"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
בדיקת פוליגרף: לא על התשובות לבדן
פרשיית המינוי של משה אדרי, שסוכלה בעקבות היכרותו המוקדמת עם הבודקת, מעלה מחדש את השאלה לגבי מהות הבדיקה. בשיחה עם מומחה הפוליגרף אבי לפ, הוא מסביר למה ארסנל השאלות הוא חלק אינטגרלי מאמינותה של בדיקת פוליגרף
צילום: //

בדיקת פוליגרף: לא על התשובות לבדן

פרשיית המינוי של משה אדרי, שסוכלה בעקבות היכרותו המוקדמת עם הבודקת, מעלה מחדש את השאלה לגבי מהות הבדיקה. בשיחה עם מומחה הפוליגרף אבי לפ, הוא מסביר למה ארסנל השאלות הוא חלק אינטגרלי מאמינותה של בדיקת פוליגרף

, עודכן

בשיתוף ברק רום

המדינה סערה בעקבות פרשיית ביטול המינוי של משה (צ’יקו) אדרי למפכ”לות המשטרה, אבל אם נשים בצד את העדר הגילוי הנאות, שהביא לפרישתו של אדרי ממועמדותו לתפקיד, הרי שהפרשיה מעלה מחדש את הצורך החשוב להשתמש בבדיקת פוליגרף בהיבטים תעסוקתיים.

הפסיכופיזיולוגיה לא משקרת

בשיחה עם אבי לפ, מנכ”ל חברת אמינות שירותי ביטחון אזרחיים בע”מ, המתמחה בבדיקת פוליגרף וביטחון, הוא מזכיר לנו כי רמת הדיוק של בדיקת פוליגרף גבוהה ומגיעה ל-97%. “בדיקת פוליגרף מתבססת על מעקב אחר שינויים פסיכופיזיולוגים בלתי נשלטים, כמו עלייה בלחץ דם, בנשימה ובמוליכות של העור (הזעה).

כל אלו נמדדים בהתייחס לכמה סוגי שאלות, במטרה להשוות בין תגובותיו של הנבדק לשאלות בקרה לבין תגובותיו לשאלות רלוונטיות. בבדיקות תעסוקתיות, לדוגמה, אנו מעוניינים לבחון את רמת האמינות של הנבדק באשר לעברו ולכן נקבץ שאלות מתחומים שונים ועל פי החשיבות שמייחס להן הארגון מזמין הבדיקה. כך לדוגמה, יכולות להישאל שאלות על הטרדות מיניות, יחסי מין עם קולגות לעבודה, שימוש בסמים, גניבות, הונאות, קשר עם גורמים עבריינים, ריגול תעשייתי ועוד. בדיקת פוליגרף היא כלי אמין ביותר, שניתן להתבסס עליו בצורה מכרעת בקבלת החלטות, אך כמובן שאופי השאלות והיקפן הוא פרמטר מרכזי במה שאנו יכולים להסיק מהבדיקה”.

כשהמראיין הופך לחוקר

אל התחום הגיע אבי לפ כבר בשירותו הצבאי כלוחם ביחידה מובחרת בצה”ל. המשיך לתואר ראשון במדעי ההתנהגות, תואר שני במנהל עסקים ומשם להכשרה בפסיכולוגיה התנהגותית שכוללת טכניקות ראיון והערכה משפטית, טכניקת חקירה משולבת, טכניקת ניתוח הצהרה משפטית ועוד. כמו כן הוכשר לפ בפסיכופיזיולוגיה משפטית מטעם האקדמיה להכשרה חקירתית מדעית בפילדלפיה, המוכרת רשמית ע”י ארגון הפוליגרף האמריקאי APA ובודקי הפוליגרף המשטרתיים AAPP.

לפ גם מחזיק בהסמכה מיוחדת לבדיקות פוליגרף לעברייני מין מורשעים PCSOT המקובלת בארה”ב, שם עבד שנים רבות. “בכל בדיקת פוליגרף אנו נוהגים לשאול כמה סוגים של שאלות”, הוא מפרט. “בעוד הסוג הראשון של השאלות הראשון הוא סטנדרטי ונותן לנו אינדיקציה לגבי התגובות הרגילות של הנבדק, הרי שהסוג השני של השאלות מתייחס לנקודות יותר רגישות. כאן נבדוק האם יש לנשאל עבר פלילי, האם ביצע עברות פליליות בעבר, האם נחקר במשטרה וכדומה.

לאחר מכן נעבור לשאלות הקשורות באופן ישיר לעבר ולעתיד התעסוקתי. כך למשל, אם אני בוחן מועמד למשרה רגישה בתעשיות ביטחוניות, חשוב לי לדעת האם פוטר בעבר ממקום עבודה ולמה, האם יש לו קשרים עם חברות מתחרות ובאיזה רמה והאם ביצע עברות אתיות. בסיום הבדיקה אנו חוזרים בדרך כלל על שאלות כלליות, כמו נושא סמים ואבטחת מידע - אך גם כאן מחפשים לעמוד על רגישותו של הנבדק לנושאים הרלוונטיים”.

ואיך נדע כי שאלנו את השאלות הנכונות?

“זה חלק מהמקצועיות שלנו. לפני הבדיקה אנו עושים תחקיר מעמיק, יושבים עם מזמין בדיקת הפוליגרף ועוברים באופן מפורט על דרישות התפקיד, מחפשים את האזורים הרגישים ועוברים על הרזומה של הנבדק – במטרה להרחיב את הבדיקה לכמה שיותר תחומים רלוונטיים.

עם זאת בודק מיומן שהוכשר לנושא, יודע לזהות הרבה מאוד בבדיקה מעבר למדדים הפסיכופיזיולוגיים. במקרה והתשובות לא מספקות אותנו יש צורך גם להשתמש בטכניקות של ראיון וחקירה, בהן נעשה שימוש בעיקר בבדיקות פוליגרף על רקע סכסוכים, חשד לגניבות, הדלפה או העברת מידע, כמו גם במקרים של חשד להטרדות מיניות וסכסוכים. יש להזכיר כי בדיקת הפוליגרף נחשבת תקפה כראייה במשפטים אזרחיים (אם נערכה בהסכמת הצדדים והשופט) וחשוב לבדוק כי מבצע הבדיקה הוא בעל הסמכה נדרשת וניסיון עשיר בתחומי חקירות, ביטחון, פסיכולוגיה ופסיכופיזיולוגיה וכי הוא חבר באיגודים המקצועיים הרלוונטיים, שמעדכנים ומכשירים את הבודקים בהתפתחויות בתחום”.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...