הטנק מלמטה, המסוקים מלמעלה: כך תיראה המלחמה הבאה

שני תרגילים חטיבתיים שבוצעו בתוך שבועיים נותנים הצצה להכנות של צה"ל לעימות עתידי • "לא הייתי רוצה להיות במקום האויב שיראה מולו עוצמה שכזו", אומר מפקד חטיבה 401

צילום: דובר צה"ל

בתוך שבועיים בלבד בוצעו שני תרגילי ענק בבקעת הירדן. חטיבה 401 של השריון וחטיבת גבעתי, בשילוב עם מסוקים, תותחנים, כלי טיס בלתי מאויישים וגדודי הנדסה, נערכו מאות לוחמים למלחמה בחזית הצפונית, אם יידרשו לכך. לפני כשבועיים ביצעו לוחמי גבעתי תרגיל ענק בבקעה, ובשבוע שעבר התייצבו עשרות טנקים לתרגיל שריון חטיבתי.

בצה"ל מקפידים בחודשים האחרונים להבהיר שאינם מעוניינים במלחמה, אולם יחד עם זאת אינם מקילים ראש במתיחות הרבה בצפון, אל מול החיזבאללה ואיראן. שני תרגילי הענק שבוצעו בזה אחר זה בבקעת הירדן, תוך כדי הפעלת סדרי גודל משמעותיים במיוחד, נותנים לנו הצצה לגבי מה שצפוי להתרחש במלחמה עתידית, שכבר זכתה לכינוי בכלי התקשורת "מלחמת הצפון הראשונה". 

את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום

"התרגיל שביצענו מביא לידי ביטוי את כלל היכולות של צוות הקרב החטיבתי ושיתוף פעולה בין כוחות שריון, חי״ר, הנדסה, ארטילריה, סיוע קרבי, סיוע מנהלתי וכן שיתוף פעולה מלא בין זרועי עם חיל האוויר", ציין מפקד חטיבה 401, אל"ם דודו סונגו. "זהו שבוע מלחמה מלא שמאתגר את כל המערכת החטיבתית אל מול האתגרים שיעמדו בפנינו בלחימה במתאר צפוני בזירת לבנון. השוני המשמעותי בתרגיל הזה זה עצימות התרגיל והרכב הסד״כ, העוצמה וכמות הרק״מ וכמובן האנשים. האתגרים מדמים את המציאות שתפגוש אותנו במלחמה, בדימוי האויב, דימוי מצב האמת ואפילו התנאים הקרקעיים ומזג האוויר.

צילום: דובר צה"ל

צילום: מייק יודין, אתר חיל האוויר

צילום: דובר צה"ל

גם מתמונות ומסרטונים שהותרו לפרסום ניתן לחזות בסדר הגודל המשמעותי של הכוחות בשטח. טנקים יורים מלמטה, בעוד מסוקים משגרים טילים ומפנים פצועים מלמעלה. בחלק מהתרגיל אף צפה הרמטכ"ל אביב כוכבי, מה שמבהיר את חשיבותו. אחד הלקחים הגדולים ביותר של מלחמת לבנון השנייה הייתה בהבנה שחוסר התיאום בין הכוחות גרם לנפגעים רבים ולקושי בניהול מלחמה. משני התרגילים, זה של השריון וזה של גבעתי, ברור כי בצה"ל נחושים שלא לתת למצב כזה להתרחש בשנית. 

"התרגיל היה מאוד ייחודי, גם באינטנסיביות שלו וגם בסדר הגודל של הכוחות", מציין מפקד גדוד 52 "הבוקעים", סא"ל אפיק מזור. "התרגיל שילב את כל מערכות החטיבה, כולל חיל האוויר באמצעות הפעלת כלי טיס בלתי מאוישים, פינוי נפגעים, הפעלת אש ועוד, ודימה בצורה יוצאת דופן את התוואי שאנו עלולים להיתקל בו בעת מלחמה".

גם בחיל האוויר רואים בסיפוק את הדרך שבה התנהלו התרגילים. "ערכנו הטסות מאסיביות של לוחמים ונדרשנו להביאם ליעד תוך זמן קצר בלבד", אמר בשבוע שעבר סגן ל', מוביל התרגיל בטייסת 124, בתום התרגיל של חטיבת גבעתי. "טסנו בצורה המאפשרת לנו להיות מסונכרנים יותר, מסודרים יותר ומהירים יותר, גם אם מדובר בסד"כ (סדר-כוחות) גדול יחסית של מסוקים. לכל מסוק יש כמות דלק מוגבלת, ואם אנחנו רוצים להספיק כמה שיותר - עלינו לבצע את המשימה בצורה מדויקת ללא טעויות או עיכובים".

צילום: דובר צה"ל

צילום: מתוך אתר צה"ל

שיתוף הפעולה, מדגיש אל"ם סונגו, הינו קריטי בעת מלחמה. "שיתוף הפעולה המלא עם חיל האוויר הוא קפיצת דרך משמעותית ביכולת המקצועית וביכולת הביצוע, חיל האוויר מבצע עבורנו תקיפות קרב, מסוקי קרב, הטסות כוחות, אספקה, ופינוי נפגעים, שיתוף פעולה מלא ומשמעותי שבא לידי ביטוי בתמיכה בתמרון היבשתי. רלוונטיות הטנק והתמרון הממוקד נשאר, עומד בעינו וחשוב מתמיד באתגר שלנו במלחמה הבאה. אני לא הייתי רוצה להיות במקום אותו אויב, שיראה מולו עוצמה שכזו שמסתערת בעוצמתיות עם כוחות הטנקים המתקדמים והאנשים הנהדרים שיש לנו פה".

התרגיל של גבעתי בשבוע שעבר:

גם סא"ל מזור משוכנע כי לוחמיו מוכנים למלחמה, אם וכאשר יידרשו לכך. "התרגיל נתן לנו תחושת מסוגלות גבוהה במיוחד. החיילים מבחינתי מוכנים לקרב, אם במתווה הצפוני ואם במתווה הדרומי. הלוחמים הוכיחו רמה טובה מאוד של מוכנות, ואם יקראו לנו לפעולה נדע לעשות אותה בצורה המיטבית. ישנה משמעות גדולה מאוד לעובדה שתרגלנו עם כל הכוחות את התרחישים השונים, החל מתרגילי חי"ר וכלה בתרגילי אוויר שונים". 

צילום: דובר צה"ל

צילום: מייק יודין, אתר חיל האוויר

גבעתי בתרגיל לפני כשבועיים // צילום: מתוך אתר צה"ל

כך או כך, בתוך שבועיים בלבד נערכה בבקעת הירדן תצוגת תכלית של ממש לקראת מלחמה, ובדרך שבה הצבא כולו ישתף פעולה אם יידרש לכך. בניגוד למלחמות קודמות, הפעם הטנקים יילחמו בצורה מיטבית יחד עם כוחות החי"ר מלמטה, ומסוקי הקרב ייתקפו מלמעלה. הקשר בין הצדדים יישאר הדוק גם בעת מלחמה, וכך יימנעו אבדות מיותרות ותקריות בעייתיות. 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר