עולם ההתמכרויות מתחלק לשני סוגים: התמכרות לחומרים כמו סמים ואלכוהול והתמכרות להתנהגויות כמו התמכרות למין, קניות והימורים.
בתהליך ההכחשה, המכור יטען שהוא לא מכור ויעשה הכול על מנת לשכנע את עצמו ובעיקר את הסביבה שהכול בסדר, שזה לא קורה כל יום, שכולם עושים את זה ושזה בכלל לא משפיע או גורם נזק.
בני הזוג או הקרובים של המכורים עלולים ליפול למלכודת התלות השיתופית כשהם בעצמם משתפים פעולה, פעמים רבות באופן לא מודע, עם ההכחשות של המכור.
כאן נשאלת השאלה למה שמישהו ישתף פעולה עם ההרס העצמי של המכור? ובכן ייתכן שבן הזוג ישתף פעולה בגלל הצורך שלו בשליטה. כשבן הזוג של המכור רואה כמה המכור זקוק ותלוי בו, הוא מקבל תחושה של שליטה על המכור שמעניקה לו ביטחון במערכת היחסים לצד נתינת משמעות וחיזוק הערך העצמי.
רווח אחר קשור לצורך של בן זוגו של המכור להתעסק במכור על חשבון צרכיו שלו. זה מאפשר לבני זוג של מכורים למלא את עצמם בעיסוק במכור ולא בבעיות שלהם.
סוג נוסף של תלות שיתופית קשורה לשימור המערכת הזוגית ואף המשפחתית. ההתמכרות, מעבר להיותה זוללת אנרגיה נפשית, יכולה באופן פרדוקסלי לאחד כוחות בין בני הזוג וחברי המשפחה, מאחר שהיא מסיטה את הזוג מלהתמודד עם הבעיות האמתיות של הזוגיות. למשל: חוסר סיפוק ביחסים אינטימיים וקרבה. כשעסוקים במכור לא צריך להתעסק בבעיות בקשר הזוגי.
בני זוג של מכורים כלואים במעגל כפול. מצד אחד הם רואים את המכור הורס את עצמו ואף פוגע במרקם הזוגי או המשפחתי אך מצד שני הם רואים עצמם קשורים בכל נפשם למכור. הם לא יכולים להרשות לעצמם להציב גבולות למכור כי הם מרחמים עליו ורואים כמה הוא נזקק, אך גם כי הם פוחדים שאם יפריזו בדרישותיהם או יבטאו את צרכיהם הם יינטשו.
יוצאת דופן בעניין היא ההתמכרות למין. המכורים למין, בניגוד לרוב ההתמכרויות האחרות, כבר בשלבים ראשונים מסתירים את התמכרותם. כשהבועה מתפוצצת (והיא מתישהו מתפוצצת) אתה לא רק מגלה שהבן זוג שלך מכור למין, אלא שהוא גם בגד בך עם אנשים נוספים.
לעצור את מעגל ההרס
בני זוג של מכורים, אם הם נחושים, מצליחים לרוב לחלץ הבטחה מהמכור שההתנהגות הממכרת תיפסק, אך המציאות מוכיחה שההתמכרות יכולה להיות חזקה מכל הבטחה. ללא שבירת הכחשות וטיפול אמיתי המכור ימשיך בהתנהגותו עד הפיצוץ הבא. יש ממד טראגי בלופ ההתמכרותי.
איכשהו, המכור מצליח לשכנע את סביבתו הקרובה שהפעם זו הפעם האחרונה, שהוא אוהב, נזקק ומבטיח שדברים ישתנו. במקרה הפחות טוב, המכור יאשים את בן הזוג שהוא אחראי למצבו.
אם אתם מוצאים את עצמכם נשאבים להתעסקות אובססיבית במכור, זה הזמן לעצור ולחשוב מה המחיר שאתם משלמים על התנהגותו של המכור? על מה ויתרתם? מה הצרכים שלכם? מה אתם מכחישים לגבי המכור ובעיקר לגבי עצמכם?
רבים מבני הזוג של המכורים מרגישים מבולבלים, חסרי אונים ובמצוקה. במצבים כאלו כדאי לפנות לחשיבה משותפת עם איש מקצוע אליו ניתן לגשת יחד עם בן הזוג אך במידה וישנו סירוב ניתן לפנות לבד. איש המקצוע יכול לעזור לעשות סדר, למפות, לארגן ולחשוב יחד על כיווני פעולה ואולי הדבר החשוב והעיקרי - לשים דגש על הצרכים שלכם שלאורך השנים הוזנחו לטובת דברים אחרים.
הכותב מטפל בהתמכרויות ובבריאות הנפש, לפרטים ניתן ללחוץ כאן
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו