הרב פרופ' נריה גוטל, ראש מערך המחקר במרכז תורה ומדינה קובע כי מותר לבצע על פי ההלכה עסקאות נשק עם מדינות מפוקפקות, שפוגעות גם באזרחיהם, אם האינטרס הישראלי מכתיב זאת.
בכנס של המרכז האקדמי לב ומרכז תורה ועבודה, נבחנו יחסי החוץ של מדינת ישראל לאור ההלכה. המארגנים ציינו כי בניגוד לדיני צבא, רפואה או טכנולוגיה, לא נבדקו יחסי החוץ על פי ההלכה, ואלו לא זכו לדיונים ומענה מתאים. בכנס הראשון מסוגו נידונו סוגיות כמו האם מותר לשתף פעולה עם מדינות שמתאכזרות לאזרחיהן, האם יש למדינה חובה להציל מטיילים בחו"ל והאם ישראל צריכה להיות חתומה על אמנות בינלאומיות כמו האמנה למניעת הפצת נשק גרעיני או האמנה בעד איכות הסביבה.
אם יש תועלת ממשית בכריתת ברית עם "מדינת רשע" (מדינות מפוקפקות מבחינה מוסרית, שפוגעות גם באזרחים שלהן, כמו סין, צ'אד, קונגו, ניקרגואה ועוד עשרות מדינות מסביב לגלובוס), הרי שיש בסיס בהלכה להתיר זאת", ציין הרב פרופ' נריה גוטל.
את הסטורי שלנו כבר בדקתם היום? הצטרפו כאן לאינסטגרם של ישראל היום
לדבריו, "זו הייתה הכרעתו של הרב הראשי הרצוג, בראשית ימיה של המדינה, והוא ניתלה בתקדימי-עבר. כך למשל, ברית שכרת יהודה המכבי עם רומי כאסטרטגיה מלחמתית נגד יון, זאת הגם שרומי לא הצטיינה במוסריות-יתר כמובן. אמנם לכתחילה עדיף שלא לעשות זאת, ורצוי להישאר ככל שניתן ב'צד הנכון' של סרגל המוסר, ואולם ל'כבשה בין שבעים זאבים' מותר לנקוט גם דרך 'מגונה' להישרדותה - ככל שהדבר הכרחי".
"אם יש תועלת - יש בסיס בהלכה להתיר". הרב גוטל // צילום: מיכאל ארנבורג
בכנס השתתף גם נשיא מרכז תורה ומדינה, שהתייחס לסוגיית האיום האיראני והגדיר את עצימת העיניים של מדינת אירופה כלפי הנושא כצביעות. "יש צביעות בין-לאומית. איראן מייצרת נשק להשמדה המונית, וכל העולם המערבי יודע על כך ולא עושה דבר כדי לעצור את זה, למעט נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. זה שקר, צביעות וחנופה של אירופה. מדוע מדינת ישראל צריכה להיות חתומה על אמנה כזו כשמנגד יש מי שרוצה להשמיד את ישראל?". תהה הרב
הרב אריאל הוסיף כי צה"ל הוא צבא מוסרי שממזער את הפגיעה בחפים מפשע ככל הניתן "לכתחילה אנחנו לא פוגעים באוכלוסייה אזרחית, אך מה לעשות שהצד השני כן משגר טילים מתוך בתי חולים וגני ילדים? הם פוגעים בגני ילדים ובתי חולים שלנו ולכן כשאין ברירה וכשאוכלוסייה אזרחית משמשת כמגן אנושי אנחנו נאלצים להגיב גם במחיר של פגיעה באזרחים חפים מפשע, אבל אנחנו בפירוש לא רוצים לפגוע בהם. לא ייתכן שהם מנצלים את החולשה שלנו, שאנחנו מחויבים למוסר, כדי להשמיד להרוג ולאבד אנשים. אין לכך פתרון ואנחנו צריכים להיות יצירתיים".
קיומן של אמנות בין לאומיות הוא דבר טוב ובלבד שהן מוסריות. אך בנושאים שבהם יש צביעות בין לאומית – ישנה טענה כי אין באמנות טעם וישראל אינה מחויבת אליהן. הרב אריאל ציין. "אנו מכירים את הביטוי 'הבטחתי אבל לא הבטחתי לקיים'. זה חמור מאוד. אם הבטחת אתה צריך לקיים. אלא שביחסים בין לאומיים זה חמור עוד יותר. מדינה שחותמת על הסכם עם מדינה אחרת חייבת לעמוד בדיבורה, אחרת זה חילול ה'. גם כאשר יש לכך את כל ההצדקה המשפטית זה עדיין חילול ה', משום מה יאמרו הגויים. ולראייה, גם כאשר הגבעונים רימו את ישראל בתקופת יהושע, עם ישראל לא הפר איתם את ההסכם".
צביעות בין לאומית. הרב יעקב אריאל // צילום: מיכאל ארנבורג
סגנית שר החוץ ציפי חוטובלי עסקה בתחום התמחותה בשנים האחרונות וציינה בדבריה כי ישנו שינוי דרמטי בשיח. "ישראל הפכה לאור לגוים ולמרכזית בשיח העולמי בנושאים בינלאומיים. הגיע הזמן להפסיק להגדיר את מדינת ישראל רק במונחי הסכסוך מול הפלשתינים, כאשר גם מדינות גדולות בהרבה ממדינת ישראל ומשופעות במשאבים הרבה יותר ממנה, מגיעות לכאן לקבל ידע".
"מדובר בטעות אופטית. הגיע הזמן שהציבור הישראלי ידע את מה שהעולם כבר יודע. הציבור צריך להיות מודע לגודל הנס שנקרא מדינת ישראל. מדינות כמו ברזיל רוצות ללמוד מישראל כיצד לנהל את מערכת המים. במדינות שלמות עדיין אין מים זורמים בברזים בכל שעות היממה. מה שמבחינת כל אזרח ישראלי כל כך מובן מאליו הוא מצרך מבוקש עבור מדינות העולם".
"התרגלנו להסתכל על עצמנו כמדינה נזקקת אבל האמת היא שאנחנו כבר שנים מדינה נותנת ותורמת לעולם. מדינה שכולם באים אליה ללמוד ממנה. מדינת ישראל צריכה לדבר ערכים לעולם, לדבר מוסר לעולם. הרבה מהביקורת הבינלאומית כלפי הלחימה של חיילי צהל נובע ממוסר מעוות שמשווה בין מחבל לבין חייל שמגן על אזרחים. הגיע הזמן שיחסי החוץ של מדינת ישראל יידונו בכנסים חשובים כגון זה. הדיונים בנושא יחסי החוץ וההלכה צריכים להתמקד הרבה יותר בנושאים של אתיקה ולא להשאיר את הזירה רק ליועצים המשפטיים", אמרה.
ראש בתי המדרש במרכז האקדמי לב, הרב יוסף צבי רימון, עסק בנאומו בסוגיית הסיוע למטיילים ישראלים ששוהים בחו"ל, שעמה מתמודד משרד החוץ. לדבריו, אמנם ייתכן שאין חובה הלכתית מפורשת למדינה לסייע למטיילים השוהים בחו"ל, אולם הרי שלאורך כל ההיסטוריה עם ישראל גילה ערבות הדדית ואחריות כלפי כלל הציבור ולא הפקיר יהודים לגורלם. "אמנם כל יחיד צריך על פי ההלכה להסתכן במידה מסוימת, ונדמה כי שכשם שבמלחמה מסתכנים כדי להציל את החבר, יתכן שגם למדינה כלפי אזרחיה יש חובה על המדינה לדאוג לאזרחיה גם אם הדבר אולי יהיה כרוך במחיר; החל מהשקעה של כסף וצוותים, ועד סיכון חיים ממשי כמו מחלצים או מבצעים צבאיים כמו מבצע יונתן שנלקחו בו סיכונים ואף נהרגו מספר לוחמים. העיקרון הזה צריך להנחות אותנו גם כיום".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו