות האינטרנט. במצב הזה לא יכולה להיות שחיתות, כי כדי לשחד אותנו יצטרכו לשחד את כל חברי המפלגה, את כל הציבור הישראלי, בעצם".

בבחירות 2013 השיגו הפיראטים 2,076 קולות (0.05 אחוז). בבחירות 2015 צנח המספר ל־895 (0.02 אחוז). אז מה הסיכוי שלהם הפעם להשיג 130 אלף קולות ולעבור את אחוז החסימה?

"אנחנו ריאליים ויודעים שיש הרבה מפלגות קטנות", אומר כוזר, "אבל זו רק ראיה לכך שמעט מאוד מהקולות הקיימים בציבוריות הישראלית נשמעים בכנסת, והרבה מאוד קולות מודרים מהשיח הייצוגי. אנחנו מעדיפים להשמיע קול ויודעים שלציבור גדל והולך אין למי להצביע. אנחנו שואפים לבטל את אחוז החסימה, שעומד על 3.25 אחוזים, ותומכים באחוז חסימה טבעי - כלומר, שח"כ אחד הוא מספר בעלי זכות ההצבעה חלקי 120, ואם מפלגה מקבלת מספיק קולות לח"כ אחד, הוא צריך להיכנס לכנסת ושיהיה לו קול".

גם אם זה היה המצב, במערכות הבחירות הקודמות לא הייתם נכנסים.

שם־טוב: "המשחק הדמוקרטי הוא לבחור ולהיבחר. אם אין לי במי לבחור, אין לי בעצם ברירה אלא להתמודד בעצמי".

כיאה למפלגה הדוגלת בשימוש חופשי באינטרנט, גם הקמפיין הקרוב שלה יתרחש שם, אלא שכרגע הוא עדיין לא התניע לחלוטין. אתר המפלגה לא מאוד מעודכן וגם עמוד הפייסבוק שלה אינו פעיל במיוחד ונכון לכתיבת שורות אלה יש לו כ־1,300 לייקים.

"אין לנו כסף לשלטי חוצות ולתשדירים נוצצים", אומר כוזר, "התקציב שלנו הוא למעשה אפס. הכנסים שלנו יהיו באינטרנט, ושם נציג את המועמדים שלנו. אנחנו נפנה לכל מי שיש לו חיבור לרשת - ולא צריך תקציבים בשביל זה".

שם־טוב מבטיח כי "בשבוע הקרוב יעלה האתר החדש שלנו", וגם על עניין הלייקים יש לו תשובה ניצחת: "לא בדקתי, אבל אני בטוח שלדודו פארוק, למשל, יש יותר לייקים מלרוב הפוליטיקאים בארץ".

מה תעשו אם יקרה נס ותיכנסו לכנסת?

"בהגדרה, המפלגה הולכת על האוצר. פיראטים או לא? בבוקר 10 באפריל אנחנו חולמים שתהיה כאן מדינה יפה ונקייה יותר, עם מים נקיים, אוויר נקי, שלטון נקי ועתיד מזהיר.

"בעוד עשר שנים מהיום, עדיין בגדר החלום, אנחנו רואים את המפלגה מתפרקת, כי כבר יש לגליזציה של קנאביס, והמערכת הציבורית עובדת או מופעלת על ידי רובוטים, שמקיימים את רצון הציבור, ופשוט אין בנו צורך יותר. יכול להיות שאנחנו מקדימים את זמננו, אבל בסופו של דבר, מה שאנחנו אומרים יקרה".

"מאיפה אני יודע מיהו המשיח?" אילן משיחא יר זנבר // צילום: אריק סולטן

"אני לא המשיח"

אילן משיחא - מפלגת מורשת אבות רשימת מנהיגות חברתית

קשה לשכוח את הג'ינגל האלמותי של אילן משיחא יר זנבר, יו"ר מפלגת "מורשת אבות", שאותיותיה יה, מהבחירות בשנת 2013. 

משיחא "התגלה" אז לעם ישראל, ובסרטון ההתגלות מושמע השיר: "הבחירה היא שלי, ראש ממשלתי, אילן משיחא מנהיג אמיתי". לאחר מכן מישיר משיחא מבט למצלמה ואומר: "ביום הזה אני מקיים את הבטחתי ומתגלה אליכם", כשהוא אוחז בידו את "ספר ההוכחות".

משיחא (45), רווק המתגורר במושב יגל שליד לוד, התמודד מאז בשתי מערכות בחירות ובשתיהן סיים אחרון מתוך כל הרשימות. ב־2013 קיבל 461 קולות, וב־2015 - 223 קולות.

הוא יוצא חיל האוויר, "חניך מצטיין במכללה הטכנולוגית של החיל, מכונאי מסוקים בצבא ועובד לשעבר באל על ובתעשייה האווירית. היתה לי גם חברת הייטק, והיום אני עובד כיועץ טכני למפעלים ולחברות בתחום התעשייה.

"לפני עשר שנים עשיתי תשובה, ומאז אני אדם מאמין. אף פעם לא הצגתי את עצמי כמשיח, זה לא נאמר בשום מקום. מאיפה אני יודע מיהו המשיח? אולי אתה המשיח?

"אני מאמין שהמשיח יבוא, אבל השם שלי הוא על שם סבא שלי, קראו לו משיח, מה אני אעשה? אני לא רוצה להכניס את האמונות הדתיות שלי לנושא המפלגה והפוליטיקה. אני אדם רגיל לגמרי, ואם תצבוט אותי אני אצטבט. בן אדם רגיל לגמרי!"

את המפלגה הקים משיחא עם "קבוצת חברים טובים ומוכשרים" ב־2013, ומאז הם רצים בבחירות. "אף אחד מאיתנו לא גנרל, לאף אחד לא היתה תוכנית בטלוויזיה, כולם אנשים רגילים מהשורה, רציונליים לחלוטין, והחלטנו שמעניין אותנו מה שקורה במדינה, כי יש כאן שוד ושבר".

אם השם "מורשת אבות" מוכר לכם, זה מכיוון שהוא שימש את מפלגתו של הרב יוסף בא־גד, שהיתה "מפלגת מדף" רשומה, אך לא פעילה מאז 2003, אז הגיש בא־גד את רשימתו כמועמדת לכנסת אך פרש מהמרוץ ברגע האחרון. 

"למפלגה שלנו היום אין שום קשר למפלגתו של בא־גד", הוא מבהיר, "שם הרשימה שלנו בבחירות האלה הוא בכלל 'מנהיגות חברתית', מורשת אבות זה רק שם המפלגה". 

כשמנסים לרדת לפרטי התוכניות שלו לשינוי פני המדינה, משיחא טוען כי "האזרח היום נושא בנטל ולא סוגר את החודש. אנחנו נקל בביורוקרטיה ונילחם בחוסר הצדק שיש בכל מקום, במיוחד במערכת המשפטית. יש בישראל שחיתות ממסדית, יש פשיעה שהמשטרה לא מצליחה למגר, ולא דואגים לאזרחים שכורעים תחת הנטל - גם מבוגרים וגם זוגות צעירים. 

"המפלגה לא חרדית, לא דתית, לא חילונית, ולא כל השטויות האלה. אנחנו כבר שנים אומרים שאין ימין ושמאל. ההחלטות שלנו הן קונקרטיות ומתקבלות באותו רגע, בהקשר למה שנכון כרגע למדינה. המצב היום גרוע מאוד - אנשים בוחרים לפי מראה חיצוני של אדם, אם הוא גבוה, או שיש לו עיניים כחולות".

בכל זאת, התמודדת פעמיים וסיימת אחרון. למה לעשות את זה לעצמך שוב? להשקיע כספים ומאמצים בקמפיין?

"אתה, כמו רבים אחרים, מגדיר הצלחה בחציית אחוז החסימה. אבל זו לא הצלחה. ההצלחה שלנו היא קודם כל להעביר את המסר גם לאנשים שלא בחרו בנו, כי המפלגות הגדולות עושות שטיפת מוח לאזרח. לא מניע אותנו להיות חברי כנסת, אנחנו לא רוצים כיסא ולא כוח, אלא לעשות שינוי.

"בנוגע לכספים - אין לנו הכנסות, וגם לא הוצאות, הכל בהתנדבות פרטית. את התשדירים אנחנו מפיקים בהתנדבות, וגם את כל הקמפיין.

"כשהגשתי את הרשימה ישבתי מול השופט מלצר, והוא שאל: 'אתה יודע כמה קולות קיבלתם בבחירות הקודמות?' עניתי לו שאני זוכר טוב מאוד, אבל הדרך היא החשובה. אנחנו מאמינים ומקווים שנעבור את אחוז החסימה, ובבחירות הבאות, מתי שיתקיימו, אולי אפילו נהיה הפתעה כלשהי".

"שליחותי היא להיות מנהיג עולמי לשלום". עופר ליפשיץ // צילום: גיל אליהו/ ג'יני

"היתה לי התגלות"

עופר ליפשיץ - מפלגת ברית עולם

מה מביא חשמלאי בן 60, בן קיבוץ מסדה שליד הכנרת, שהיה שנים רבות חבר קיבוץ אפיקים הסמוך, להתמודד בפעם החמישית ("ואני מקווה שהאחרונה") לכנסת בראשות רשימה שהוא החבר היחיד בה? לעופר ליפשיץ, או יותר נכון לקב"ה, פתרונים.

ליפשיץ, העומד בראש מפלגה הנקראת כיום ברית עולם אך נקראה בעבר "ברית עולם לגאולת ישראל", התמודד לראשונה בבחירות 2006 וגרף 2011 קולות. בבחירות 2009 התמודד בראש רשימה משותפת עם מפלגת "התנועה למען עתיד ילדינו", שנקראה "ברית עולם למען עתיד ילדינו" וזכתה ל־678 קולות. בבחירות 2013 הפציע שוב בראש מפלגתו המקורית, והפעם גרף 761 קולות. 

בבחירות האחרונות ב־2015 התאחד ליפשיץ שוב, הפעם עם מפלגת "נבחרת העם הזמנית", שבשורותיה היה חבר חושף השחיתויות רפי רותם. הוא החל את מסע הבחירות בראש הרשימה, אולם "החברים התקשו לעכל את המסר הרוחני שהבאתי ורצו להתמקד במלחמה בשחיתות, כך שהסכמתי להתפטר". הרשימה, אגב, זכתה ל־886 קולות. 

"אני נשוי בשנית, יש לי ארבעה ילדים מאשתי הראשונה, ואני חי היום במושבה מגדל, אבל עדיין חבר קיבוץ אפיקים", מספר ליפשיץ. "עם אשתי הראשונה גרתי 16 שנים בארה"ב, ארבעת ילדינו נולדו שם, והסיבה שחזרנו לארץ בשנת 2005 היא שהקדוש ברוך הוא נגלה אלי, וקיבלתי ממנו שליחות. כמו שלמשה היתה התגלות בסנה הבוער, שבה הוא קיבל את שליחותו, אני קיבלתי שליחות, ששמה 'מנהיג עולמי לשלום'.

"השליחות שלי קשורה לכל האנשים בעולם, ואני מתחיל בעם ישראל, כי דרך מנהיגות עם ישראל נגיע לכלל האוכלוסייה. התפקיד של עם ישראל הוא להיות אור לגויים - אנחנו אלה שצריכים להראות לעולם כולו שאלוהים הוא אכן מלך מלכי המלכים, שזו לא איזושהי פראזה שאומרים בבית הכנסת, אלא משהו נכון, הלכה למעשה. ואת זה אני אומר לך בתור אדם שנחשב ונראה חילוני לחלוטין. גדלתי בקיבוץ.

"כשחזרתי לארץ הגעתי למסקנה שכדי להוביל מהלך בעם ישראל צריך להגיע להנהגה שלו, ובשביל זה צריך להיכנס לפוליטיקה, להקים מפלגה".

איך אתה מגשים את השליחות האלוהית שקיבלת? וכמה זה עולה לך?

"ב־2005, כשהקמתי את המפלגה, שילמתי בסביבות 60 אלף שקלים מכיסי. הכסף הלך על אגרת הפרסום, החתמת המינימום של 100 האנשים בנוכחות עו"ד ועוד הוצאות. מאז ועד עכשיו הוצאתי עוד סכום כזה על פרסום והוצאות שונות, אבל אני משתדל מאוד להשקיע כמה שפחות. בסיבוב הזה, למשל, השקעתי רק בסרטון של 21 דקות, שבו אני פורש את משנתי. 

"חלק מהייעוד של עם ישראל הוא יישום התורה שקיבלנו בהר סיני. לא מדובר על מדינת הלכה, ולא על תורה שבעל פה וכל מיני המצאות. היום יש הטעיה גדולה של הציבור, גם הדתי וגם החילוני, לגבי מהי התורה. חמשת חומשי תורה צריכים להיות החוקה, חד וחלק, אבל אני לא הולך לקיצוניות. יש כאלה ששואלים אותי, אבל מה עם סקילה? אז אני עונה שהיום יש בתי משפט שמטפלים בעבריינים, ולא צריך להתחיל מיישום הדברים הקיצוניים". 

מה כן אפשר ליישם? 

"למשל, איסור על לקיחת ריבית וחוק שירות חובה בצבא לכולם. אצלי יהיו גיוס של חרדים ושוויון בנטל גם בצבא וגם בעבודה. צריך לגמור את הפרזיטיות". 

למה שתצליח הפעם?

"אני לא אדם דתי, אלא אדם שמאמין שחווה מקרוב את הכוונת בורא עולם. מעבר לזה אני מתפרנס כחשמלאי ומבין שהעולם בנוי מרוח ומחומר, וכך גם העיסוק שלנו והמחשבות שלנו. שתי רגליי על הקרקע וראשי בשמיים. אני מאמין שיש לי סיכוי להיבחר, והיות שאני יודע שאני מבצע את שליחות הבורא ומחובר לכוח הכל יכול, אז כמו שאומרים, אני משאיר לאלוהים את הפתרונים".

חברי "פשוט אהבה". מימין: מסארווה, רימא בסיס, היימן, טריידל, ד"ר רביעה בסיס וויסברגר // צילום: אפרת אשל

"שייכות, שוויון, שותפות, שלום"

מפלגת פשוט אהבה

"מפלגת פשוט אהבה קמה מתוך תחושת דחיפות עזה להגיב לפילוג ולשיסוי ההולכים וגוברים בחברה הישראלית, המלווים בשנאה, בפחד ובתחושת חוסר שייכות בקרב ציבורים גדולים", אומרת מייסדת המפלגה החדשה, לילי ויסברגר, מטפלת באמנויות, מרצה ואמנית רב־תחומית ממושב בית הלוי שבעמק חפר. 

"מבחינתנו, הכוח היחיד שחזק יותר משנאה ומפחד הוא כוח האהבה. באווירה הנוכחית, להקים בית פוליטי חם, שוויוני, יהודי־ערבי ובהובלה נשית - זה מעשה רדיקלי, מהפכה של ממש. אנחנו נשים יהודיות, מוסלמיות ודרוזיות, שחברנו יחד ולוקחות אחריות על גורלנו ועל גורל ילדינו. ארבע אימהות גרסת 2019".

ויסברגר הייתה ממובילות תנועת "נשים עושות שלום", ולצידה רצות ברשימה גם אנהאר מסארווה, מרצה למגדר ויועצת לקידום מעמד האישה במועצה המקומית ערה־ערערה; רימא בסיס מדליית אל־כרמל, סטודנטית לתואר ראשון במדעי החיים ומנהלת עסק משפחתי לעבודות אלומיניום; וד"ר רביעה בסיס, גם היא מדליית אל־כרמל, שכיהנה כחברת המל"ג בוועדה להנגשת ההשכלה לחברה הערבית וכחברה בוועדת טרכטנברג, שהוקמה לאחר המחאה החברתית ב־2011.

עוד ברשימה - יעל טריידל מחדרה, פעילה חברתית העוסקת שנים ארוכות בדיאלוג, בהידברות ובקידום נשים; ופרופ' אנטוני היימן, רופא וחוקר שכיהן כראש החוג לרפואת משפחה באוניברסיטת ת"א, והיום חבר במועצה הלאומית לבריאות הקהילה ובמועצה הלאומית לסוכרת.

על הבחירה בשם "פשוט אהבה", שעלולה להתפרש כהזויה מעט, אומרת ד"ר בסיס כי "השם מתאר בדיוק את השינוי המיוחל - שיח אחר, המבוסס על כבוד הדדי ללא הבדל דת, גזע ומין. הערכים שמנחים אותנו הם ארבעת השי"נים: שייכות, שוויון, שותפות ושלום. אנחנו קוראות וקוראים לבטל את חוק הלאום במתכונתו הנוכחית, כחוק שמדיר מיעוטים, להוסיף לו סעיף שוויון בחוק כבוד האדם וחירותו, ולהחזיר לערבית את מעמדה כשפה רשמית". 

"חשוב לנו מאוד גם לפנות לצעירים", אומרת רימא בסיס. "אני, כבחורה בת 26 לקראת סוף התואר הראשון, שגם מנהלת עסק, לא מוכנה יותר לקבל שאי שם למעלה יחוקקו חוקים שיקבעו לי המון דברים בחיים".

ואילו פרופ' היימן נוגע בתחום הבריאות ואומר: "ניתן להבריא את מערכת הבריאות הקורסת על ידי תוספת תקציב ושינוי מבני, הן ביחסי מרכז־פריפריה והן על ידי עריכת שינויים במבנה קופות החולים".

לצד התוכניות והשאיפות הגרנדיוזיות, חברי המפלגה לא מפסיקים לשדר אופטימיות ולחייך. לקראת הבחירות הם מתכננים לתור את הארץ במיניוואן ששכרו יחד - ולהפיץ את בשורת האהבה.  

אתם נראים כאנשים עסוקים ורציניים, מה בעצם יוצא לכם מהקמת מפלגה ומריצה לכנסת? זה הרי גם עולה לא מעט.

מסארווה: "קמנו כי לא היתה לנו ברירה, בער לנו. אנחנו מקוות לזכות בארבעה עד שישה מנדטים, שיאפשרו לנו לבצע את השינוי שאנחנו רוצות".

ויסברגר: "שילמנו כמה עשרות אלפי שקלים לוועדת הבחירות, אבל המשאב העיקרי שלנו הוא החברות העמוקה שנרקמה בינינו, ומוכיחה שאפשרי לחלום יחד ולממש את החזון המשותף לחיים נורמליים וטובים לכולם".

טריידל: "'פשוט אהבה' היא מפלגה עם רוב נשי, ולא במקרה. מחקרים מראים ששוויון מגדרי הוא המנבא המדויק ביותר לחברה שחיה בשלום, ושייצוג שוויוני של נשים בממשלה תורם לחברה בריאה, נפשית ופיזית".

ויסברגר: "בבחירות האלו, כמו בקודמות, המפלגות נוהגות כמו במלחמה: נשים ומיעוטים נדחקים הצידה ומתבקשים לפנות את המרחב לגנרלים, כי זו 'שעת חירום'. אנחנו אומרות: לא עוד. כמו שציפור לא יכולה לעוף עם כנף שבורה, מדינה שאין בה ייצוג של כלל הקולות לא תוכל להמריא".

yarivp@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו