ב־17 בפברואר 1949, השבוע לפני 70 שנים, התקהלו המונים בירושלים והריעו בהתלהבות לשיירת כבוד מלווה באופנועים, שהביאה את ד"ר חיים ויצמן לטקס השבעתו כנשיא הראשון של מדינת ישראל. כל הדרכים משכונת רוממה שבכניסה לעיר ועד לבניין הסוכנות היהודית, מקום הטקס, נחסמו על ידי כוחות המשטרה, לאורך המדרכות נמתחו חבלים לשמירה על הסדר, ושוטרים הוצבו כדי למנוע הסתערות מצד הקהל על שיירת הנשיא.
לצד ויצמן הגיעו בשיירה תריסר חברי כנסת נציגי כל המפלגות, בראשות היו"ר יוסף שפרינצק. הללו יצאו בשעת בוקר לביתו של ויצמן ברחובות, לבושים בגדי חג, כדי ללוותו במסעו המכונן. מהכניסה לירושלים ועד לבניין הסוכנות בעיר הוצבו יחידות צבא שעברו לעמידת דום בעת מעבר שיירת הכבוד, והצדיעו לנשיא המיועד ולמלוויו.
כניסת הנשיא לאולם ההשבעה לוותה בתקיעת שופר. יו"ר הכנסת הזמין את אב בית הדין העליון, ד"ר משה זמורה, להקריא את הצהרת השבועה, וכל חברי הכנסת והאורחים נעמדו על רגליהם בהתרגשות. כשהכריז ויצמן על נאמנותו למדינה ולחוקתה - מחו רבים מהנוכחים דמעות שמחה.
בנאומו הקצר הודה הנשיא לחברי הכנסת על האמון ועל הכבוד שניתנו לו, ובמקביל הונף נס הנשיא מעל בניין המוסדות הלאומיים - ובמקומות שונים ברחבי הארץ נורו 21 מטחי כבוד.
מאות מברקי ברכה מכל העולם זרמו לישראל ביום חגה, ובתום הטקס התפנה הנשיא הנבחר להעניק ראיון עיתונאי ראשון לכתב ה"ניו יורק הראלד טריביון", ובו אמר ויצמן: "אין לי עדיין תמונה ברורה בנוגע למהות תפקידי כנשיא, ובכוונתי לשלב מדע ומדינאות יחד". הנשיא הוסיף שהוא מעריך כי "למילוי תפקידי יידרשו שעתיים, ואת שארית היום אקדיש לעבודתי המחקרית".
ב־16 בפברואר 1949, יום לפני טקס השבעת הנשיא, העבירה האסיפה המכוננת את "חוק המעבר", שיצר את התשתית למבנה מוסדות השלטון בישראל. האסיפה המכוננת הפכה מכוח החוק לכנסת, ופעולתו הראשונה של ויצמן כנשיא היתה, כבר למחרת השבעתו, להיפגש עם נציגי המפלגות בכנסת לדיון בהקמתה של ממשלת ישראל הראשונה.
לראשונה מקום המדינה: הסתדרות העובדים בוחרת את נציגיה
השבוע לפני 70 שנים נערכו הבחירות הראשונות למועצת הסתדרות העובדים בישראל, והמתח הגיע לשיאו בשאלות גורליות: מה יהיה תפקיד ההסתדרות אחרי שהמדינה כבר הוקמה ומוסדותיה החלו לפעול? מה יהיה מרקם היחסים בין הממשלה וההסתדרות? האם תשמור ההסתדרות על כוחה, או שמא תנושל על ידי מוסדות המדינה ממשימותיה? ומה יהיה מעמדם של 175 אלף הפועלים בישראל המיוצגים במסגרת מוסדות ההסתדרות?
בשבועות שלפני הבחירות נערכו ברחבי הארץ אסיפות עם רבות, שבהן השמיעו מנהיגי ההסתדרות איומים מרומזים ואף גלויים: פנחס לוביאניקר־לבון (מנהיג פועלים, לימים שר הביטחון) הודיע ש"טוב יידעו מי שצריכים לדעת, ששום ממשלה בישראל לא תוכל לפעול בכיוון כלשהו ללא הסכמת ההסתדרות, שכן ההסתדרות מתכוונת לשמור בכל תוקף על הכלים המשקיים הנמצאים בידה".
לבון הוסיף ש"אלה החושבים שעם הקמת המדינה יירד כוחה של הסתדרות העובדים - מחזיקים בסברה מוטעית מיסודה, שכן ההסתדרות יכולה להביא באחת לשביתה כללית במשק ולשיתוק החיים הכלכליים במדינה".
חמש רשימות העמידו עצמן לבחירת חברי ההסתדרות, שתיים מהן חזקות במיוחד: מפא"י, שביקשה מהפועל לתת לה את קולו בנימוק ש"אנו, שזכינו במרב המנדטים בבחירות לכנסת, נהווה את הרוב בממשלה ונוכל להבטיח לפועל העברי את האינטרסים החשובים לו"; ומפ"ם, שתקפה את מפא"י בטענה שהיא "קשורה באלמנטים אנטי־פועליים המסכנים את מעמד העובדים בישראל".
רבים מחברי ההסתדרות בעלי זכות הבחירה לא מצאו את שמם ברשימות של ועדות הקלפי במקום הצבעתם, ונאלצו בשל כך להצביע ב"קלפי המסופקים" - עניין שעיכב את פרסום התוצאות בשבועיים. לבסוף התברר שמפא"י זכתה ברוב, עם 60 אחוזים מקולות המצביעים.
פחחים בעבודה // צילום: ארכיון עין שמר
לא מפלסטיק: הוקם ארגון הפחחים
מקצוע הפחח נחשב בראשית ימי המדינה למבוקש מאוד, בעידן שבו כלים עשויים פח היו חלק מרכזי בתרבות הצריכה והחומר בישראל - הרבה לפני מהפכת הפלסטיק.
פחחים ייצרו אז כמעט הכל: החל מצינורות לשימוש החקלאות והתעשייה, דרך אביזרים ופריטים לבניין ולאינסטלציה, וכלה בקשת רחבה של מוצרים לבית - דליים, פיילות, מכלים וקופסאות, סירים וקומקומים, אמבטיות לילדים, מלכודות לעכברים, ומה לא. בזמנו פרחו שני סוגי פחחים: בעל עסק קבוע (פחחייה), ולעומתו פחח נודד, שהיה מסייר בשכונה עם תיק כלים על גבו, זועק בקול "פחח מתקן הכל" ומוזמן לתקן על המקום גיגית דולפת בדירה, סיר שנסדק או חור בדלי.
כיאה למקצוע מרכזי כל כך, התקבצו השבוע לפני 70 שנים באולם "אהל שם" בתל אביב מאות פחחים מכל רחבי הארץ לכנס ייסוד "ארגון הפחחים הישראלי". "הגיעה השעה שנזכה, אנו הפחחים, ליחס הוגן ומכובד התואם את תרומתנו הגדולה להתפתחות המדינה", הודיע מעל הבמה מ' גטניו, שהוכרז במהלך הערב ליו"ר ארגון הפחחים. "יש כאלה בציבור הרואים בנו 'חאפרים' (כינוי ביידיש לבעל עיסוק לא רציני; ד"ס) ומזלזלים בעבודתנו, אך אנו נדאג לשקם את מעמד הפחח, כמו גם נסלק מקרבנו את ה'מאכערים' (כינוי ביידיש לאיש שיווק ומכירות בהקשר שלילי; ד"ס) שאין הם בעלי מקצוע, אלא מתווכים בין הלקוח לפחח ונוגסים קומיסיון (עמלה) מהכנסתו".
במהלך השנים החליפו כלי הפלסטיק את הפח, ורק פחחי הרכב, שפועלים עד היום, משמשים מזכרת למקצוע הנחשב של הזמנים ההם.
הצגה בתיאטרון הבימה מעוררת סערה ציבורית
ההצגה "בערבות הנגב" מאת יגאל מוסינזון, שעסקה במלחמת העצמאות ועלתה בתיאטרון הבימה לראשונה השבוע לפני 70 שנים, עוררה ויכוחים נרגשים באולם, עת עלה לבמה בתום ההצגה קצין צה"ל ומתח ביקורת קשה על המחזה. הקצין טען שההצגה מסלפת את המציאות ומעמידה את חיילי הצבא כ"כאלה הדוגלים בפינוי קיבוצים בעת קרב, אל מול בני הקיבוצים המבקשים להיאחז באדמתם ויהי מה".
הסערה הקולנית בקרב הצופים שככה רק כשעלתה לבמה השחקנית חנה רובינא, שטענה כי "אולם התיאטרון אינו המקום המתאים לוויכוחים שכאלה, ויש למצוא את המקום הראוי לדיון בסוגיה, כפי שהועלתה".
סולל בונה דוחה דרישת העובדים ל"משכורת 13"
השבוע לפני 70 שנים פנו עובדי "סולל בונה" להנהלת החברה והניחו בפניה שורה של בקשות להטבות ולשיפורים בתנאי עבודתם. במרכז תביעותיהם עמדה הדרישה לקבלת "משכורת 13" (תוספת בשיעור משכורת חודשית אחת, המשולמת לעובדים כבונוס או כהטבה), "שתהווה פיצוי מה לשכר העבודה הנמוך המשולם לעובדים", כך טענו אנשי הוועד.
כשהודיעה הנהלת "סולל בונה" בתגובה שאין בכוונתה להיענות לדרישה, הכריזו הפועלים על שביתה, שנכנסה לפועל באופן מיידי והופסקה רק אחרי התערבות האיגוד המקצועי, שהתחייב "לבוא במהירות הנדרשת למגע עם הנהלת החברה, כדי לנהל משא ומתן לצורך מציאת פתרון לדרישות הצודקות של העובדים".
תובע לסלק שוכרי דירה: "שמעו רדיו בשבת"
ב־20 בפברואר 1949 הוגשה לבית משפט השלום בתל אביב תביעה מטעם בעל בית בשכונת שפירא
בתל אביב. בתביעתו דרש האיש לסלק את הדיירים ששכרו ממנו דירה, וזאת כעונש על שהאזינו לרדיו בשבת, בניגוד לסעיף מפורש בחוזה השכירות שנחתם איתו, ובו צוין ש"אין לחלל השבת בנכס בכל דרך שהיא".
שופט בית המשפט דחה את בקשת התובע, בנימוק שהוא מאמין להצהרת הנתבע שטען כי "הרדיו הופעל בשבת רק לצורך האזנה לחדשות וכובה מיידית בתום המהדורה".
הכנסת הוקמה - וכבר יש הפגנה
ב־22 בפברואר 1949, עוד בטרם עברה הכנסת הראשונה למשכנה באולם קולנוע "קסם", על שפת ימה של תל אביב, נערכה מול הבניין המיועד הפגנה ראשונה של "ארגון החיילים המשוחררים", שהוקם חודש לפני כן. המפגינים דרשו מהכנסת "טיפול דחוף" בעניינים הנוגעים לרווחת החייל המשוחרר, ובראשם סיוע במציאת מקום עבודה. ההפגנה הסתיימה ללא התערבות של המשטרה
יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה שלפני קום המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו