"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"נדרשת הגנה על מערכות הבחירות"

כך אומר בראיון ל-"ישראל היום" תא"ל (מיל') רמי אפרתי, שהיה ראש האגף האזרחי במערך הסייבר הלאומי לקראת כנס סייברטק שמתקיים השבוע • אפרתי מציין לטובה את ההשקעה הישראלית באבטחת מידע, ואת איכות כוח האדם הישראלי בתחום

,עודכן
לא מודאג. רמי אפרתי // צילום: מיכל אפרתי

רמי אפרתי לא מודאג. תת אלוף במילואים אפרתי, ששירת עשרות שנים ביחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין ולשעבר ראש אגף בכיר במערך הסייבר הלאומי, ומי שהיה אחראי על הטיפול במגזר האזרחי שם, מסביר כי ישראל היא אחת מהמדינות המותקפות ביותר בעולם בתחום הסייבר, ועדיין – יש לנו אפס פגיעה בתשתיות הקריטיות, מסביר אפרתי, שהוא ממשתתפי כנס סייברטק שיתקיים השבוע.

אפרתי מציין כי ישראל היא יעד מועדף לתקיפות, כבר למעלה מ-20 שנה, ככל הנראה עוד עם הקמת תהיל"ה – חוות השרתים הממשלתית המאחסנת את כל שירותי ואתרי הממשלה, שהם תחת סיומת gov.il. אבל ישראל גם השכילה לדבריו להקדים ולהתגונן, וגם אנחנו נהנים מאיכות כוח אדם יוצאת דופן בתחום. "ישראל היא אחת המדינות הטובות בעולם באבטחת מידע", אומר אפרתי בגאווה.

צריך לזכור, מסביר אפרתי, כי עוד מ-2003 היה אגף בשב"כ (הרשות להגנת מידע, או רא"ם, בקיצור), שהיה אחראי לטיפול בהגנת התשתיות הקריטיות: חברת החשמל, מקורות, קצא"א, בנקים, חברות תקשורת וסלולר ועוד, וההגנה הזו התפתחה עם השנים. עד 2013, אגב, הרשימה הייתה חסויה, אבל כיום היא מפורסמת.

העתיד, במייל שלכם

הירשמו עכשיו לניוזלטר טכנולוגיה, מדע וסביבה של היום

עוד בנושא:

ומה אפרתי מגדיר כפגיעה קריטית? אם מישהו פורץ את האתר של משרד התיירות ומשאיר שם מסרים בגנות ישראל (מה שנקרא בעגה המקצועית דיפייסמנט, או השחתה), מבחינתו של אפרתי זו לא פגיעה קריטית. מה כן נחשב? נזק משמעותי עד כדי פגיעה בתל"ג או סכנה לגרימת מוות – כתוצאה ישירה או עקיפה של המתקפה. כדוגמא הוא מביא הפלה של שתי תחנות כוח באוקרינה. אם אנשים כתוצאה מכך לא יכולים להפעיל חימום ועלולים למות מקור – זו פגיעה קריטית.

הרכיב האנושי

לאור ההצהרות האחרונות של ראש השב"כ לגבי התערבות אפשרית של מעצמה זרה בבחירות, שאלנו את אפרתי גם על כך, והאם תרחיש כמו זה שהתלוננה עליו השבוע המפלגה הדמוקרטית, יכול לקרות גם בישראל? "מחשבי המפלגות לא מוגדרים כתשתית קריטית", מסביר אפרתי. "אבל אני מאמין ומעריך שנדרשת הגנה על מערכות הבחירות, כי בחירות זה מסר".

"בכל היבט הטכנולוגיה, מערך הסייבר עשה פעילות נמרצת מול המפלגות ומול ועדת הבחירות המרכזית בנושא. אני מעריך שגם הוגדרו איומים מרכזיים, והמערך העלה את המודעות לצורך באבטחת מידע, גם במפלגות וגם בוועדת הבחירות המרכזית", מסביר הבכיר לשעבר במערך.

לסיכום, מזהיר אפרתי שבהגנת סייבר אסור גם לשכוח את המרכיב האנושי: "בעלם הסייבר, תמיד תוקפים את החוליה החלשה. ולא פעם, החוליה החלשה הם האנשים. אז צריך גם לבדוק את האנשים שלך", מזכיר אפרתי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר