בגיל 34 הרגע שרותם דוקרקר כה ייחלה לו הגיע. בתום המתנה מורטת עצבים של שמונה שנים, ורגע לפני שטסה למשפחתה המורחבת שמתגוררת בהודו, כדי שתסייע לה להתמודד עם הסבל, נמצא לה תורם כליה והיא עברה ניתוח השתלה מוצלח בבית החולים סורוקה.
"סבלתי מאוד לאורך השנים מאי ספיקת כליה. הסבל הפיזי והרגשי ליוו אותי כל הזמן. חוץ מבעלי ושני ילדיי, כל משפחתי חיה בהודו, והיה לנו כל כך קשה להתמודד לבד", סיפרה רותם.
"כל הסבל הזה השתלם לי. מצאתי בבית החולים סורוקה צוות רפואי טוב ואנושי. אני מאושרת שהגעתי ליום הזה, כמה ימים לאחר הניתוח, עומדת ומתפקדת, והכליה מתפקדת, ולקבל מהרופאים המלאכים שלי את הבשורה הטובה מכל: בעוד שנה אני אוכל להיכנס להיריון", היא מספרת בשמחה.
בעלה, יגאל דוקרקר (47), סיפר בדמעות: "אלוהים, שמונה שנים אנחנו מחכים ומתפללים לרגע הזה. כמה תפילות, כמיהות, רצונות וייסורים קשים מנשוא עברה רותם ואנחנו עברנו כמשפחה. חיכינו לרגע הזה, שבו יודיעו לנו שרותם תוכל להיכנס להיריון, כי אנחנו חולמים להרחיב את המשפחה, מהלך שיתאפשר כשנה לאחר ההתאוששות מהניתוח".
"עכשיו אנחנו הכי מאושרים בעולם", אומרים רותם ויגאל. "הכרתי אותה בשידוך, בהודו, ואחרי שבוע התחתנו", מספר יגאל. "נולדנו לנו שני ילדים, הבן שוהם והבת ליאל. ביום שהגיעה לבית החולים ללדת, בבדיקות גילו את אי ספיקת הכליות שלה. זה היה אחד הימים הכי קשים. באנו ליום שמחה, וזה הפך ליום עצוב וקשה, שנמשך יותר משמונה שנים".
ד"ר עבד אבו־גנים, אחראי תחום השתלות בסורוקה, שביצע את ההשתלה, סיפר כי "הזמן הממוצע להמתנה לניתוח מסוג זה הוא 5 שנים. נדיר כי בגילה של רותם יש כשלים בתפקוד כלייתי. חיפשנו עבורה כליה מן החי, אך זה לא צלח. לבסוף השגנו תרומה מן המת, וכנגד כל הסיכויים והסיכונים, ולאחר בדיקות מקיפות, ביצענו את הניתוח. מדובר במצב שבשום בית חולים אחר בארץ לא היו מנתחים, כי מדובר בתרומה מן המת, וחולה סוכרתי".
פרופ' יוסף חביב , מנהל המחלקה הנפרולוגית בסורוקה, אמר כי "מחלות אי ספיקת כליה מאפיינות יותר מבוגרים, ובנגב אחוז הסובלים מבעיות כליה גבוה מאשר בממוצע הארצי".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו