מלחמת האזרחים העקובה מדם שהתרחשה בין השנים 1861- 1865 גבתה חיים רבים ממדינות הצפון והדרום, כשאחת הסיבות המרכזיות לפריצתה הייתה המאבק בעד ונגד העבדות. בזמן שמדינות הדרום רצו עבדים, בצפון התנגדו לו נחרצות.
במפתיע, אחד התומכים הגדולים בעבדות היה סנטור יהודי בכיר, שלימים גם הופיע על שטרות במהלך המלחמה. יהודה פיליפ בנימין (1811 – 1884) היה פרקליט וסנטור, שכיהן כשר המלחמה והחוץ של מדינות הדרום בזמן מלחמת האזרחים. הוא היה בן למשפחת מהגרים מבריטניה שגדל והתחנך בצפון קרולינה. כבר בגיל 14 הוא התקבל ללימודי משפטים באוניברסיטת ייל, ובשל כישוריו יוצאי הדופן הוא נבחר לכהן בבית הנבחרים של לואיזיאנה ב-1842.עשור מאוחר יותר הוא הפל לסנטור היהודי השני בתולדות ארה"ב, ונקט עמדה חד משמעית נגד ביטול העבדות. אחרי פרישת הדרום, הוא מונה לחבר הקבינט, מזכיר המלחמה ומזכיר המדינה של הקונפדרציה.
נאום שבו תמך בעבדות // צילום: בית המכירות קדם
עם תפוסת הדרום הקריירה שלו בארה"ב נגמרה והוא נמלט לאנגליה, שם הפך ליועץ של המלכה ויקטוריה. בשנותיו האחרונות הוא התכחש לחלוטין לעבר האמריקני שלו, השמיד את המסמכים שהיו ברשותו וניתק קשרים עם החברים שלו. הוא לא דרך שוב באדמת ארצות הברית.
בבית המכירות 'קדם' בירושלים הוצעו לאחרונה למכירה שני נאומים שלו בפני הסנאט האמריקני שבהם הביע את תמיכתו בעבדות. בנאומים שנשא בבולטימור ובוושינגטון במאי 1860 הוא יוצא בחריפות נגד שחרור העבדים ונגד "הסנטור מאילינוי" אברהם לינקולן, לימים נשיא ארה"ב. בנוסף הוצעו למכירה 12 שטרות כסף בסך 100, 500 ו-1,000 דולר, שהנפיקה הקונפדרציה לצורך גיוס כספים למימון המלחמה. על השטרות מופיעות התמונות של בנימין, שנחשב לדמות חשובה ומרכזית.
במכתב אחר, שהוצע אף הוא למכירה, נכתב על אודות משא ומתן שערכו נציגי הדרום עם מעצמות אירופה, במטרה שיכירו בהם כמדינה נפרדת מארצות הברית. בתמורה להכרה, דרשו חלק מהמעצמות שמדינות הדרום לא יסחרו בעבדים, ובדרום ניסו להתחמק מכך. במכתב כתב בנימין לנציג מדינות הדרום ברוסיה שאין בכך בעיה, כי בכל מקרה החוקה שלהם אוסרת על סחר בעבדים. בדיעבד מדובר היה בהטעיה – החוקה אפשרה לכל מדינה 'לפרוש' מהקונפדרציה ולחוקק חוקים חדשים, או להצטרף לשתי מדינות אחרות ולהעלות הצעה לשינוי החוקה".