חרדות קשות", "בהלה", "היסטריה", "בלבול". אלה רק חלק מהתחושות שהביעו הורים רבים לילדים בחודשים האחרונים, בשל הדאגה שהילד שלהם יידבק בחצבת. הבהלה רק מחריפה ככל שעולה מספר החולים במחלה, וככל שמשרד הבריאות מפרסם עוד קריאות לציבור לבוא ולהיבדק בגלל חשיפה לחולי חצבת בכל מקום אפשרי: ברכבת, בטיסות, בבתי חולים, במרפאות קופות החולים, בבתי הספר, בקניונים, בבתי משפט, באולמות אירועים. עד היום כבר פורסמו עשרות קריאות כאלו.
בתחילת נובמבר 2018 פרסמנו כאן תחקיר נרחב, שבו הגדירו רופאים בכירים את התפרצות החצבת כ"מחדל חמור", "משבר ניהולי ורפואי קשה שמאיים על בריאות הציבור", "כישלון מתמשך של משרד הבריאות", "איבוד שליטה" ו"שערורייה ניהולית של צמרת משרד הבריאות, שעלולה להביא לסכנה רפואית ממשית".
מספר הישראלים שחלו עד אז עמד על כ־1,600, בשמונה חודשים. בחודשיים וחצי שחלפו מאז נוספו עוד כ־1,900 חולים, והיום עומד המספר על כ־3,300. ב־2017, לשם השוואה, נרשמו בישראל 34 חולים, וב־2016 - 9 חולים בלבד.
כל זה עומד בסתירה מוחלטת למסרים המרגיעים, הכמעט שאננים, היוצאים ממשרד הבריאות, כאילו המגיפה נמצאת כבר בשליטה, וכאילו המשרד מטפל היטב בהתפרצות החצבת. מנהל בכיר באחת מקופות החולים אמר לנו השבוע כי "משרד הבריאות נכשל לחלוטין בפעילות שלו. מספרי החולים ממש קפצו במכפלות מטורפות, אבל נראה שהמשרד לא התעשת. יש פער ממש הרסני בין ההופעות הכמעט זחוחות של ראשי המשרד כשהם מדברים על המחלה לבין מה שמתרחש לנגד עינינו. זה מפריע לי מאוד - לא רק כמנהל וכרופא, אלא גם כאזרח.
"המשרד משדר אדישות, המסרים שלו דלים מאוד ולא משכנעים, וכל פעילותו היא בשליפות. בגלל המשבר נוצרה ציפייה שבמשרד הבריאות יתעשתו ויהפכו את האירוע למהלך ציבורי נגד המסרבים להתחסן, אבל זה לא קרה, ועל זה עוד תהיה בכייה לדורות. אין התמודדות ארצית עם מתנגדי החיסון, והמחדל הזה רק ממשיך ומתעצם. גם לא היה שום מהלך הסברתי מול רופאי המשפחה, רופאי הילדים והציבור".
אותו בכיר סבור שמבקר המדינה חייב להיכנס לתמונה ולבדוק את כל השאלות בסוגיית החצבת. "ברור כבר עכשיו שהאיחור בתגובה של המשרד בהתחלת ההתפרצות היה שערורייתי, ובמקרים כאלה, איחור בתגובה גורם להתפשטות מהירה ומסוכנת מאוד, שאי אפשר להשתלט עליה, כפי שבאמת קרה.
"לכך צריך להוסיף את התשתיות העלובות של תחנות טיפת חלב והתפקוד הלקוי של שירותי בריאות התלמיד, וכל אלה לא השתפרו גם בחודשיים האחרונים. צמרת משרד הבריאות היתה עיוורת לכל ההתרעות ולכל המידע שזרם מהארץ ומחו"ל, שלפיו היה אפשר להבין שזה רק עניין של זמן עד שהמחלה תתפשט בארץ".
הבכיר מתריע עוד כי "בחודשים האחרונים אנחנו עדים ממש להקצנה של חרדות אצל הורים וגננות בגני הילדים. יש כבר מקרים רבים שבהם הורים דורשים שאחים של ילדים חולי חצבת לא יגיעו לגנים, אף שהאחים עצמם מחוסנים, ואין שום הצדקה לכך. היו גם מקרים שעובדי הוראה סירבו להגיע לעבודה בגלל חרדות כאלה. חסרות גם כאן יד מכוונת והסברה של משרד הבריאות, שנעלם ונאלם מול התופעות האלה".
גורם בכיר נוסף במערכת הבריאות אמר ל"שישבת": "כבר מחודש נובמבר ניסו במשרד הבריאות להראות שיש ירידה במספר מקרי החצבת, אבל זה לא קרה. סגן השר יעקב ליצמן והמנכ"ל משה בר סימן טוב רצו להראות שהמצב בשליטה, אבל לא השתלטנו על האירוע.
"לצד זה יצאו הודעות שקריות שהערבים לא מתחסנים נגד חצבת, ואני חושב שזה עוד ניסיון להסיט את הדיון מדברים שלא רוצים לדבר עליהם, כמו הטיפול של המשרד במשבר.
"בשפעת החזירים ב־2009 דברים התנהלו אחרת. משרד הבריאות נלחם באוצר וביקש כסף. עכשיו אפילו לא נלחמים על תקציב לטיפול במגיפה. במקום שסגן השר והמנכ"ל יסיקו את המסקנה האמיתית מההתפרצות, הם ניסו למזער אותה".
ד"ר חגי לוין, מזכיר איגוד רופאי בריאות הציבור ומזכיר הוועדה לביעור החצבת במשרד הבריאות, אמר השבוע כי "התפרצות החצבת חושפת את המשבר שקיים בשירותי בריאות הציבור. כל עוד לא טיפלנו בבעיות היסוד שתרמו להתפרצות - הייבוש המתמשך של טיפות החלב, הפרטת שירותי הבריאות לתלמיד והירידה של אמון הציבור בחיסונים - אנחנו רק נמשיך ונידרדר.
"נדרשים תיקון יסודי והשקעה מאסיבית כדי להגן על הבריאות בישראל. יש מקומות שבהם, כדי לקבוע תור בטיפת חלב, צריך לחכות חודשים. התחנות נמצאות במצב גרוע. אין שום בסיס תקצוב קבוע לשירותי בריאות הציבור. אין אחיות בבתי הספר.
"זאת רק התחלה של בעיות חמורות שעוד נכונו לנו. השמיכה קצרה, ונוצר מצב שאם מחסנים נגד חצבת, אין מספיק כוח אדם כדי לחסן נגד שפעת. למערכת אין יכולת להגיב להתפרצויות".
גם פרופ' נדב דוידוביץ', יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, מתריע כי "המצב בשירותי בריאות הציבור לא פחות חמור מהמצב במחלקות הפנימיות בבתי החולים. שיעורי התפוסה במחלקות הפנימיות עומדים על 120 אחוז, ושיעורי התפוסה של אחות טיפת חלב, שמטפלת ב־200 תינוקות, הם כפולים.
"המסקנה האמיתית מהתפרצות החצבת חייבת להיות תוכנית לאומית לשיקום שירותי בריאות הציבור. אסור להסתפק בכיבוי שריפות ובניהול האירוע בלבד. שירותי בריאות הציבור נמצאים על סף תהום".
רופאת ילדים בכירה באחת מקופות החולים אומרת כי "הרופאים מתמודדים באופן יומיומי עם מתנגדי החיסון, אבל אין לנו שום רוח גבית מקופת החולים וממשרד הבריאות. אני, וכמוני עוד רופאים ואחיות, לא קיבלתי מהם במשך כל החודשים האחרונים שום כלים של הסברה והדרכה כיצד להתמודד עם המתנגדים לחיסון. לא היתה גם הסברה לכלל הציבור בנושא החיסונים וחשיבות ההתחסנות. משרד הבריאות משאיר את הבמה ברשת ובציבור רק למתנגדי החיסון".
רופאים בכירים, חלקם מנהלים בכירים במשרד הבריאות ובקופות החולים, אמרו לנו השבוע: "מצב כזה של פאניקה ציבורית, לצד היעדר כמעט מוחלט של מידע והסברה מצד משרד הבריאות, לא היה בישראל עשרות שנים".
• • •
מאז התפרצות המחלה, הורים לתינוקות שזה עתה נולדו ושאמורים לקבל את החיסון נגד חצבת רק בגיל שנה, חרדים מכך שילדיהם ייחשפו למחלה המידבקת. רבים מהם, שעימם שוחחנו, סיפרו כי הם נמנעים מלבקר בקניונים, חושבים פעמיים לפני כל ביקור בטיפת חלב או בקופת חולים, ומנתקים קשר עם הורים לילדים לא מחוסנים.
"אחרי הלידה הקודמת הייתי יוצאת עם התינוק כל הזמן", מספרת יעל ברדוגו (32) מאריאל, שילדה לפני שבועיים וחצי את בנה השני, רועי. "הייתי נוסעת איתו לקניונים, יושבת כל פעם בבית קפה אחר.
"עכשיו אני ממש מפחדת לצאת למקומות סגורים, ומשתגעת בבית. אני ממש בסוג של עוצר. אם חס וחלילה אצטרך לקחת אותו או את אחיו למרפאה, אני לא יודעת מה אעשה, כי יש באזור יישובים שבהם לא כולם מחסנים את הילדים".
החשש של ברדוגו לא נולד סתם. בנה הגדול, כפיר, כיום בן שנה ועשרה חודשים, אושפז בשנה שעברה בבית החולים שניידר בגלל זיהום ונפיחות בצוואר, ושם נחשף לחולה חצבת וקיבל חיסון.
"כפיר היה מאושפז, ולא ידעו מה יש לו. יום למחרת האשפוז הגיעו הרופאים ועדכנו שהוא נחשף לחולה חצבת כשהגענו לחדר המיון. הוא עוד לא היה בן שנה. כבר היה לנו תור מוזמן לחיסון בטיפת חלב, אבל זה פשוט קרה לפני כן. כל כך נלחצתי. חששתי שהוא נדבק. תשעה ימים אחרי החיסון, כשכבר חזרנו הביתה, הוא סבל מחום, וחזרנו איתו למיון כי לא רצינו לקחת סיכון. הוא אושפז שוב לעוד שלושה ימים, עד שהתברר שהכל בסדר".
"אני ממש מפחדת לצאת למקומות סגורים, ומשתגעת בבית". יעל ברדוגו עם בנה רועי // צילום: מרים צחי
החוויה הקשה הזאת הכניסה את ברדוגו לחרדות גם כשהגיעה ללדת את בנה השני בבית החולים מאיר, בתחילת ינואר.
"הייתי במחלקה של אפס הפרדה. היתה איתי בחדר מישהי שלא הסכימה שייתנו לתינוק חיסונים, ושמעתי שיש לה עוד שתי בנות בבית. בלילה ניגשתי לאחות וביקשתי לעבור חדר, כי אם הילדות שלה באות, אני לא מוכנה שהן ייכנסו למחלקה. הרי אי אפשר לבדוק את פנקס החיסונים של כל מי שנכנס.
"התחלתי לאכול סרטים. האחות ניסתה להרגיע אותי שכתוב בכניסה שמבקר שיש לו תסמינים של מחלה לא מורשה להיכנס למחלקה, אבל אני יודעת שיכולים לעבור שבועיים עד שהתסמינים מתחילים. זה נורא להיות בחרדה כזאת. את מרגישה משוגעת. בסופו של דבר נשארתי באותו חדר".
המצב גם גרם לה לנתק קשרים עם חברים. "יש לי חברה שלא מחסנת, ולא הזמנתי אותה לברית. לא רציתי לפגוע בה, אבל הבריאות של הילד חשובה לי יותר מהכל. אני מבחינתי עושה הכל כדי להגן על הילדים שלי. מי שבוחר לא לחסן - מחליט בשביל הילדים שלי שהם יישארו בבית כדי שלא יידבקו".
• • •
עדי בוזנח, כיום בת שנה ושלושה חודשים, נולדה עם בעיה מולדת בריאות. היא נותחה מייד לאחר שנולדה, ולפני חודשיים אושפזה בבית החולים שיבא לטיפול בסיבוך של הידבקויות וחסימת מעיים, שנגרמו לה מאותו ניתוח.
אמה, שלומית, מספרת כי "יומיים לאחר האשפוז קיבלנו טלפון ממשרד הבריאות, שעדי נחשפה במיון של בית החולים לילד חולה חצבת, ושעליה לקבל את החיסון השני למחלה - נוסף על כל הטיפול שקיבלה.
"זה היה מפחיד. היינו באשפוז עם בעיה רפואית אחרת, עם זונדה ועם עירוי, והחשיפה לילד החולה העלתה חשש גדול לחיים של עדי. מחשש שהיא נדבקה ועלולה להדביק ילדים אחרים, שמו אותנו בבידוד, וגם זה היה מאוד קשה, כי לא יכולנו לקבל בני משפחה.
"פחדתי מאוד, כי גם ככה המצב הרפואי של הבת שלי היה רעוע. היה לי קשה מאוד להכיל את זה. ילדה כזאת קטנה, שאפילו לא יכולה להביע במילים אם משהו מציק לה - ועם כל מה שהיא עוברת, צריכה לקבל עוד זריקה.
"אני לא יודעת אם אותו ילד חולה חצבת לא הספיק לקבל את החיסון או שהוריו סירבו לחסן אותו. הרגשנו כעס. לא על בית החולים, אלא על אנשים שמסכנים את חיי הילדים שלהם וחיים של אחרים. כל החרדות היו נמנעות אם הם היו פשוט מתחסנים".
"כל החרדות היו נמנעות אם הם היו פשוט מתחסנים". שלומית בוזנח ובתה עדי // צילום: מרים צחי
משפחת בוזנח מתגוררת בחריש. זה היישוב הראשון שבו הפעיל פרופ' שמואל רשפון, רופא מחוז חיפה במשרד הבריאות, סנקציה חריגה ונדירה: הוא אסר להכניס לגני הילדים 14 ילדים שלא חוסנו.
"אני מכירה בסביבתי אנשים אידיאולוגיים, שלא יחסנו את הילדים, מה שלא יהיה. אחרי שיצאה ההודעה על הסנקציה הגיעה ניידת של משרד הבריאות ליישוב וחיסנו ילדים. לדעתי אפשר היה למנוע את זה עם יותר הסברה. מי שעושים את ההסברה כיום הם אנשים פרטיים.
"עד שהילדה היתה בת שנה, לא יצאתי איתה למקומות ציבוריים בגלל פחד ממחלות, ובעיקר מחצבת. היא נכנסה לגן אחרי שווידאנו שכל הילדים מחוסנים. מעבר לגן ולחברים אנחנו לא לוקחים סיכון ולא מסתובבים איתה. ואז אנחנו נתקלים בהורים, שבמחשבה מופרכת לא רוצים לחסן את הילדים, ומסכנים אותי ואת המשפחה שלי.
"מי שלא מחסן את ילדיו נגד טטנוס לא יכול להדביק אחרים. אבל חצבת ופוליו הן מחלות שיכולות להשפיע על אחרים".
• • •
ד"ר שני סבוראי־בנד (31) ממזכרת בתיה, רופאה במקצועה ואמא טרייה של גיא בן השלושה חודשים, קיבלה את הצלצול ממשרד הבריאות ביום של ברית המילה לבנה. "אמרו לנו שנחשפנו לחולה חצבת כשבאנו עם גיא למרפאה בגיל שלושה ימים, לבדוק את הצהבת שאיתה הוא נולד. מייד אחרי הברית נסענו לקבל חיסון סביל.
"אני רופאה, ויודעת שאחרי חיסון סביל, הסיכוי שהוא נדבק ממש קטן עד לא קיים. למרות זאת, לא הייתי רגועה. בדקתי לו חום שש־שבע פעמים. הייתי מעירה אותו בין ההאכלות כדי למדוד לו חום. זה לחץ מטורף, כי אני יודעת שמתחת לגיל שנה המופע של החצבת מסוכן, והסיבוכים הרבה יותר קשים.
"מאז, החלטנו שאנחנו יוצאים איתו רק למקומות פתוחים, או לבית של חברים, שאנחנו יודעים שהילדים שלהם מחוסנים. חופשת הלידה שלי, שהיתה אמורה להיות תקופה שבה אפשר לבלות עם התינוק ולקבוע עם חברות, הפכה להיות תקופה שבה זה רק אני והוא בבית. אי אפשר ללכת איתו לשום מקום ואי אפשר לעשות סידורים, כי את לא יכולה לדעת מאיפה תיפתח הרעה. לכי תדעי אם בקניון לא מסתובב עכשיו איזה חולה חצבת.
"אפילו הליכה לקופת חולים היא אופרציה. אני קובעת תור רק ביום שבו גם אני וגם בעלי פנויים. אחד מאיתנו מחכה בחוץ עם גיא, ואחד מחכה בתור. כשמגיע התור, אנחנו מכניסים אותו, ואחרי הביקור מייד מסתלקים משם.
"זו תחושה שמישהו כפה עלי דאגה מיותרת, שלא היתה אמורה להיות לי. כאילו לא מספיק להיות אמא לילד ראשון, תפרו לי עכשיו את התיק של החצבת, שאי אפשר בכלל לישון בשקט".
מאז שבנה נחשף לחצבת הצטרפה סבוראי־בנד למיזם "מחוסגן" לחיסון ילדי הגנים, והיא פעילה גם בעמותת "מדעת", המנגישה להורים מידע על חיסונים. "מערכת הבריאות מתקשה להגיב בזמן משבר, כי היא מאוד לא מתוקצבת. מהחוויה האישית שלי עם גיא - הטיפול היה מופתי. אבל זה בזכות המסירות של הפרטים שמרכיבים את המערכת.
"תחנות טיפת חלב לא מתוקצבות, וקשה לעשות הסברה טובה בלי כוח אדם ובלי תקציבים מתאימים. משרד הבריאות היה יכול להרים מיזמים כמו 'מדעת' וכמו 'מחוסגן'".
גם י', אב לתאומות בנות עשרה חודשים מתל אביב, משתדל להימנע מלהסתובב במקומות ציבוריים, עד שבנותיו יחוסנו בעוד חודשיים. "אנחנו חוששים לקחת אותן לג'ימבורי, כי משחקים שם ילדים בכל מיני גילים, ואתה לא יודע אם הם מחוסנים. הסבא שלהן היה מאושפז בבית חולים, ואחרי שהוא שוחרר, חששנו שאולי נחשף לחצבת והוא עלול להדביק אותן.
"אנחנו הולכים למרפאה אם הן חולות, אבל אני מסתכל שם על כל ילד שנכנס. בביקור האחרון היה שם ילד אחד שחשבתי שיש לו חצבת, והיו כמה רגעים של חרדה. כשהן יקבלו את החיסון אהיה יותר רגוע.
"יש תחושה שלא מדווחים לציבור על כל מקרה של חצבת, כדי לא ליצור בהלה. מצד שני, חוסר הידיעה יוצר חשש וחוסר אונים לפני כל פעם שאני נפגש עם חברים שיש להם ילד גדול, או הולך לטיפת חלב או למרפאה. אתה לא יודע מה תמצא שם בפנים".
• • •
החצבת התפרצה בישראל במארס 2018. שיא התחלואה היה בחודשים אוקטובר (949 חולים) ונובמבר (940 חולים). בדצמבר נרשמו 604 חולים, ובינואר דוּוחו עד כה 138.
בממוצע, אחד מתוך עשרה חולים נזקק לאשפוז. עד היום אושפזו 342 חולים, מהם 100 תינוקות מתחת לגיל שנה. 86 סבלו מסיבוך של דלקת ריאות, ארבעה סבלו מסיבוך מסכן חיים של דלקת מוח. שתי חולות במחלה נפטרו - תינוקת בת שנה וחצי מירושלים, וקשישה בת 82, שסבלה גם ממחלות רקע ונפטרה בחודש שעבר בבית החולים הדסה עין כרם.
מנתוני משרד הבריאות עולה כי רוב החולים עד כה (2,025) הם ממחוז ירושלים, 333 חולים מנפת צפת, 332 ממחוז תל אביב, 152 מנפת פתח תקווה, 134 מנפת רמלה, 74 מנפת רחובות, 63 ממחוז הדרום (באר שבע), 39 מנפת עפולה, 38 מנפת עכו, 34 מנפת חדרה, 23 מנפת חיפה, 16 מנפת אשקלון, 15 מנפת נתניה, ועוד בודדים בנפות אחרות.
מאז נובמבר הוציא משרד הבריאות כ־30 הודעות לציבור, שלפיהן אנשים שהיו במקומות ציבוריים נדרשים להשלים חיסונים, בגלל מגע עם חולי חצבת. ההודעות התייחסו לנוסעי אוטובוסים בקווים שונים ובמועדים מסוימים, לנוסעי טיסות מלונדון, מבוקרשט, מאוקראינה ועוד, לנוסעים ברכבת, לאנשים שנכחו בחתונה בבני ברק, לאנשים ששהו בקניון בטבריה, בבית משפט בראשון לציון, ועוד ועוד.
משרד הבריאות מפרסם את ההודעות לציבור רק כשיש קושי לאתר את מי שבאו במגע או שהו באותו חלל עם החולה. אולם יש עוד מקרים רבים, שבהם חוסנו ילדים ומבוגרים שבאו במגע עם חולים במקומות כמו מרפאות, בתי חולים ומוסדות לימוד.
"תחושה שמישהו כפה עלי דאגה מיותרת, שלא היתה אמורה להיות לי". ד"ר שני סבוראי־בנד ובנה גיא // צילום: יהושע יוסף
בשבוע שעבר, למשל, נחשף ב"ישראל היום" כי מאות ילדים בבני ברק, שלומדים במתחם משותף של בית ספר וגני ילדים, נקראו להתחסן בבהילות לאחר שהתברר שמנהל בית הספר חלה בחצבת. המנהל ביקר גם בבית כנסת, שם נערכו בר מצווה ושבת חתן, ובא במגע עם עוד מאות אנשים. כולם התבקשו להשלים חיסונים במידת הצורך.
בתחילת החודש התקיים מבצע חיסונים מיוחד בבית החולים "מעייני הישועה" בבני ברק, שבמהלכו חוסנו 24 פגים ו־60 תינוקות, לאחר שהתברר שאב לפג הגיע לבקר בפגייה בעודו חולה חצבת. פרופ' מוטי רביד, מנהל בית החולים, אמר כי "זהו מעשה פראי וחסר התחשבות, שלא לדבר על כך שאותו אדם סיכן גם את בנו שלו".
רביד ציין כי "יש שמירה בבית החולים, אבל עד כה התרכזנו בעיקר במניעת כניסת ילדים חולים בחצבת. מעכשיו נקיים גם שמירה בנושא כניסת מבוגרים. תלינו שלטים ברחבי בית החולים, שמבקשים ממבקרים הסובלים מחום או מפריחה לא להיכנס לבית החולים".
הבהלה בציבור בעקבות מגיפת החצבת גררה גם מצבים חסרי תקדים, כמו זה שאירע לפני שבועות אחדים בתחנת טיפת חלב בפתח תקווה. רופאת ילדים של קופת חולים מכבי חטפה חיסון נגד חצבת מהמקרר ויצאה מהתחנה בריצה כדי שתוכל לחסן את בנה הקטן, שלא היה איתה בתחנה. תלונה על הרופאה הועברה למשרד הבריאות, והיא מצידה התלוננה נגד האחיות במקום.
• • •
תקופת הדגירה של החצבת היא כ־12-8 ימים מרגע ההדבקה. הבעיה העיקרית הגורמת להתפרצות כל כך מסיבית של המחלה היא הקלות שבה היא עוברת מאדם לאדם, כמה ימים לפני הופעת הפריחה, וגם אחריה.
"זו נחשבת למחלה הכי מידבקת שקיימת בעולם", מסבירה ד"ר גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים דנה דואק לילדים במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "ההדבקה היא אווירנית, ולא צריך להיות מגע ישיר עם החולה. מספיק שהחולה יהיה באותו מרחב סגור עם אנשים לא מחוסנים, והם עלולים להידבק. חולה אחד כזה עלול להדביק כ־18 איש בממוצע. ואז המחלה יכולה להתפרץ כמו אש".
בעוד אין למעשה טיפול למחלה, יש דרך למנוע אותה: בחיסון. חיסון החצבת ניתן כיום כתרכיב משולש (MMR), נגד חצבת, חזרת ואדמת. בישראל, כמו במדינות רבות בעולם, החלו לתת את החיסון נגד חצבת רק משנת 1967, וגם זה באופן חלקי. משנת 1977, החיסון ניתן בשתי מנות, כחלק ממתן חיסוני השגרה של הילדים: המנה הראשונה בגיל 12 חודשים, והשנייה בכיתה א', בגיל 6.
על פי נתוני משרד הבריאות לשנת 2017, שיעור הכיסוי למנה הראשונה של חיסון נגד חצבת (אחוז הילדים שקיבלו את החיסון מתוך סך הילדים שהיו אמורים לקבלו) הוא 97.8 אחוזים, ולמנה השנייה - 96 אחוזים.
ילדים עד גיל 18 שלא חוסנו יכולים להתחסן ללא תשלום בלשכות משרד הבריאות. מי שמבקשים להתחסן ועברו את גיל 18 מופנים למרפאות המטיילים שפועלות ברחבי הארץ, בעיקר בבתי חולים. במרפאות אלה ניתן החיסון בתשלום של עד 200 שקלים. בחלקן יש תורים של שבועות ארוכים לקבלת החיסון.
המטרה המרכזית של מערכת הבריאות היא להגיע ל"חסינות עדר", ולפיה כשרוב מוחלט מהציבור מחוסן, הוא מגן גם על הציבור הלא מחוסן. ואולם כאשר מסתכלים במונחי חסינות העדר על התקופה שבה לא ניתנה המנה השנייה, המשמעות היא שאוכלוסייה שלמה, שנולדה בין 1957 ל־1977, נחשבת לא מחוסנת, או בעלת חיסון חלקי בלבד. בין השנים הללו נולדו בישראל כ־1.8 מיליון איש (מי שנולדו עד שנת 1957 נחשבים כמחוסנים באופן טבעי נגד המחלה).
ואכן, על פי נתוני משרד הבריאות, כ־300 מחולי החצבת שהתגלו בישראל בהתפרצות הנוכחית הם בני 40 ומעלה. 30 מהם מעל גיל 60.
במשרד הבריאות פנו לוועדת סל התרופות באמצע נובמבר, בבקשה דחופה לממן את השלמת חיסוני החצבת לישראלים שנולדו בין השנים 57' ל־77'. על פי ההערכות, מדובר בסכום של 30-20 מיליוני שקלים. אולם הוועדה דחתה את הבקשה.
גורם במערכת הבריאות אמר ל"ישראל היום" כי "זאת בקשה בעייתית. אם החצבת היא משבר של בריאות הציבור, משרד הבריאות צריך למצוא מקור מימון מיידי, ולא להסתמך על ועדת הסל".
משרד הבריאות ממליץ לנוסעים לחו"ל להשלים את החיסון (מנה אחת או שתיים, בהתאם לגיל ולרמת החיסון). במקביל, מפורסמות באתר האינטרנט של המשרד הודעות שקוראות לציבור להתחסן לפני נסיעות למדינות שהפכו לנגועות בחצבת, כמו איטליה, רומניה ואוקראינה.
• • •
בתחקיר שפורסם כאן בנובמבר 2018 התברר כי עוד במאי אשתקד פנתה פרופ' מיכל חוברס, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות בבית החולים מאיר, למשרד הבריאות בקריאה להפעיל תוכנית לאומית ממלכתית לחיסונים נגד חצבת במרפאות קופות החולים. זאת, בדומה למבצע השנתי של חיסונים נגד שפעת, שניתן ללא תשלום על ידי ארבע קופות החולים, ובמסגרתו מתחסנים כמיליון וחצי ישראלים מדי שנה.
"ההצעה שלי באה אחרי שמרפאות המטיילים הוצפו באלפי ישראלים, שביקשו להתחסן לפני נסיעה לחו"ל. בכירים במשרד הבריאות אמרו לי שזה אמנם רעיון מצוין, אבל שקופות החולים מסרבות לעשות זאת".
פרופ' חוברס לא הסתפקה בכך. לדבריה, היא פנתה אישית לבכירים במשרד. "אמרתי להם שאם הם מוציאים הודעה שממליצה לישראלים להתחסן לפני נסיעה למדינות נגועות במחלה - למה לא מוציאים הודעה כזאת לישראלים שחיים באזור נגוע, כמו למשל ירושלים?
"ענו לי שבארץ המצב נמצא בשליטה, ושאנשי משרד הבריאות קוראים לאנשים שהיו ליד אנשים חולים, כמו בטיסות או בבתי החולים, להתחסן. אלא שהחצבת מתפשטת כמו אש בשדה קוצים, והפתרון חייב להיות הגדלת הכיסוי החיסוני של כל הציבור. ככל שיהיו יותר ישראלים מחוסנים, כך ההתפשטות של המחלה תיבלם. צריך לעשות את זה גם עם החיסונים למחלת האדמת, שחוזרת עכשיו ליפן, ולמחלת החזרת, שחוזרת עכשיו בקמפוסים בארה"ב".
לדברי רופאים ומנהלים בכירים שעימם שוחחנו השבוע, גם כשמשרד הבריאות מבקש לנקוט צעדים לעידוד ההתחסנות, זה מעט מדי ומאוחר מדי, ובעיקר - ללא תקציב.
בדיון של הוועדה המייעצת למחלות זיהומיות ולחיסונים, הגוף המקצועי המייעץ למשרד הבריאות, שנערך באוקטובר, התריעו הדוברים כי חוסר תקציבים עבור פעילות טיפת חלב ועבור לשכות הבריאות מקשה מאוד את הטיפול בחצבת. הם הודו כי לא ניתן יהיה להקדים מתן חיסונים בשל מחסור במשאבים.
"קיימים 'כיסים' של שיעור כיסוי נמוך, במיוחד בקבוצות מסוימות בחלק מהחברה החרדית", אמר יו"ר הוועדה, פרופ' שמואל רשפון. "בקבוצות אלו אירעה ההתפרצות. סיבה חשובה להתפרצות היא היעדר שירותי רפואה מונעת, המתאימים לצורכי האוכלוסייה ולהתנהלותה, מצב שגורם לאיחור ניכר בקבלת המנה הראשונה של החיסון.
"הוועדה ממליצה על התאמת השירות המונע לפרט בשגרה לצרכים של האוכלוסייה הנ"ל, כדי למנוע התפרצויות. יש להגדירה כ'אוכלוסייה בסיכון', שנזקקת להקצאת אחיות ברמה של אחת ל־70-50 תינוקות, במקום המצב הקיים היום, של אחת ל־200 תינוקות. במצב הנוכחי, של מחסור גדול בכוח אדם, צפויות התפרצויות".
ד"ר חן זמיר שטיין, רופאת מחוז ירושלים, סיפרה בדיון כי "הריבוי הטבעי הגדל בירושלים, מול אי הוספת תקני אחיות עבור טיפת חלב, הביאו לכך שבירושלים כל אחות מטפלת ב־200 תינוקות, לעומת טיפול ב־100 תינוקות, כמקובל. תינוק שנולד באוקטובר בירושלים יקבל תור לחודש ינואר, לחיסונים שבני גילו מקבלים בגיל חודש.
"בתי ספר מסוימים מסרבים שייכנסו אליהם אחיות שירות הבריאות לתלמיד, ולכן יש לחסן ילדים אלה במקומות אחרים: בלשכת הבריאות, במתנ"סים ובניידות חיסון. הסירוב הזה הוא ביטוי ליחס הכללי לממסד. יש בתי ספר שבהם חלו ילדים בחצבת, ויש לחסן את כל תלמידיהם מחוץ לבית הספר. במשאבים של היום, זו מטלה בלתי סבירה בעליל.
"בדיון עם המנכ"ל לגבי הטיפול בהתפרצות הנוכחית הוא מסר שהלשכה לא תקבל תקנים. הוסכם על הפעלת ניידות עם שתי אחיות לארבע שעות בימים ראשון עד רביעי, אבל הצורך הוא בשירות נרחב בהרבה. אי אפשר לתת שירות יש מאין".
ד"ר זמיר שטיין הוסיפה כי "כבר עשר שנים חסרה מדיניות מתאימה לאוכלוסייה בסיכון. מדיניות זו צריכה להתבסס על שירות מתאים, מתוגבר ומחוזק בתחנות טיפת חלב, בגני ילדים ובבתי ספר. מדי שנה הגשנו תוכנית עבודה לאוכלוסיות אלו, והיא לא אושרה. מקבלים קצת תקציב רק בהתפרצות".
בדיון מיוחד של הוועדה לביקורת המדינה בחודש נובמבר, הודיע סגן שר הבריאות כי לא הצליח לקבל תוספת של אחיות לטיפות החלב. "ביקשתי כבר מזמן מהאוצר תקציב לעוד 150 אחיות", אמר ליצמן. "במקום זה קיבלתי קיצוץ של 69 מיליון שקל". הקיצוץ שעליו דיבר היה חלק מהקיצוץ הרוחבי שתוכנן במשרדי הממשלה, שבוטל בינתיים.
• • •
גרירת הרגליים של משרד הבריאות נמשכת גם בנושא נקיטת צעדים כלפי הורים המסרבים לחסן את ילדיהם. הנושא הזה קודם כהצעות חוק פרטיות של חברי הכנסת מירב בן ארי, יואל חסון ושולי מועלם־רפאלי, בשיתוף עם ההסתדרות הרפואית ועמותת "מדעת".
רק בסוף אוקטובר, כשבועיים לפני אישור ההצעה בוועדת השרים לענייני חקיקה, התקיים דיון לגיבוש עמדת משרד הבריאות בנושא בוועדה המייעצת לחיסונים, הגוף המקצועי המייעץ למשרד הבריאות. בדיון הוחלט ברוב של 14 מול 3 לתמוך בחקיקה שכוללת סנקציות. תשעה מחברי הוועדה המייעצת תמכו בסנקציות כלכליות נגד הורים שמסרבים לחסן, וחמישה תמכו בסנקציה של איסור כניסתם של ילדים שלא חוסנו.
בדיון בכנסת הודה המשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, כי "הצעת החוק דורשת משאבים עצומים. אני מסכים שההסברה של משרד הבריאות אינה מספיקה. יש לתגבר את הסברת המשרד באינטרנט ובקבוצות פייסבוק של אחיות בריאות הציבור.
"יש ליישם בשגרה מה שלמדנו באירוע הפוליו: מתן מענה יומיומי מטעם משרד הבריאות לשאלות הציבור. יש לשדרג את תחנות טיפת חלב ולתת למשרד הבריאות כלים שיאפשרו לאסור על ילד לא מחוסן להיכנס לבית ספר בעת התפרצות".
משרד הבריאות נקט את הצעד הקיצוני הזה פעמיים בשבועות האחרונים - לראשונה מאז התפרצות החצבת בגל הנוכחי. זאת, בהתאם לסעיף 19 בפקודת בריאות העם המנדטורית, שמאפשר למשרד להכריז על מצב של התפרצות מחלה זיהומית, ולהטיל עונש מאסר או קנס על מי שלא יתחסנו.
בסעיף זה נעשה שימוש רק פעמיים בתולדות המדינה: ב־1949, בזמן התפרצות אבעבועות שחורות בירושלים, ובתחילת שנות ה־90, כדי למנוע התפרצות חצבת במגזר הבדואי בנגב.
הפעם השלישית היתה ב־25 בדצמבר 2018, כשרופא מחוז חיפה, פרופ' רשפון, אסר את כניסתם של 14 ילדים שאינם מחוסנים נגד חצבת לשני גני ילדים ביישוב חריש. זאת, לאחר שביישוב התגלו שישה מקרים של הידבקות ילדים. במבצע חיסונים מהיר ביישוב חוסנו 300 ילדים, ובהם אותם ילדי גן שלא היו מחוסנים.
"לתגבר הסברה". גרוטו // צילום: דודי ועקנין
המקרה הנוסף שבו נעשה שימוש בסעיף 19 היה בשבוע שעבר. רופאת מחוז ירושלים, ד"ר חן זמיר שטיין, אסרה את כניסתם של 11 ילדים לא מחוסנים לשלושה גנים ביישוב בת עין, לאחר כמה מקרי הידבקות בחצבת ביישוב. במבצע התחסנות שנערך אחר כך חוסנו 38 ילדים, אך למרות זאת התברר שנותרו כמה ילדים שלא חוסנו, ובהם ה־11 שכניסתם נאסרה.
נושא הטיפול במגיפת החצבת הגיע לשולחנו של מבקר המדינה יוסף שפירא. אנשי משרד המבקר נפגשו עם מומחים למחלות זיהומיות ומומחים לבריאות הציבור, קיבלו מידע ושאלו שאלות, אך טרם התקבלה החלטה רשמית על הליך בדיקה. ממשרד המבקר נמסר השבוע כי ההחלטה תתקבל במהלך החודש הבא.
אם יוחלט על בדיקה, אפשר להניח שהמבקר יידרש לשאלות רבות הנוגעות לתפקודו של משרד הבריאות בפרשה. בהן: מדוע החל מבצע החיסונים באיחור באזור ירושלים, שיש בה "כיסים" של אוכלוסיות לא מחוסנות ושהפכה לשיאנית בתחלואה ובהידבקות במחלה; מדוע לא הוחלט בתחילת ההתפרצות על מבצע חיסונים לכל האוכלוסייה, בדומה לחיסוני השפעת; מדוע לא טופלה האוכלוסייה של ילידי 1977-1957, שחוסנו במנה אחת בלבד ומוגנים חלקית; מדוע לא היה מסע הסברה אינטנסיבי, שימנע את הבהלה בציבור ויגביר את המודעות לחיסונים; מדוע לא פעל המשרד לאורך השנים לחיזוק אמון הציבור בחיסונים; מדוע לא ננקטו במשך השנים צעדים נגד רופאים שמפיצים מידע כוזב נגד התחסנות; ומדוע לא נעשה דבר לחזק את תחנות טיפת חלב.
בינתיים, בעמותת "מדעת" נכנסו לוואקום ההסברתי, ומנגישים מידע על חיסונים לציבור. "חשוב שמשרד הבריאות ייכנס יותר לעומק העניין", אומרת ד"ר נטע סופר צור, מומחית לאימונולוגיה ודוברת העמותה. "צריך להסתכל מה קורה בקהילות, על מה השיח, איפה נקודות הכשל, ועל מה מתנגדי החיסונים מדברים. ואז השיח של משרד הבריאות יהיה יותר רלוונטי לחששות, ולא יישמע מנותק.
"לפעמים אנשים מתלבטים בנושא חיסונים ומקבלים מנטרה שנשמעת רובוטית. יש איזה ניתוק של המשרד ממה שמטריד אנשים בשטח. אין ברירה, צריך ללכלך את הידיים ולהיכנס פנימה. אנחנו בעמותה שומעים כל יום את השאלות ואת הטענות.
"ההתמודדות של משרד הבריאות כשמתגלה מקרה של תחלואה היא טובה. הבעיה היא ביישובים שבהם יש שיעור מתחסנים נמוך, מתוך אידיאולוגיה שגויה. בסל הכלים של משרד הבריאות לא היתה דרך להתמודד עם דבר כזה: עם סרבני חיסונים, באזורים שבהם המחלות מתפרצות כמו אש בשדה קוצים. אם היתה החקיקה שאנחנו מנסים לקדם עכשיו, שבה אפשר מראש לאתר את מי שלא מתחסנים ולהגן על אותם ילדים שהורים בחרו שלא לחסן, זה היה יכול לצמצם את התחלואה.
"אנחנו מקווים שהכנסת הבאה תתחיל לקדם את החוק הזה, שייתן כלים למשרד הבריאות. איסור הכניסה לגנים היה חלק מהשינוי במדיניות של המשרד. עדיף מאוחר מאשר אף פעם".
לדברי סופר צור, "עמותת 'מדעת' התריעה לפני יותר משנה שיש התפרצות חצבת באירופה, ושבעידן הגלובלי, זה יגיע לפה במהירות. אפשר היה לעשות משהו יותר יזום ופחות פאסיבי. במקום לייעץ ליוצאים לחו"ל להתחסן - להגיד שחייבים להתחסן.
"אחד הלקחים שמשרד הבריאות צריך להפיק מההתפרצות הנוכחית הוא שיש צורך בתוכנית השלמת חיסונים למבוגרים. ידענו שיש חור בחסינות של מבוגרים, שנהנו עד כה מחסינות עדר.
"עכשיו, כשאנחנו בשיאה של ההתפרצות, אין ברירה וצריך לשמור את החיסונים למקרים הדחופים. אבל בהמשך, כשיגיעו ימים רגועים, יש מקום לבצע השלמה יזומה למי שלא השלימו חיסונים".
ranr@israelhayom.co.il"שישבת" העביר לדובר משרד הבריאות רשימה של שאלות:
√ מדוע המשרד לא החליט לממן בעצמו את החיסונים לחצבת למבוגרים בסל שמחייב את קופות החולים?
√ מדוע משרד הבריאות לא מפעיל תוכנית חיסונים לאומית להשלמת/קבלת חיסונים לחצבת למבוגרים?
√ אילו פעולות נוקט משרד הבריאות מול שמונת הרופאים שהוזמנו לבירור בעקבות פעילותם נגד חיסונים?
√ מדוע אמר סגן שר הבריאות כי באוכלוסייה הערבית נמצא אחד המוקדים להתפרצות החצבת?
√ אילו פעולות נקט משרד הבריאות כדי לחזק ולשפר את תפקוד תחנות טיפות חלב?
√ אילו פעולות נקט משרד הבריאות כדי לשפר את שירותי בריאות התלמיד?
√ אילו פעולות נקט משרד הבריאות כדי לעודד את ההורים שמסרבים/מהססים לחסן את ילדיהם?
√ אילו פעולות נקט משרד הבריאות כדי לעודד את כלל הציבור להתחסן?
√ אילו פעולות נקט משרד הבריאות כדי להביא מידע לציבור בנושא החצבת?
√ האם נכון כי אחת הסיבות למחדל המתמשך של משרד הבריאות בטיפול בחצבת היא העובדה שבראש שירותי בריאות הציבור (האחראי ישירות על החיסונים) לא מכהן מינוי קבוע זה כמה חודשים?
בתגובתו כתב דובר משרד הבריאות: "פרשן הבריאות של 'ישראל היום' החליט על דעת עצמו, ללא גיבוי של נתונים ומידע, שהמשרד לא מטפל בהתפרצות החצבת. למרות הסברים חוזרים ונשנים, הוא ממשיך למחזר סיפורים בשביל שיתאימו לו לנרטיב. משבר החצבת מנוהל, מטופל ונמצא בירידה.
"הכיסוי החיסוני בישראל הוא מהגבוהים בעולם, וההתפרצות האחרונה שהיתה בכל העולם דווקא גרמה להדבקת הפער במקומות עם כיסוי חיסוני נמוך. אלו העובדות, ועשרות כתבות ממוחזרות לא יכולות להמציא מציאות אלטרנטיבית. למרות הסיקור הבוטה והמגמתי של פרשן הבריאות, המשרד הצליח לבלום את ההתפרצות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו