גם מגפת החצבת יוצרת מתחים בין הורים - לאחרונה הכריע בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב בסכסוך בין הורים וקבע כי בתם בת ה-12 תחוסן נגד המחלה.
לפני כחודש פנתה האם לבית המשפט, לאור מחלוקת עם בעלה לשעבר בהקשר למתן חיסון נגד מחלת החצבת לבתה, זאת בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בבקשתה טענה האם כי חרף פניותיה לקבלת הסכמתו של האב לחיסון כנגד המחלה האב סירב בכל תוקף למתן החיסון, וזאת על אף התפרצות מקרי חצבת רבים לאחרונה.
האם הוסיפה כי הילדה חוסנה כשהייתה תינוקת בכל החיסונים הנדרשים, זולת חיסון כנגד מחלת החצבת מאחר "והדבר לא נראה אז הכרחי" ומבלי שהייתה לכך סיבה עקרונית או אידיאולוגית כלשהי. בתשובה לבית המשפט, טען האב כי אין לאפשר מתן חיסון החצבת לילדה כי הילדה לא רוצה את החיסון ואין כל סיכוי או סיכון כי היא תידבק במחלה, ואין כל סיבה לטענתו לבהלה, מאחר ואין מדובר בהתפרצות של מגפה, ובמתן החיסון לקטינה יש כדי לחשוף אותה לתופעות לוואי כגון חום ושיעול.
שופט בית המשפט לענייני משפחה, יהורם שקד, החליט לבסוף לקבל את עתירת האם. "באשר לעלייה בהפצת המחלה אין כל צורך במינויו של מומחה מטעמו של בית המשפט, שכן אני בספק אם הדבר אינו מצוי בידיעתו האישית של כל אזרח בארץ", כתב השופט שקד בהחלטתו והוסיף. "לפיכך, ובשים לב כי לקטינה אשר לא חוסנה קיים סיכוי או סיכון להידבק במחלה בשל הירידה ב'הגנת העדר', לאור האמור באתר משרד הבריאות ובהיעדר כל תימוכין או חוות דעת, מטעמו של האב, מצאתי לדחות טענותיו כי אין כל בהילות או צורך ממשי במתן החיסון".
השופט שקד גם ציין כי למרות שהילדה, כך לדברי האב, לא מעוניינת בחיסון, זה אינו מהווה שיקול. "מאחר ואין זה מתקבל על הדעת שעמדתה של קטינה תהווה שיקול בעניין שעל הפרק לא מצאתי להורות על שמיעת הקטינה כפי הוראות התקנות הנ"ל. זאת אף בין היתר על מנת שלא להציב הקטינה בקונפליקט בין העמדות השונות שהביעו ההורים", כתב השופט שקד. עוד הוא סיכם: "מאחר ובין אם ברצונה להתחסן ובין אם לאו, אין כדי להשליך על הבטחת טובתה של הקטינה. לא מצאתי להאריך ההתדיינות מעבר לצורך. לשם כך בדיוק קיים בית המשפט - להבטיח את טובתם של קטינים ולהגן עליהם הן מפני עצמם והן מפני אחרים, שלא תמיד יודעים להבחין בטובתם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו