רצח אורי אנסבכר: השתיקה של הח"כים הערבים - מקוממת

תקשיבו היטב לשקט הזה. זהו שקט נורא ובעיקר מעציב ומאכזב. אף לא ח"כ ערבי אחד מהרשימה המשותפת מצא לנכון לגנות באופן פומבי את הרצח המתועב שלאורי אנסבכר ז"לכרצח עלרקע לאומני. הבודדים שגינו את הרצח רואים בו פשע נורא, אבל 'רגיל' - "לא חלק מהמאבק לשחרור" (ח"כ איימן עודה),"פשע על רקע מגדרי"( יו"ר הועדה למעמד האשה בכנסת, ח"כ עאידה תומא סלימאן).

גם על פי הפרמטרים העקומים והמעוותים שמדריכים לא פעם את אנשי הציבור הערביים בישראל, הדממה הזאת היא קשה: אנסבכר אינה חיילת, כך שלא "נפלה" במלחמה. אנסבכר נרצחה בגבולות 'הקו הירוק', הלכאורה לגיטימיים גם על פי החכי"ם הערביים. אנסבכר לא רק נרצחה, אלא גם חוללה. אנסבכר אפילו התנדבה לשרת במקום שאינו מבדיל בין יהודים לבין ערבים ומסייע מקצועית מכל הלב והנשמה לאלה ולאלה. היא גם גרה בהתנחלות שרבה המנוח ( הרב מנחם פרומן) ורבים מתושביה חרטו על דגלם את דרך ההידברות והשיח עם האסלאם והפלסטינים. אז מה פשר השקט הזה?

נניח שאינם מאמינים לשב"כ, אבל כיצד הם מיישבים את עמדתם או שתיקתם עם העובדה שרק לפני שנה נעצר אותו ערפאת בשערי הר הבית, כשסכין מטבח גדולה בכליו והבטיח לחוקריו לשוב בעתיד לישראל ולהפוך לשאהיד? או עם כך שהרוצח, אוהד חמאס מוצהר, יצא מביתו בחברון ביום חמישי שעבר חמוש בסכין, ולאחר הרצח הודה בחקירתו בשב"כ שרצח את אנסבכר על רקע לאומני?

ח"כ איימן עודה // צילום: אורן בן חקון

צריך לקרוא לפשע בשמו: אונס ורצח אורי אסנבכר הוא פשע על רקע מגדרי. אם הפושע פלסטיני זה לא עושה אותו פחות מזעזע, והוא לא יכול להיות בשום פנים חלק ממאבק לשחרור לאומי. ממשלה זו פושעת כשהיא משתמשת ברצח של אורי כדי להמשיך להכתים את מאבקו של העם הפלסטיני בפשע מתועב שביצע אדם אחד.

— MK Aida Touma-Sliman (@AidaTuma)12 בפברואר 2019

אני מסרב להאמין שהציבור הערבי הרחב בישראל מזדהה עם השקט המופרע הזה או עם ההתכחשות הזאת. יש שם רבים – ואני מכיר חלק מהם - שיודעים שהפשע לאומני ומזועזעים ממנו עמוקות לא פחות מהרבה מאד יהודים. מה שרק מעצים את סימן השאלה והתהייה בנוגע לחכי"ם הערביים. את מי הם מייצגים? את אזרחי ישראל הערבים שבחרו בהם או את הפלסטינים בעזה וביו"ש שמחבקים ומגוננים על ה'שאהידים' שלהם. ( הפעם אגב, לא נטל אף ארגון אחריות על הרצח, כנראה מכיוון שכלל גם אונס).

כשיהודים חטפו, רצחו ושרפו את הנער מוחמד אבו חדייר ב-2014, (בתגובה לחטיפת ורצח שלשת הנערים מגוש עציון), היה ברור שהפשע נעשה על רקע לאומני. חכי"ם יהודים (וגם הורי הנערים שנחטפו ונרצחו מ"הגוש") גינו אותו ככזה בכל פה. איש לא הטיל אז ספק במסקנת השב"כ, או בהודאת החשודים - לא החכי"ם הערביים וגם לא החכי"ם היהודיים - למרות שקל מאד היה לסווג את מעשה הטירוף של רוצחי אבו חדייר על רקע נפשי. השתיקה ו/או ההתכחשות של החכי"ם הערבים למשמעות של רצח אורי אנסבכר נוגדים שכל ישר ויושרה בסיסית ומביישים הן אותם והן את בוחריהם.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!