"בחרדת קודש עצומה הלכתי מביתי אל הקלפי. פנקס הזהות היה בידי ולא היה גבול לאושר שלי. נכנסתי לקלפי בתחושה שזכיתי לרגע קדוש וטהור כזה, אשרי לי ואשרי חלקי! בירכתי ברכת 'שהחיינו וקיימנו לזמן הזה'". קטע זה, מתוך יומנו של "מוכתר" שכונת בית ישראל בירושלים, משה אלפרט, שנכתב ב־25 בינואר 1949, מתמצת את התחושות שפשטו בקרב אזרחי ישראל ביום הבחירות הראשונות לאסיפה המכוננת - בדיוק היום לפני 70 שנים.
באווירת יום חג, בהתרגשות ניכרת ובשמחה מתפרצת נהרו רבים מכלל חצי מיליון בעלי זכות הבחירה לקלפיות, כדי לממש את זכותם ולהשתתף בבחירות הראשונות בתולדות מדינת ישראל העצמאית.
ראש הממשלה, דוד בן־גוריון, נשא נאום רדיופוני לאומה בקול ישראל, שעות ספורות לפני פתיחת הקלפיות. בין השאר אמר: "זכות גדולה היא לבוחר בישראל שקולו ייספר ויימנה, כי בכך הוא ממלא שליחות גדולה שנמסרה מדור לדור במשך אלפי שנים. דומה כאילו נמסר לידי הבוחר הישראלי המפתח מימי מלכות ישראל, ובבחירתו הוא פותח את השער הנעול בפני שר ההיסטוריה הישראלית, אשר חיכה שנים רבות לתורו".
בתום הנאום שודרו במשך שעות, שוב ושוב, הנחיות מפורטות לאזרח בנוגע לנוהלי הבחירות. ההנחיות פורטו גם במהדורות המודפסות של כל העיתונים המפלגתיים, שנחתו בדוכנים בשעת בוקר מוקדמת. העיתונים כללו גם תעמולת בחירות של הרגע האחרון: מודעות ומאמרים שהמריצו את המצביעים להגיע לקלפי עם פתק ההצבעה "הנכון".
בחלק גדול מהיישובים נערכו עד השעות הקטנות של ליל הבחירות עצרות אחרונות של המפלגות, ורבים לא פרשו הביתה בתום האירוע אלא שמו את פעמיהם ישירות לקלפי, כדי לתפוס מקומות ראשונים בסדרי ההצבעה. בכמה קלפיות נמסר על ויכוחים ועל קטטות שפרצו בין מצביעים סביב שאלת מיקומם בתור.
עיני רבים דמעו מאושר ומהתרגשות בכניסה לקלפי. אחדים פסעו מראש התור למקום ההצבעה, כשהם מלווים עצמם בתרועות שופר, וצירפו לשלשול המעטפה לתיבת הקלפי גם תפילות וברכות - שגרמו, מצידן, להתארכות הזמנים. מהערים הגדולות נמסר על ממוצע של שעת המתנה בתור, אך הקהל היה סבלני והעביר את הזמן בשיחות ערניות ובוויכוחים פוליטיים.
בכמה נקודות הצבעה פרצו הממתינים בריקודים ספונטניים בליווי ספר תורה, שהובא מבית כנסת קרוב, ובחלק מהקלפיות נעמדו הממתינים בעמידת דום, כשהם שרים יחדיו בקול גדול את ההמנון "התקווה".
חיילים מצביעים בקלפי שהוצבה בחזית צילום: הוגו מנדלסון, לע"מ
השיא שלא נשבר מאז: 87 אחוזי הצבעה
אל 1,000 הקלפיות שפוזרו ברחבי הארץ ופעלו ביום הבחירות מהשעה שש בבוקר ועד חצות, הגיעו לא פחות מ־434,684 מצביעים, שהיוו 87 אחוזים מכלל בעלי זכות הבחירה - שיא הצבעה שלא נשבר מאז בכל מערכות הבחירות שנערכו בישראל.
עד שעות הצהריים המוקדמות הצביעו ביישובים הקטנים רוב בעלי זכות הבחירה, ובחלק מהיישובים הגדולים והערים התקרב שיעור ההצבעה בשעת הצהריים ל־50 אחוזים.
בבחירות הראשונות טרם נעשה שימוש במנגנון אחוז החסימה (שיעור הקולות המינימלי הדרוש להיכנס לכנסת), ובתום ספירת כלל פתקי ההצבעה התברר שנדרשו 3,592 מצביעים לכל מנדט. 12 מתוך 21 הרשימות והמפלגות שהעמידו עצמן בפני הבוחר זכו לאמון הציבור, ו־120 המנדטים חולקו כמפורט להלן.
√ מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י) בראשות דוד בן־גוריון 46 מנדטים
√ מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) בראשות יצחק טבנקין 19 מנדטים
√ החזית הדתית המאוחדת בראשות יהודה לייב פישמן 16 מנדטים
√ תנועת החרות בראשות מנחם בגין 14 מנדטים
√ הציונים הכלליים בראשות פרץ ברנשטיין 7 מנדטים
√ המפלגה הפרוגרסיביתב ראשות פנחס רוזן 5 מנדטים
√ איחוד הספרדים ובני עדות המזרח בראשות בכור־שלום שטרית 4 מנדטים
√ רשימת הקומוניסטים ובלתי מפלגתיים בראשות שמואל מיקוניס 4 מנדטים
√ הרשימה הדמוקרטית של נצרת בראשות סיף א־דין א־זועבי 2 מנדטים
√ רשימת הלוחמים בראשות נתן ילין־מור 1 מנדט
√ הסתדרות נשים ציוניות "ויצו" בראשות רחל כהן־כגן 1 מנדט
√ התאחדות התימנים בישראל בראשות זכריה גלוסקא 1 מנדט
גם המעצמות חוגגות: "בקרוב נפתח שגרירויות"
השבוע לפני 70 שנים התברר שלקראת יום הבחירות החלו מעצמות העולם להפנים את העובדה שמדינת ישראל היא עובדה מוגמרת. ארה"ב, רוסיה, בריטניה, צרפת ואיטליה הודיעו שהן מתכוונות להקים בקרוב נציגויות דיפלומטיות בישראל. ב־19 בינואר 1949 הודיע שר החוץ הבריטי, ארנסט בווין, בבית הנבחרים בלונדון ש"העצורים במחנות הבריטיים בקפריסין יכולים כעת לעלות לישראל". הדיווח עורר נחשול של שמחה בקרב שוכני המחנות - יותר מ־11 אלף מעפילים באותה העת.
שר הפנים, חיים משה שפירא, נתן למבצע שחרורם את השם "פדות", ויצא מייד לקפריסין לטפל בענייני העברת העקורים לארץ. במקביל הוכנה בארץ, בתוך ימים ספורים, האונייה "גלילה", שהפליגה ב־24 בינואר 1949 לקפריסין ושבה למחרת ועל סיפונה כ־1,462 מעצורי המחנות, שהתקבלו במטחי כבוד מתותחי ספינת חיל הים הישראלי שהמתינה לבאים. במקביל הצטרפה ארה"ב למחוות והודיעה שהחליטה להיענות לבקשת ממשלת ישראל למתן הלוואה של 100 מיליון דולר, המיועדים לרכישת ציוד תעשייתי וחקלאי אמריקני לצורכי הפיתוח של ישראל.
מחוגים שהגדירו עצמם מקורבים לראש הממשלה בן־גוריון נמסר ש"סדרת המחוות של המעצמות כלפי ישראל - אלה המתקיימות כעת והבאות שבדרך - נובעת מתוך ההכרה העולמית שישראל הפכה לגורם המדיני והצבאי החזק ביותר במזרח התיכון".
ירושלים: תקלות בקלפיות במאה שערים
מירושלים נמסר שהקלפיות בשכונה החרדית מאה שערים נפתחו באיחור רב, בשל סירובם של נציגי הרשימות החרדיות בוועדת הקלפי להתיישב לשולחן הוועדה לצד הנציגות של רשימת "הפועלת והאישה הדתית". בתום ויכוחים הוסכם שהנשים יישבו ליד שולחן הוועדה, אך מעברו האחר.
ויכוח נוסף התעורר כשהגיעו להצבעה אנשי העדה החבשית - ארבעה נזירים ושתי נזירות - המתגוררים דרך קבע בסמוך למאה שערים. חלק מהחברים החרדים בוועדת הקלפי הביעו את חוסר שביעות רצונם מהעובדה ש"בקלפי של יהודים מצביעים גם גויים", אך לאחר בדיקות תעודות הזיהוי של החבשים אושרה הצבעתם - כאזרחי ישראל לכל דבר.
סאלח שבתי המקורי
אנשי ועדת הקלפי באחד ממחנות העולים שמו לב למצביע שהתקשה לשלשל את מעטפת ההצבעה שלו לתוך חרך תיבת הקלפי, בשל עובייה. התברר שהמצביע הכניס למעטפה את פתקיהן של כל 21 המפלגות והרשימות המתמודדות.
ראש ועדת הקלפי במקום, שהסתייע במתרגם, שאל את האזרח לפשר מעשהו, והלה השיב שהוא מבקש בכך להחזיר טובה לכל נציגי המפלגות הרבים שאותם פגש מאז עלה לארץ חודש ימים קודם לכן. "כולם", כך הסביר, "היו מאוד נחמדים".
התקרית המשעשעת העניקה השראה לבמאי אפרים קישון, ששילב כעבור 15 שנים (1964) סצנה קומית דומה בסרטו "סאלח שבתי".
תפסו טרמפ להצבעה
דיירי כמה בתים סמוכים בשכונת הדר בחיפה ניצלו את שבתון יום הבחירות ואת העובדה שהקלפיות לא נסגרו עד שעת חצות, כדי לשכור אוטובוס ולצאת בשעת בוקר לטיול בגליל. בשובם בערב שבק האוטובוס חיים בצומת צ'ק פוסט, בכניסה לעיר, והדיירים חששו שלא יספיקו להגיע לתחנת ההצבעה בזמן. הם נעמדו בשולי הכביש, נופפו בידיהם במרץ למכוניות שחלפו במקום וביקשו באדיבות סיוע להגעה לקלפי.
נמסר שבתוך דקות ספורות עשו כולם את דרכם הביתה, בטרמפים שהעניקו להם נהגים אדיבים, ואחרי שאספו את תעודות הזיהוי שלהם הספיקו להתייצב להצבעה בקלפי השכונתית.
יש לכם תמונות או מזכרות מהתקופה שלפני קום המדינה? כיתבו לנו: shishabat@israelhayom.co.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו