היסטוריה בוורשה: גם ישראל שותפה בהכתבת סדר היום

"מכבי ורשה". כך נקרא לפני השואה האצטדיון שבו התכנסו הבוקר עשרות מנהיגים מרחבי העולם, בראשם סגן נשיא ארה"ב מייק פנס, שר החוץ האמריקני מייק פומפאו, ראש ממשלת פולין מטאוש מורבייצקי, שרי חוץ ממדינות ערב וכמובן ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו.

בעולם שהפך כפר גלובלי, ובהיעדר פריצת דרך דרמטית ניכרת לעין, הכינוס החד-יומי בפאתי ורשה הקפואה, אפרורי כמו הבניינים הקומוניסטיים הפזורים בעיר. צמד המייקים האמריקני, ממש כמו החתן המפורסם, ג'ארד קושנר שגם הוא נוכח פה, מעולם לא התמחו בייצור כותרות. ובכל זאת, לוועידה המעט מוזרה בבירת פולין יש ממד היסטורי.

זוהי הפעם הראשונה שוועידה בינלאומית שנועדה להשכין שלום במזרח התיכון לא מתמקדת בישראל או בדרישה לוויתורים מצידה. בוועידת ז'נבה בשנות ה-70 או בוועידת מדריד בשנות ה-90, שלא לדבר על פסגות קאמפ דיוויד ושאר כינוסים ביוזמת ארה"ב, הציפייה הייתה שישראל תיסוג וגם תחזיר.

עוד בנושא:

כך מחבל הממשל האמריקני בתוכנית הטילים של איראן

ועידת ורשה: הפגנת כוח מול האיום האיראני

פומפאו מציג: הוועידה להחלשת איראן והאיחוד האירופי

הפלשתינים לא יגיעו לוועידת ורשה: "רוצים להרוס לנו את שאיפות העצמאות"

בפעם הזו לא רק שישראל אינה זו שבאים אליה בתביעות, אלא זו שבמידה רבה היא זו שמובילה את המהלך. כלומר, פורמלית ארצות הברית היא זו שעומדת בראש הוועידה עם פולין, הנושא שראש הממשלה נתניהו הציב על סדר היום הבינלאומי הוא בלימת איראן. זה והשלכות "האביב הערבי", שמטלטלות לא רק את המזרח התיכון אלא גם את מדינות אירופה שמיוצגות פה בכבוד.

כדי לא לצאת פטורים בלא כלום מהסוגיה הפלשתינית הוזנק קושנר לעדכן את הנוכחים על התוכנית שגיבש הצוות שלו בשנתיים האחרונות. ואולם לאיש אין ציפיות רבות ממנה. ומה שיותר חשוב, בהצהרות הפתיחה של הכינוס, באופן שלפני שנתיים אי אפשר לדמיין, המונח "מדינה פלשתינית" לא הוזכר כלל.

לעומת זאת, ראש הממשלה הישראלי ישב לצידו של שר החוץ התימני, שאפילו השאיל לו את המיקרופון ברגע של מצוקה. כפי שכתב יועצו המיוחד של הנשיא, ג'ייסון גרינבלט, "צעד אחרי צעד" עד לשלום.