ברגע הדרמטי של בחירות 2015, עם פרסום המדגם בשעה עשר בערב, התוצאות בשלושת ערוצי הטלוויזיה היו כמעט זהות: תיקו בין הליכוד למחנה הציוני. אלא שתוצאות האמת, שהתבררו לאחר מכן, היו בסטייה משמעותית ביחס למדגמים - הליכוד זכה ב־30 מנדטים ואילו המחנה הציוני ב־24.
זו רק דוגמה לכך שבשנים האחרונות מתקשים התקשורת והציבור הישראלי לפענח את הליכוד ואת העומד בראשו. אמרו על נתניהו שהוא כל יכול בליכוד, שהוא "דיקטטור" שכולם שומעים לו - ולא כך היה. אותו "דיקטטור" הפעיל את כל כובד משקלו נגד גדעון סער, וזה עדיין סיים בחמישייה הפותחת ואפילו ניצח בדרבי קטן בינו לבין נתניהו על מחוז תל אביב. נוסף על כך, אנשים שנתניהו רצה ביקרם כמו יריב לוין, יובל שטייניץ ואמיר אוחנה, נדחקו למקומות מאכזבים מבחינתם.
בפריימריז בליכוד יש לא מעט מנצחים. המרכזי שבהם הוא יולי אדלשטיין. ספק ממה יו"ר הכנסת נהנה אתמול יותר - מהעובדה שגבר על 150 מתמודדים והגיע למקום הראשון או מהעובדה ששנוא נפשו, אורן חזן, נשאר מחוץ לרשימת הליכוד.
העשירייה הראשונה בליכוד
גלעד ארדן אמנם הידרדר שני מקומות מהפעם הקודמת ברשימה, אבל בהתחשב בעובדה שכיהן במשרד לא פופולרי, שבמהלך כל הקדנציה קישרו אותו לחקירות ראש הממשלה ואפילו לירי ביהודה ביאדגה האתיופי שעורר מהומה בקרב המצביעים מהעדה, ולנוכח העובדה שנשאר מחוץ לכמה דילים מרכזיים - המקום השלישי מכובד מאוד מבחינתו.
מנצח נוסף הוא יואב גלנט, מי שעד לפני שבועות ספורים עדיין היה שר במפלגה אחרת(!), וכעת הצליח לקטוף את המקום השישי המכובד. גם ניר ברקת, אקס מפלגת קדימה, נכנס בעזרת עבודת שטח קשה היישר מבחוץ אל תוך העשירייה הראשונה.
מעבר להישגים האישיים, מפלגת הליכוד ניצחה פעמיים. ראשית, משום שבתקופה שבה מפלגות קובעות רשימות בצורה דיקטטורית, השמירה על הדמוקרטיה היא כבר לא דבר מובן מאליו. ושנית - במשך שנים מציירים את מצביעי הליכוד כפרימיטיביים, מעין "ערסים ופרחות".
מלהגים עליהם בהתנשאות של "זה העם" ומבליטים כל פרובוקציה מהספסלים האחוריים של המפלגה. אתמול אותם "ערסים ופרחות" הראו לח"כים המזוהים עם פרובוקציות ושערוריות ציבוריות את הדלת, וגיבשו רשימה שקולה, ובעיקר ממלכתית ומכובדת.
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
