כפר אחים | שנת ייסוד: 1949; תושבים: 888; בחירות 2015: הליכוד - 31%; המחנה הציוני - 26%; יש עתיד - 17%; כולנו - 11.2%; הבית היהודי - 6%; מרצ - 2.3%
אחד הרחובות הראשיים במושב כפר אחים הוא רחוב גובר, על שמה של רבקה גובר, שאיבדה את שני בניה, אפרים וצבי, בתוך שבועיים במלחמת השחרור. מכאן בא גם שמו של המושב. רבקה ובעלה מרדכי היו ממקימי כפר ביל"ו וכפר ורבורג, הסמוך לכפר אחים, והיתה תקופה שגרו כאן.
אבל הרחוב המדובר עכשיו הוא דרך הכרמים, שם ממוקמים שני בתים, במרחק של פחות מ־100 מטר זה מזה. על השלט מחוץ לבית אחד כתוב "מלכה ונחום גנץ" ופעם התגוררו בו הוריו של בני גנץ, שנפטרו. אם מתקדמים עוד קצת ברחוב, עד לבית האחרון, לא תמצאו שלט, אבל הבוטקה של המאבטח מלמד שגר פה מישהו חשוב. ישראל כץ הוא האיש, ועוד רגע הוא ייבלע בג'יפ הגדול שעומד בכניסה, לסיבוב של הרגע האחרון לפני הפריימריז. מושב עם שני סלבס בחירות בכירים, שכל אחד מהם רוצה להיות ראש ממשלה.
פעם זה היה מושב שגרעין ההקמה שלו, ממזרח אירופה, היה דתי אדוק. זקני היישוב זוכרים אפילו זריקות אבנים לעבר הצעירים, שיצאו בשבת באוטובוס לשחק כדורגל במועצה האזורית. בשבתות כמעט לא היתה תנועה במושב, ואורחים שהעזו להגיע במכונית לא התקבלו בברכה.
עם השנים עבר המושב תהליך של חילון. הוא היה בעיקר תומך מפלגות מרכז־שמאל, אבל שינויים דמוגרפיים ומעבר של משפרי דיור מאזור קריית מלאכי לשטחי ההרחבה הפכו את כפר אחים למאוזן אלקטורלית. בבחירות של 2015 זכה כאן הליכוד ב־120 קולות, לעומת 100 של המחנה הציוני. למרות שביום שני בבוקר היה המושב מנומנם משהו, הסערה כנראה בדרך.
ליד הבית של שר התחבורה כץ תכונה. מחוץ לדלת הכניסה אנחנו מזהים את אשתו המדוברת, רונית, שמאז הראיון בטלוויזיה שבו פתחה פה על גדעון סער, הלכה קצת אחורה בהיענות לתקשורת. היא עומדת בחוץ ומעשנת סיגריה, אבל ברגע שהיא מבחינה בנו, עושה אחורה פנה ופולטת "עיזבו אותי".
התושבים פה נהנים מתשומת הלב המפתיעה שהם מקבלים פתאום, אבל מכיוון שמדובר במקום קטן, ובטוח שלמחרת תפגוש מישהו מהם על השביל לצרכנייה או בהליכת הבוקר עם הכלב, לא כולם מוכנים לדבר לציטוט. כי הבטן לפעמים מלאה וכועסת. יש כאלה, ולא אחד, שמספרים שישראל כץ יכול לעבור לידך ואפילו לא לומר שלום, ואחד זוכר שנתן לכץ סטירה כשהיה ילד, כי הוא משך לאחותו הקטנה בצמה. יש כאלה, בעיקר חקלאים, שכועסים עליו בגלל ימיו במשרד החקלאות, אבל לעומת השר היוצא, אורי אריאל, הם אומרים שכץ היה דבש.
באחד מכבישי המושב, לא הרחק ממוסך הטרקטורים, אנחנו פוגשים את מיקי חיימוביץ' (39), נוהג בטרקטור עם נגרר ארוך. "כולם פותחים עיניים גדולות כמוך כשהם שומעים איך קוראים לי", הוא צוחק. "התרגלתי כבר, למרות שלפעמים מגיעים אלי דברים שקשורים אליה".
הוא ואביו, עובדיה, הם חקלאים שמגדלים במטעים שלהם אפרסקים ונקטרינות. החורפים האחרונים היו רעים ויבשים, אבל הפריחה המוקדמת עכשיו מעידה שבאמצע אפריל יהיו פירות יפים על הענפים. מיקי הוא יליד המושב, נשוי פלוס 3 (הרביעי בדרך), ונלחם בביורוקרטיה של המדינה ושל משרד החקלאות, שסוגר להם את הברז של הכסף. "אתה אף פעם לא יודע אם תכסה את ההוצאות של השתילים, הגיזוזים, הדילולים ובניית בתי הרשתות ששומרים על הגידולים מפני פגעי מזג אוויר ומזיקים".
פעם מיקי היה "ממש שמאל", אבל עם השנים המציאות השתנתה. "פעם עבדו אצלנו במטעים פועלים מעזה. עד היום הם מתקשרים לאבא שלי משם ומבקשים שיעזור להם עם כסף. אבל היו המקרים האלה של עזתים שעבדו עם המעסיקים שלהם בחממות ורצחו אותם. זה גרם לי זעזוע. הייתי מוכן להחזיר להם את עזה בתנאי שיהיה שקט, אבל מה קיבלנו.
"בבחירות הקודמות הצבעתי ליאיר לפיד. עכשיו אני מחכה לחיבור בין לפיד לגנץ. הייתי רוצה שגם בנט ושקד ילכו איתם לממשלה. אני אוהב את התקיפוּת של בנט ואת החדות של שקד".
על חיבור כזה עדיין לא שמעתי.
"אידיאולוגיה פחות חשובה לי. אני רוצה צירוף של אנשים טובים שיפעלו למעני".
• • •
אבא של מיקי, עובדיה (70), אלמן, בא לכפר אחים בגיל חצי שנה. אף שהבן שלו מזהיר אותו לדבר יפה, עובדיה לא מתאפק. "אני מכיר את ישראל כץ ואת בני גנץ מאז שהיו ילדים. אבא של ישראל, מאיר, היה שותף שלי בעבודה. היינו מפזרים קומפוסט בשדות. היו לו טרקטורים והוא עבד הרבה בקיבוצים, והיה מפא"יניק לכל דבר, עד שהבן שלו נכנס לפוליטיקה. אז הוא השתנה והתחילו הוויכוחים. את הבן שלו אני פחות מסמפט. הוא כוחני כזה".
אז אפשר להבין שאתה הולך עם גנץ?
"מאז מלחמת יום כיפור הצבעתי למנחם בגין, וגם לאריק שרון. הייתי שמח שלפיד יהיה ראש הממשלה, וגנץ שר הביטחון שלו. ללפיד יש הופעה טובה ופה שיודע לדבר, ויש לו שורשים מאבא שלו, שהיה איש מלומד ורציני".
ומה יש לך להגיד על גנץ?
"אני מכיר אותו עד התקופה שהלך לצבא. הייתי יושב איתו ועם בן דוד שלו, חמי לשם, והחלום הגדול שלו היה להקים במושב רפת גדולה. אין לי קשר איתו מאז, אבל הוא נותן הרגשה טובה שאפשר לסמוך עליו".
לידנו עוצר טנדר, וממנו יורד איתי לקס. הוא בן 30, נשוי פלוס 4, עובד של "אגן כימיקלים". אמנם הוא לא גר כאן אלא בבית יתיר שבדרום הר חברון, אבל כפר אחים הוא סוג של בית שני שלו, כי הוא מסתובב ועוזר לחקלאים להציל להם את הגידולים, כמו שהציל העונה לחיימוביצ'ים את הנקטרינות עם ה"ארמו ברייק", שמחדיר את הדשן לפקע.
איתי גדל בגני טל שבגוש קטיף, ובתוכנית ההתנתקות, אמא שלו השביעה אותו שלא ילך לצבא. אבל הוא הלך למגלן, ובמסגרת הצנחנים במבצע צוק איתן, הרמטכ"ל שלו היה בני גנץ.
שלוש פעמים נאלץ אביו לפרק את חממות העגבניות שלו בכל יישוב שאליו עבר, עד שנאחז בגני טל החדשה, שהועתקה לתחום המועצה האזורית שורק. בפעם שעברה הצביע איתי לבית היהודי, והיום הוא מתלבט בין הימין החדש למשה פייגלין. "אבל עזוב, מה שחשוב זה שתזכיר שאנחנו פה כדי להציל לאנשים את הפרנסה שלהם. אלה החיים האמיתיים, לא הקשקושים מסביב".
מיקי ועובדיה חיימוביץ'. "אוהב את התקיפות של בנט" // צילום: אפרת אשל
במגרש המשחקים אנחנו פוגשים את יונתן בהט (49), רווק, שבא מגבעתיים לכפר אחים בעקבות אהבתו לכלבים, שאת גזעם המשובח מרביעים באחד המשקים כאן. בהט היה כמה שנים באמריקה, ולא חושב טובות על הפוליטיקאים כאן.
"החשיבה שלהם חד־ממדית, ככה לא נפתור את הבעיות שלנו עם הערבים לעולם. למה מדברים על פתרון של מדינה אחת או שתיים? אני הייתי עושה פה חמש מדינות, ומדינה שישית שתהיה אחראית על כולן. מדינה ליהודים ומדינה לדרוזים בגולן ומדינה לפלשתינים ביהודה ושומרון, ולערבים בעזה, ולערבים בישראל. כל אחד יהיה אחראי לביטחון ולשקט באזור שלו, ומי שיעבור על החוקים - יחטוף".
ומה תעשה עם ירושלים?
"מה צריך לעשות איתה? הרי לא יכולים לקחת אותה לשומקום. היא נשארת, רק שכל אחד יוכל לחיות בה. ירושלים היא של כולם. של מוסלמי שיבוא בטיסה מטהרן, ושל יהודי שבא אליה מכפר אחים".
ומי ראש הממשלה שיכול ליישם את התוכנית שלך?
"לא בטוח שהוא נולד. בפעם שעברה לא הצבעתי. אני חושב שבבחירות האלו אלך להצביע, אבל אחליט ברגע האחרון, מאחורי הפרגוד. גנץ מוצא חן בעיניי, כי לכאורה אין לו עבר פלילי. בפוליטיקה של היום זה המון".
• • •
הרחובות שקטים. החקלאים במטעים, אבל רוב התושבים כבר עובדים מחוץ לכפר אחים. אנחנו מחפשים קצת אקשן בצרכנייה, אבל את האימהות הצעירות, פוליטיקה ממש לא מעניינת. זה לא בדיוק בסדר היום שלהן, בבועה של מה להכין לילדים לארוחת הצהריים.
במזכירות המושב שולחים אותנו למשה, שיושב לא רחוק ואחראי לחלוקת הדואר. קוראים לו משה גולדשלאגר, הוא בן 66, גרוש פלוס 3, נולד כאן, ומעצם ישיבתו במקום האסטרטגי הזה שאחראי על הדואר ל־200 המשפחות, הוא יודע על כולם. "אתה בא לכאן בגלל גנץ וכץ, אבל אתה יודע שמפקדת כלא נווה תרצה, שרה פרידמן, גם גרה כאן? אישה יוצאת מהכלל. למה אתם מחביאים אותה?"
משה מספר שנחום גנץ, אבא של בני, היה ממקימי גרעין המושב, וההחלטה נרקמה עוד כשהוגלו למחנות בקפריסין. הוא לא בטוח שמאיר כץ היה פעם מפא"יניק, "אבל אתה יודע איך זה היה בתקופות ההן. הוא עבד בקיבוצים וקיבל מהם עבודה, אז היתה לו בעיה לשים שלט 'אמת' בבית? הוא היה איש חרוץ וחכם. עשה מה שחשב שטוב לו".
אתה יודע למי תצביע?
"אי אפשר להתעלם מההישגים של ביבי ומהמקום הטוב שהמדינה נמצאת בו, במזרח התיכון, ובכלל בעולם. אתה זוכר שהוא יצא לבדו נגד אובאמה על כל הסיפור עם איראן, ועובדה שהוא צדק. בכל מקום בונים, האבטלה נמוכה, משקיעים הרבה כסף בחינוך, בצבא ובכבישים. תראה כמה מכוניות יש לנו. אבל עדיין לא החלטתי אם ביבי הוא גאון או מאחז עיניים, וזאת בעיה.
"חבר'ה, תגידו תודה שיש לנו מדינה. רוב היהודים הגיעו לכאן לא בגלל ציונות, אלא בגלל שנאת יהודים. הסביבה כאן לא חושבת חשיבה מערבית. אנחנו לא מדברים באותה שפה. אפשר להגיד שאנחנו רוצים שלום, אבל מבחינת הערבים סביבנו, שלום זה שנזוז מפה.
"אני עוד בבלבול, אבל זה שתי אפשרויות. ביבי או בני. בסוף, הרגש יעבוד אצלי, ולא הראש".
וביום שאחרי ביבי - זה כץ או גנץ?
"שניהם עשויים מחומר של ראש ממשלה. לכץ יש פחות כריזמה, אבל יש לו מוח אנליטי. הכל מתוכנן אצלו, וגם מה שנראה כמו פליטת פה, הוא גם לא מקרי".
כולל פליטת הפה של אשתו רונית על גדעון סער?
"זה אתה אמרת. אתה יודע, כשישראל היה ילד, נתתי לו יום אחד סטירה, כי הוא הציק קצת לאחותי הקטנה. משך לה בצמה. אז הוא חטף ממני".
מה מוצא חן בעיניך אצל גנץ?
"יכולת רטורית, מנהיגות טבעית, גבוה, יפה, לא טיפש. הוא מדבר על הצד החברתי שהוא מעורב בו. יש לו את זה".
המשפחה של יצחק יעקובוביץ' (69), נשוי פלוס 4, התחילה במעברת קסטינה הסמוכה, והיתה חלק מ־69 משפחות המקור שהקימו את כפר אחים. גם יצחק ואשתו, בתיה, מגדלים אפרסקים ונקטרינות, אחרי שנאלצו לסגור ב־2003 את הרפת בגלל הרפורמות, שגזרו על הענף כליה.
"לצערי אני חקלאי", מקונן יצחק, ומדבר על רשתות השיווק ועל שר האוצר משה כחלון, שחיסלו אותם עם פערי התיווך. בתיה אומרת: "אין קשר בין הסכום שהצרכן משלם לבין מה שאנחנו, המגדלים, מקבלים. אני לא מוצאת מילה אחרת חוץ מעושק".
הם אנשי מפלגת העבודה, תמיד הצביעו לה, אבל המצב השתנה, ואף שהם עדיין משלמים למפלגה דמי חבר, יצביעו הפעם לגנץ. איציק מספר שאסתי, אחותו של גנץ, למדה איתו בכיתה. "לאבא של בני היה בזמנו את הרכב היחיד במושב. הוא היה איש הפועל תל אביב והפך אותנו לאוהדי הפועל".
יצחק מסתכל עלי ומדבר בכאב, מדם ליבו. "לא יודע מה רוצים מאיתנו. אנחנו המעמד היצרני במדינה, העובד והתורם. בצבא הייתי בסיירת שקד. הילדים שלי הם מלח הארץ, הבת שלי עושה מילואים עד היום, ובסוף הופכים אותנו ואנשים כמונו, שנמצאים במרכז־שמאל, לבוגדים. מה רוצים מהחיים שלי".
aviadp65@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו