"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פריצת דרך: רובוט שלומד לתקן את עצמו
מדענים באוניברסיטת קולומביה פיתחו זרוע מכאנית שמסוגלת לבנות דגם של עצמה • הרובוט תוכנת כך שיוכל לשפר את ביצועיו
רובוט שמסוגל לתקן את עצמו // צילום: Robert Kwiatkowski/Columbia University // רובוט שמסוגל לתקן את עצמו // צילום: Robert Kwiatkowski/Columbia University

פריצת דרך: רובוט שלומד לתקן את עצמו

מדענים באוניברסיטת קולומביה פיתחו זרוע מכאנית שמסוגלת לבנות דגם של עצמה • הרובוט תוכנת כך שיוכל לשפר את ביצועיו

אילן גטניו
, עודכן

מערכון ישן של תוכנית הקומדיה "העולם הערב", דיבר על רובוט קטן, שבתוכו יש רובוט קטן קטן וכך הלאה. עכשיו הבדיחה הופכת למציאות: צוות מדענים מאוניברסיטת קולומביההציג לאחרונה רובוטבעל יכולת תגובה. מדובר בפריצת דרך טכנולוגית, שכן הרובוט מסוגל לתקן את עצמו ולאלתר כאשר הוא נתקל בבעיות בביצוע משימה.

בשלב זה, מדובר בזרוע מכאנית סטטית שמסוגלת לבנות דגם של עצמה.לדברי החוקר רוברט קוויאטקובסקי, הזרוע פועלת באותו אופן בו מוח האדם שולט בזרוע אנושית.

החוקרים הסבירו כי הם אפשרו לרובוט לנוע באופן אקראי ולאסוף מידע שקשור עליו, כך הזרוע בעצם מודעת לנוכחות ולתזוזה שלה. ההתקדמות המשמעותית במיזם זה, היא היכולת של הרובוט ללמוד את הסביבה בלי מידע מוקדם. בתחילת הפעלתו, לרובוט אין מידע על דבר, ולאט-לאט הוא לומד על העולם, תוך שיפוריכולת הביצוע של משימותיו.

עם זאת, החוקרים מנסים להימנע מלהגדיר לרובוטים מה הם וכיצד הם פועלים. "אנו מתקרבים לעידן שבו הרובוטים מוצאים בעצמם מה הם ואיך הם פועלים, ואנו יכולים לשפר את היעילות שלהם ולאפשר להם אוטונומיה חלקית", סיפר אחד החוקרים.

יכולותיו של הרובוט אפשריות בזכות מה שנקרא "למידה עמוקה". מדובר במערכת אלגברית בשילוב של תבניות, בניסיון לחקות את הדרך שבה פועלת מערכת העצבים במוח. קוויאטקובסקי, שעבד על הפרויקט בהנחייתו של מהנדס הרובוטיקה הנודע הוד ליפסון, מאמין כי לזרוע שיצר יהיו השלכות עמוקות בתחום הבינה המלאכותית. "היום רובוטים פועלים במסגרת הדמיות שיצרו בני אדם, וזה לוקח שעות רבות של ניסוי וטעייה, כדי לגרום להם לפעול בדרך דומה לזו שהמוח שלנו פועל, כשהם משתמשים במתמטיקה מורכבת ובתיכנות מורכב. אנו מנסים לעשות שני דברים, האחד להאיץ את השיפורים, והשני לאפשר לרובוט לבנות מודל של עצמו תוך שימוש במודעות עצמית".

לדבריו, "אם יש רובוט שפועל רחוק מהמפעיל, או שאי אפשר לתקשר איתו, צריך שתהיה אפשרות לאמץ מודל שבו ימשיך לפעול ולהשלים את המשימה שקיבל. כך, אם הרובוט נשבר, הוא יוכל להבין איזה חלק שבור, להתאים את עצמו למצב החדש ולהעריך איך לפתור את הבעיה ולסיים את המשימה".

למרות פריצת הדרך, קוויאטובסקי אינו בטוח אם בעתיד הנראה לעין ניתן יהיה לייצר רובוט בעל מודעות עצמית ועם חושים פילוסופיים אמיתיים. "אני לא באמת בטוח שנוכל לראות רובוט עם מודעות בזמננו, מכיוון שעדיין יש יותר מידי חלקים נעים, שעלולים למנוע מאפשרות כזו להתקיים".

לכל החדשות בערוץ טכנולוגיה ומדע - לחצו כאן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...