בשיתוף ברק רום
מאת: עו”ד אלון ארז
בארץ, איסור ביצוע הטרדה מינית בעבודה עוגן לראשונה במסגרת החקיקה באמצעות החוק למניעת הטרדה מינית, תשנ”ח-1998. עם זאת, חשוב להבין שחוק זה נועד לאסור על ביצוע הטרדה מינית בכלל, ולא רק במקומות עבודה, אם כי הוא גם מטפל ספציפית במקרים שבהם ההטרדה המינית נעשית במסגרת יחסי עבודה ותוך ניצול יחסי מרות ביחסים אלו.
סעיף 2 לחוק הטרדה מינית מגדיר את המונח “במסגרת יחסי עבודה”, כך: “מקום העבודה, מקום אחר שבו מתנהלת פעילות מטעם המעסיק, תוך כדי העבודה, או תוך ניצול מרות ביחסי העבודה בכל מקום שהוא.” כלומר, בעוד שאולי מקובל לחשוב שאיסור הטרדה מינית במקום העבודה חל רק על בעלי מרות כלפי העובדים הכפופים להם, חשוב להבין שאיסור זה חל גם על כל העובדים ללא יוצא מהכלל, ללא תלות בהיררכיה המקצועית במקום העבודה ובהגדרת תפקידם, ולרבות בין עובדים בעלי מעמד שווה, לכאורה.
יתרה מכך: סעיף 7 לחוק אף מחייב את המעסיק לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע הטרדה מינית על ידי כל העובדים במסגרת יחסי עבודה, ולטפל בכל מקרה כזה. מעסיק שיפר את חובתו זו, צפוי אף הוא לשלם לעובד שהוטרד פיצויים בגין כך. עם זאת, החוק מחמיר יותר כאשר מדובר בהטרדה מינית שאירעה תוך כדי ניצול יחסי מרות במקום העבודה, וזאת כפי שיוסבר להלן.
לפנייה ישירה אל עו”ד אלון ארז לחץ/י כאן
מהי הטרדה מינית במקום העבודה?
סעיפים 3(א)(1) עד (5א) לחוק הטרדה מינית מגדירים 6 סוגים שונים של מעשים שמהווים הטרדה מינית באופן כללי, ולאו דווקא במקום העבודה, וזאת כמפורט להלן:
- סחיטה באיומים, כמשמעותה לפי סעיף 428 לחוק העונשין, לצורך כפיית מעשה מיני.
- מעשים מגונים, כמשמעותם בסעיפים 348 ו-349 לחוק העונשין.
- הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, המופנות לאדם אשר הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהן.
- התייחסויות חוזרות המתמקדות במיניותו של אדם, אשר הראה למטריד כי הוא אינו מעוניין בהן.
- התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו, לרבות נטייתו המינית.
(5א) פרסום תצלום, סרט, או הקלטה, של אדם, המתמקד במיניותו, בנסיבות שבהן הפרסום עלול להשפילו או לבזותו, ומבלי שניתנה הסכמתו לפרסום.
כלומר, סעיפים 3(א)(3) ו-(4) לחוק מתנים את התגבשות עבירת ההטרדה המינית בכך שהמוטרד הראה למטריד שהוא אינו מעוניין בהצעות או התייחסויות מיניות שהופנו כלפיו.
ברם, סעיף 3(א)(6)(ג) לחוק קובע מפורשות כי במידה והמדובר בהצעות או התייחסויות מיניות שהופנו לעובד במסגרת יחסי העבודה, ותוך ניצול מרות ביחסי עבודה, אזי עבירת ההטרדה המינית תתגבש גם אם העובד המוטרד לא הראה לבעל המרות שהטריד אותו שהוא אינו מעוניין באותן הצעות או התייחסויות מיניות.
כלומר, המחוקק יוצא מתוך הנחה שלפיה עובד שמוטרד מהצעות או התייחסויות מיניות שמפנה כלפיו בעל מרות, יימנע מטבע הדברים מלהראות לבעל המרות שהוא אינו מעוניין בהן, וזאת מתוך חשש שמא אותו בעל מרות יתנכל לו עקב כך ויפגע בתנאי עבודתו, סיכויי קידומו, או אף יפטר אותו, חלילה.
מה ניתן לעשות במקרה של הטרדה מינית במקום העבודה?
הטרדה מינית מהווה הן עוולה אזרחית-נזיקית, כאמור בסעיף 6 לחוק, והן עבירה פלילית, כאמור בסעיף 5 לחוק. לפיכך, עובד שלכאורה הוטרד מינית במקום עבודתו, וזאת בין על ידי בעל מרות ובין על ידי עובד אחר שאינו בעל מרות, יכול לנקוט במספר הליכים במקרה כזה.
ראשית, העובד המוטרד יכול לנקוט בהליך אזרחי, ובמסגרתו להגיש תביעת פיצויים ללא הוכחת נזק עד לסך של 120,000 ₪ כנגד העובד המטריד, ואף כנגד המעסיק עצמו במקרה והמעסיק הפר את חובתו למנוע את מעשה ההטרדה המינית או לטפל בה בהתאם לסעיף 7 לחוק, וכפי שהוסבר לעיל. לשם כך חשוב ומומלץ להצטייד בשירותיו של עורך דין שבקיא ומנוסה בתחום ההטרדות המיניות, כמובן.
שנית, העובד המוטרד יכול גם לנקוט בהליך פלילי כנגד העובד המטריד, ולהגיש כנגדו תלונה במשטרה. לאחר הגשת התלונה, ובהתאם לשיקול דעת המשטרה, תערוך המשטרה חקירה בעניין התלונה, ולרבות תוך גביית עדויות מהעובד המוטרד שהגיש את התלונה, העובד המטריד שכלפיו הוגשה התלונה, ועדים רלוונטיים נוספים, אם וככל שישנם כאלו.
העובד המוטרד רשאי לבקש להיחקר על ידי חוקר משטרה ממין מסוים. כלומר, זכותו לבחור להיחקר על ידי חוקר או חוקרת, וזאת בהתאם לסעיף 14א לחוק חוק זכויות נפגעי עבירה, תשס”א-2001. על המשטרה להיענות לבקשת העובד, למעט במקרים מסוימים שבהם התקיימו טעמים מיוחדים בגינם לא ניתן היה להיענות לבקשה, או שההיענות לבקשה הייתה עלולה לפגוע בחקירה.
במידה ובתום החקירה יוחלט על ידי המשטרה או הפרקליטות להגיש כתב אישום כלפי העובד המטריד, יתקיים משפט פלילי בבית המשפט, שבסופו יוחלט האם להרשיע את העובד המטריד בביצוע עבירת הטרדה מינית או עבירה אחרת שעלתה מנסיבות התיק, ולגזור את עונשו. העונש יכול להיות מאסר בפועל, או מאסר על תנאי, או עבודות שירות, או קנס וכן פיצוי כספי לטובת העובד שהתלונן.
במידה ובתום החקירה יוחלט שלא להגיש כתב אישום כנגד העובד המטריד, אזי העובד המוטרד יוכל להגיש ערר על החלטה זו.
מצד שני, חשוב כמובן גם לשמור על זכויותיו של העובד המטריד (לכאורה), שכידוע נהנה מחזקת החפות כל עוד לא הוכחה אשמתו והוא הורשע בדין בגינה, במיוחד במקרים של תלונת שווא, חלילה. אחת מזכויותיו הבסיסיות של עובד כזה היא, כמובן, להיות מיוצג על ידי עורך דין במהלך ההליך הפלילי, וזאת החל כבר מזימונו לחקירת המשטרה.
היעדר ייצוג של העובד החשוד בביצוע עבירת הטרדה מינית עלול ליצור חוסר איזון של ממש בינו לבין נציגי המשטרה והפרקליטות, ולפגוע מאד בסיכויי הגנתו. לפיכך, מומלץ מאד לעובד שנחשד בביצוע עבירת הטרדה מינית לשכור את שירותיו של עורך דין פלילי שבקיא ומנוסה בתחום העבירות המיניות בכלל ועבירות ההטרדה המינית בפרט, וזאת כדי שעורך הדין ידאג להבטיח קיום הליך הוגן לעובד זה, וישמור על זכויותיו לפי הדין.
הכתבה מאת: עו”ד אלון ארז באדיבות אתר עורכי דין LawGuide.co.il.
בשיתוף ברק רום
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו