"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

החדש של מרסדס בנד: וואו, איזה דבר!

באלבום "מה זה הדבר הזה" מצליחה הלהקה להגיש שירים מצוינים ובעלי משקל, אבל לא מכבידים • ויש את התופעה הכובשת והבלתי מוסברת ששמה גל תורן

,עודכן
צילום: אורית פניני // הופכים לימונים ללימונצ'לו. מרסדס בנד

בשקט, בלי הודעה מוקדמת ובלי אייטמים חושפניים במוספי סוף השבוע, להקת מרסדס בנד שחררה אלבום חדש. היא העניקה לה, בצדק ובדיוק רב, את השם "מה זה הדבר הזה" - שאלה שנותרת ללא תשובה מוחצת לאורך האלבום, אבל הניסיון לענות עליה מרכיב (עוד) אלבום מעולה של המרסדס.

האלבום הרביעי פוגש את חברי הלהקה כשהם בסביבות העשור החמישי לחייהם, שואלים שאלות גדולות יותר, מחפשים תשובות משכנעות יותר ובעיקר - סובלים מחרדות ומתהיות עמוקות יותר. את הפער הזה, בין החיים כפי שהם חווים אותם לבין איך שהם נראים לקהל, הם הופכים לשירים מצוינים ובעלי משקל, אבל לא מכבידים. תהליך הכתיבה, שמשותף לחברי הלהקה ולאורחים שמסייעים בחלק מהשירים, ממשיך את העיקרון שעבד נהדר באלבומים הקודמים: לחגוג את מה שכן עובד במקום להתאבל על מה שלא. שירים כמו "כמה מוזר" ו"אמא" הם דוגמאות מעולות ליכולת של המרסדס להפוך לימונים ללימונצ'לו.

עוד פלא הוא עמוד השדרה היציב שמחזיק למרות השינויים הפרסונליים. עם השנים חברים באו והלכו, ורק הגרעין שמורכב מהסולן גל תורן והמתופף אורי גת נשאר יציב. החיבור ביניהם כנראה חזק וגמיש מספיק כדי להכיל את השינויים הסגנוניים שמגיעים עם השינויים הפרסונליים המדוברים, אבל לשמור על הדנ"א המובחן של הלהקה. לא שכיח למצוא הרכבים מקומיים שהתחילו באזורי הFאנק, שוטטו אל האזורים המחוספסים של הרוק, התנסו קצת באלקטרוניקה, טעמו מעט אמריקנה וישראליאנה ולא איבדו את הייחודיות והמקוריות שלהם.

עכשיו קחו את כל זה ותוסיפו את השירה וההגשה של גל תורן - תופעה בלתי מוסברת בדיוק כמו שהיא כובשת ועוצמתית, בדיוק כמו שהיא שבירה. גם אחרי יותר משבועיים של האזנות עדיין לא ברור לי מה זה הדבר הזה, אבל וואו, איזה דבר!

"מה זה הדבר הזה", מרסדס בנד

• הקהל מתוסכל: "עד 2025 נבין את הפורמט"

• הרייטינג של "2025": הצופים נטשו בהדרגה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר