"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
פריצת דרך במחקר לפיתוח חיסון נגד סרטן המעי הגס
חוקרים בתל אביב גילו כי תאי דם לבנים שתפקידם להילחם בטפילים ובזיהומים, מסוגלים להילחם בתאים סרטניים, על ידי הפרשת חלבון • המחקר יסייע בפיתוח תרופות חדשות למחלה
צילום אילוסטרציה: Getyiimages

פריצת דרך במחקר לפיתוח חיסון נגד סרטן המעי הגס

חוקרים בתל אביב גילו כי תאי דם לבנים שתפקידם להילחם בטפילים ובזיהומים, מסוגלים להילחם בתאים סרטניים, על ידי הפרשת חלבון • המחקר יסייע בפיתוח תרופות חדשות למחלה

אילן גטניו
, עודכן

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב מפתחים טיפול אימונותרפי, שבו מגבירים את הפעילות של המערכת החיסונית באמצעות תאים אאוזינופילים כדי להילחם בסרטן המעי הגס, אחד מסוגי הסרטן הנפוצים ביותר.

חוקרים במעבדתו של פרופ' אריאל מוניץ מהמחלקה למיקרוביולוגיה ואימונולוגיה קלינית בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה, גילו כי לאאוזינופילים יש תפקיד חשוב בחיסול תאים ממאירים של סרטן המעי הגס. על סמך ממצאיהם, הם מציעים כעת מספר גישות חדשניות ופורצות דרך לטיפול אימונולוגי בחולי סרטן.

האאוזינופילים מרוכזים בעיקר ברקמות ריריות בגוף, שבאות במגע עם העולם החיצון - כמו מערכת הנשימה ומערכת העיכול ומערכות השתן והמין, והמאגר הגדול ביותר שלהם מצוי במערכת העיכול. לכן החליטו החוקרים להתרכז בסרטן המעי הגס. בשלב הראשון הם נטלו דגימות מגידולים של 275 חולים, ובדקו אם יש קשר בין מספר האאוזינופילים בגידול לבין דרגת החומרה של המחלה.

"לזרוע הרס בסרטן"

"אאוזינופילים הם תאי דם לבנים של מערכת החיסון, שמפרישים חלבוני הרס חזקים, ותפקידם באבולוציה הוא להילחם בטפילים", מסביר פרופ' מוניץ. "אך בעולם המערבי המודרני, כשההיגיינה גבוהה והטפילים מעטים, הם הופכים תכופות לגורם שלילי, שמחולל אלרגיות ואסתמה. סברנו שיכולתם של האאוזינופילים להילחם בטפילים ולזרוע הרס, עשויה להוות גורם חיובי במידה וההרס מופנה כלפי תאים סרטניים. לכן, ביקשנו לחקור את הקשר שלהם לסרטן – היבט שכמעט ולא נחקר עד היום".

קיבלו תפקיד חדש. אאוזינופילים

המחקר בוצע על ידי הסטודנטית לדוקטורט הדר רייכמן ממעבדתו של פרופ' מוניץ, בשיתוף עם מחלקת הגסטרו בבית החולים איכילוב. המאמר התפרסם אתמול (שני) בכתב העתCancer Immunology Research.

"גילינו שככל שיש בגידול יותר אאוזינופילים, כך פוחתת חומרת המחלה", אומר פרופ' מוניץ. "במודלים שונים של סרטן המעי הגס בעכברים, מצאנו שהסביבה הסרטנית מזמינה אליה את התאים הללו, והם מסוגלים ממש להסתנן לתוך הגידולים ואף לחיות בתוכם זמן רב. זאת ועוד: עכברים שהונדסו כך שאין להם כלל אאוזינופילים, פיתחו מספר גדול בהרבה של גידולים מעכברים בעלי אאוזינופילים, ומתו תוך זמן קצר יותר, ולהיפך: עכברים שהונדסו כך שיהיו להם יותר אאוזינופילים, פיתחו מספר גידולים קטן יותר בהשוואה לעכברים רגילים. המסקנה: לאאוזינופילים יש תפקיד בבלימת התקדמותו של סרטן המעי הגס בעכברים".

בשלב הבא של המחקר הונחו אאוזינופילים מבני אדם ומעכברים בתוך מבחנות במעבדה, כשלצדם תאים של סרטן המעי הגס. התברר כי אכן האאוזינופילים משמידים את תאי הסרטן ביעילות גבוהה ביותר. ריצוף גנטי של אאוזינופילים שנלקחו מגידולים סרטניים, לעומת אאוזינופילים ממעיים בריאים, העלה כי לאאוזינופילים מהגידולים יש חתימה גנטית ייחודית, המעידה על פעילות מוגברת.

"פעילות אנטי סרטנית משמעותית"

"המשמעות היא, ככל הנראה, שהאאוזינופילים הנמצאים בגידול מגיבים לחומרים הנמצאים בסביבתם, שגורמים להם להפריש כמות גדולה במיוחד של חלבונים המסוגלים להרוג תאי סרטן", אומר פרופ' מוניץ. "באנליזה מדוקדקת של האאוזינופילים גילינו שהם מגיבים במיוחד לחלבון בשם אינטרפרון גמא, והסקנו שהוא כנראה האחראי להגברת פעילותם. ואכן, הוספת אינטרפרון גמא למבחנות העצימה מאוד את פעילות ההרג של האאוזינופילים אל מול התאים הסרטניים".

בבדיקת גידולים סרטניים שהוצאו מעכברים, וכן בגידולים בבני אדם, התגלו ליד תאי סרטן מתים מצבורים של אאוזינופילים לאחר ששחררו חלק מחלבוני ההרג שלהם – אות לפעילות אנטי-סרטנית משמעותית. ממצא חשוב נוסף הוא שהפעילות האנטי-סרטנית של האאוזינופילים היא עצמאית לחלוטין, ואין כל קשר בינה לבין זו של תאי הדם הלבנים מסוגT, הידועים כתאים שתפקידם להילחם בסרטן, ומהווים כיום מטרה מרכזית לטיפולי אימונותרפיה.

"למעשה גילינו יעד חדש לטיפולי אימונותרפיה לחולי סרטן – האאוזינופילים," מסכם פרופ' מוניץ. "אנחנו מקווים שהמחקר שלנו ישמש תשתית לפיתוח תרופות במספר גישות שונות: חומרים שיגייסו יותר אאוזינופילים אל סביבת הגידול, חומרים שיגבירו את פעילותם של האאוזינופילים שכבר נמצאים בסביבת הגידול, וכן טיפולים משולבים שיחברו בין אאוזינופילים לתאיT, ובכך יחזקו את יעילות הטיפול. במעבדה שלי אנחנו עובדים כעת על כל ההיבטים הללו, ומנסים, בין היתר, לזהות את החלבון המסוים המופרש על ידי האאוזינופילים, שהורג את הסרטן".

המחקר מומן על ידי האגודה למלחמה בסרטן, ה-Israel Cancer Research Fundוהאקדמיה הלאומית למדעים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...