"יוקר השכר יפגע בפיתוח התעשייה בארץ"

העיתונים מדווחים על המהלכים שאחרי הבחירות, חונק מסתורי מטיל אימה על נשות ירושלים, ומשפטן אנגלי מבקש לפתוח מחדש את התיק נגד מייסד הנצרות • זה מה שקרה השבוע לפני שבעה עשורים

בשבוע שעבר דיווחנו על המבצע להעלאת העקורים שנותרו במחנות המעצר הבריטיים בקפריסין ועל הגעת האונייה "גלילה" לנמל חיפה, ועליה 1,462 עולים מסך 11 האלף שנותרו בקפריסין (והועלו בהמשך בתוך חודש אחד). כעת איתרנו תמונה מההפלגה הראשונה של מבצע העלייה, שנקרא "פדות". מכירים מישהו מהמצולמים בתמונה, או אחרים שעלו במסגרת חיסול מחנות המעצר בקפריסין? כיתבו לנו ל: shishabat@israelhayom.co.il

"יוקר השכר יפגע בפיתוח התעשייה בארץ"

מגמת עליית מחירי המוצרים בארץ, שהחלה בשלהי 1948, החריפה עם תחילת 1949. השבוע לפני 70 שנים הכריז שר המסחר, פרץ ברנשטיין, ש"כלכלת ישראל נמצאת על עברי פי פחת (סף תהום; ד"ס), בשל שכר העבודה המרקיע שחקים, שמשתק כוונות השקעה בפיתוח בתי חרושת בארץ".

השר הביא דוגמה לדבריו: "רק השבוע פגשתי את המשקיעים גרודצקי ופרסיץ, בעלי אמפא, המבקשים להמיר יבוא מקררים חשמליים ומכשירי רדיו מארה"ב - לייצור מקומי. כעת הם ספקנים לגבי סיכויי הצלחת השקעתם בבתי החרושת שהם מבקשים להקים, בשל שכר העבודה הגואה".

משרד המסחר קיווה שבשל המלחמה והירידה הצפויה בביקושים, יירד שכר העבודה במפעלים, אולם בפועל התרחשה תופעה הפוכה - הביקושים דווקא קפצו מיום הכרזת המדינה, שמונה חודשים קודם לכן, והאמירו עוד יותר עקב פתיחת הגבולות לעלייה. מנגד, כוח האדם המדולדל בבתי החרושת, בשל הגיוס הכללי לצבא, אילץ את בעלי המפעלים להיכנע לדרישות השכר של הפועלים שנותרו ליד מכונות התעשייה. 

ניסיונות ההידברות של שר המסחר עם המזכיר הכללי של ההסתדרות, יוסף שפרינצק, על הגעה להבנה בנושא השכר - נכשלו. גורמים בקרבת השר דיווחו ש"כעת, עם הניצחון הגדול של מפלגות הפועלים בבחירות, אין עם מי לדבר".

ואולם, פעילותו של ברנשטיין בממשלה, בדרישה לשחרר מהצבא מגויסים רבים, בשל סיום המלחמה למעשה, פעלה את פעולתה: לשוק העבודה חזרו עשרות אלפי פועלים ועליית השכר נעצרה. גם בעלי אמפא מיהרו לקדם את תוכניותיהם: בשטח רחוב יגאל אלון בתל אביב (של היום) הוקם מפעל אמקור למקררים, ובהרצליה הוקם מפעל אמרון לייצור מקלטי רדיו.

מהצנע בקופת חולים לשפע בקיבוצים: כך נולדו "בתי ההבראה"

השבוע לפני 70 שנים הודיעה הנהלת קופת חולים הכללית של העובדים העבריים בארץ ישראל (קופ"ח כללית) על כוונתה להקים, "החל מהחודשים הקרובים", רשת של בתי הבראה ברחבי הארץ. 

"אנו מוצפים בכאלה הנדרשים באופן נואש להתאשפז במוסד, לצורכי התחזקות, התאוששות והחלמה. פגועי גוף ונפש מאחינו ניצולי אימת השואה ומחיילינו פגועי המלחמה על עצמאותנו", הכריז חבר הנהלת קופת החולים, י' מיטרני, במסיבת עיתונאים שכינס ב־30 בינואר 1949 בתל אביב.

ואכן, קופת החולים הכשירה במהירות את "בית בוסל", מבנה אבן בן שתי קומות ששכן בכניסה לרובע היהודי בצפת, כמוסד ההבראה המאורגנת הראשון שלה. לבניין, שבאמצע שנות ה־40 שימש בית הבראה קטן, נוספו עשרות מיטות, נבנה בו חדר הסבה גדול והורחבה המרפסת הפונה להרי צפת.

ואולם, נוסף על קשיי המימון הגדולים שעמדו בפני המיזם השאפתני, לא הצליחה הקופה להבטיח קו אספקה סדיר ומלא של מזון, בשנות הצנע שבהן מצרכים סופקו רק בהקצבה. 

לחלל שנפער נדחקה התנועה הקיבוצית, שהקימה עד מהרה בתי הבראה משלה, שאמנם נודעו בסגפנותם - אך היה בהם יתרון משמעותי: הקיבוצים יכלו להזין את אורחיהם המבריאים במוצרים משובחים מתוצרתם כגון שמנת, שפע ירקות, בשר וביצים, ללא פיקוח או קיצוב. רק באמצע שנות ה־60, כ־15 שנים אחרי הצהרתה המקורית, השלימה קופת חולים הכללית הקמת רשת של 17 בתי הבראה בכל רחבי הארץ.

היציאה להבראה - חופשה מפנקת עם תזונה טובה ובמחירים מסובסדים - נחשבה בזמנו לסמל סטטוס, ועל רקע זה נולד שירו המפורסם של בומבה צור, "אוכל, קדימה אוכל", שנכתב בהשראת ביקור של שאול ביבר, אבי הלהקות הצבאיות, בבית ההבראה בקיבוץ איילת השחר.

עם עליית רמת החיים אחרי מלחמת ששת הימים, ובעיקר במהלך שנות ה־70, ירדה קרנם של בתי ההבראה ההסתדרותיים של קופת החולים. חלקם נסגרו ואחרים הפכו אט־אט למלונות בוטיק וספא יקרים.


נופשים בבית הבראה בקיבוץ גבעת ברנר // צילום: פריץ כהן, לע"מ

חם אחרי הקלפי: הרכילות הפוליטית

הבחירות הראשונות לאספה המכוננת, שהתקיימו בשבוע שעבר, המשיכו לעמוד גם השבוע במרכז הדיווחים בעיתונות העברית. כל בדל מידע הקשור בגישושים להקמת הממשלה, לחלוקת התיקים הצפויה ולרכילות הפנים־מפלגתית זכה להתעניינות רבה מצד קהל הקוראים. 

לא פחות מ־15 עיתונים יומיים, רובם מפלגתיים, שינסו מותניים לענות על הביקוש הגואה. מספר העמודים בגיליון הורחב, חלק מהעיתונים יצאו ב"מהדורה שנייה" עם כותרות צעקניות, ומערכות רבות ערכו גיוס חירום של מחלקי עיתונים, שהתרוצצו ברחובות והכריזו בקול על הכותרת היומית. 

מנהלי העיתונים צבאו על דלת משרדו של הממונה על האספקה במשרד המסחר, כדי לקבל מלאי נוסף של נייר להדפסת העיתונים המוגברת. המקדימים שהתייצבו ראשונים נהנו מהקצאה של 60 טונות נייר שחולקו ביניהם - אחרי שהתברר ששלטונות צה"ל ניצלו רק 40 מתוך 100 טונות הנייר שהועמדו לרשותם לצורכי הבחירות במגזר הצבאי.

ליד בתי הדפוס הצטופפו משעת בוקר לא מעט קוראים חסרי סבלנות, שלא המתינו להגעת העיתון לדוכנים. אחרים נעמדו מול משרדי המערכות, ממתינים לקריאת העיתון שהוצב, על כל דפיו, מדי יום בוויטרינה שעל קיר בניין המערכת, בדרך שאפשרה גם לאלה שידם לא היתה משגת לקנות גיליון - לקרוא בו ולהתעדכן.

מוכרי עיתונים על מדרגות קולנוע מוגרבי

דרישה מהעליון: "לחדש את משפטו של ישו"

השבוע לפני 70 שנים התקבלה בבית הדין העליון בישראל פנייה שנשלחה על ידי מלומד אנגלי, שדרש לחדש את משפטו של ישו הנוצרי.

הפנייה, שנוסחה בלשון משפטית מובהקת, טענה שבזמן משפט ישו, 1,900 שנים קודם לכן, לא ישב בירושלים בית דין שהיה מוסמך לדון בערעורו. "אולם כעת, משהוקמה מדינת ישראל ולה בית דין עליון לצדק היושב בירושלים, נתונה בידו הסמכות לדון בעניין", נכתב.

ד"ר משה זמורה, נשיא בית המשפט העליון, הודיע בתגובה ש"בשלב זה, ועד שנקבל לידינו הוכחות עובדתיות בעניין, לא נפעל בנושא".

יהודי אלבניה מחפשים מוהלים מישראל 

ב־29 בינואר 1949 התקבל בצירות ישראל בפראג, אז בירת צ'כוסלובקיה, מברק מוועד הקהילה באלבניה, ובו "בקשה דחופה להגיע אלינו עם בעל מקצוע לביצוע ברית מילה בשמונה תינוקות זכרים שנולדו כאן לאחרונה".

הציר הישראלי פנה במברק דחוף למשרד החוץ בקריית הממשלה, שישבה אז בשרונה שבתל אביב, וביקש אישור תקציבי לביצוע הפעולה. לאחר דיונים אושר התקציב, המוהל נשלח והמלאכה בוצעה - לשביעות רצונם המלאה של בני הקהילה היהודית באלבניה. 

מי עומד מאחורי תקיפת "היד השחורה" בירושלים?

משטרת ירושלים הכריזה השבוע לפני 70 שנים על כוונתה לנקוט פעולה תקיפה נגד "היד השחורה". לפי גורמי חקירה, מדובר במתיחה מסוכנת שיצאה מכלל שליטה, ובמהלכה דמות אלמונית מתנפלת, לכאורה, על נשים ברחוב ומאיימת לחנוק אותן.

ההחלטה על הפעולה התקבלה במשטרה אחרי שבאישון הלילה הקודם נעצרה מכונית ברחוב הרצל בעיר, ומתוכה הגיח גבר, אחז בידיה של צעירה שחלפה במקום ולחש באוזנה: "אני הוא היד השחורה". צווחות האימה של הצעירה העירו את כל דיירי הרחוב.

המשטרה סבורה ש"היד השחורה" היא מהתלה מכוונת פרי יוזמתו של סוכן סרטים, שביקש לשווק סרט קולנוע באותו שם, שעומד להגיע בקרוב לארץ. "אנו נדאג למצות איתו את הדין", הבטיח דובר המשטרה. 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...