"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מומחה פלילי: "הדס שטייף תאלץ כנראה לשלם פיצויים לאפי נוה"

מומחה למשפט פלילי טוען: ביהמ"ש קבע כי הסמארטפון נחשב ל"כספת דיגיטלית", והחדירה אליו מותרת רק על ידי "שוטר מיומן" • נוה יוכל לתבוע 50 אלף שקלים

,עודכן
הדס שטייף ואפי נוה, צילום: קוקו, יוסי זליגר

אםאפי נוהיתבע אזרחית אתהעיתונאית הדס שטייף, היא צפויה לשלם לו פיצויים, ולמעשה הוא יכול לתבוע סכום של 50,000 מבלי צורך להביא הוכחת נזק – כך טוען עו"ד ניר יסלוביץ, מומחה למשפט פלילי.

יסלוביץ מציין כי למעמד המוקנה כיום לטלפון הנייד של כל אדם, התייחס בעבר שופט בית המשפט העליון, יצחק עמית, בציינו: "הסמארטפון הפך זה מכבר לידידו הטוב של האדם. דומה כי לא תהא זו הפרזה לומר כי בטלפון הסלולרי טמון סיפור חייו של האדם בהא עידנא, באשר אצורים בתוכו רגעים וזיכרונות משמעותיים מחייו של אדם, לצד מידע ופרטים חיוניים לתפקודו היומיומי - תמונות של עצמו ושל יקיריו, כתובות ומספרי טלפון של קרובים ומכרים, יומן, פתקי תזכורות ולוח שנה, ועוד. בין אם הדבר רצוי ובין אם לאו, לא ניתן להתכחש למעמד שתפס הסמארטפון בחיי חלקים נכבדים בציבור".

השופט עמית עמד גם על הפגיעה החמורה בפרטיות אשר נגרמת מחדירה למכשירו הסלולרי של אדם: "גניבת טלפון סלולרי מהווה גם חדירה למתחם פרטי ביותר של האדם. הסמארטפון הוא מעין כספת ניידת המכילה תמונות, לעיתים תמונות רגישות, התכתבויות אישיות ומידע פרטי, ולעיתים אף סודי, אשר מעצימים את החרדה מן הגניבה. מרבית המכשירים הסלולריים הנמכרים כיום, הם 'מכשירים חכמים', שמהווים לרוב גם שער כניסה לשלל נכסיו הדיגיטליים של האדם - חשבון דואר אלקטרוני, חשבון פייסבוק ורשתות חברתיות נוספות, אפליקציות עם גישה לחשבון הבנק וכיוצא באלה. ההתקדמות הטכנולוגית מן העת האחרונה, אף הופכת את המכשיר הסלולרי לאמצעי תשלום - 'ארנק דיגיטלי', שמחליף בהדרגה את כרטיסי האשראי הקשיחים".

למעשה אומר עו"ד יסלוביץ, כי "בהתבסס על פסיקת בית המשפט העליון, ניתן לומר, כי עצםהחדירה והשימוש של הדס שטייף, בטלפון הנייד של אפי נוה, הנחשב בהתאם לפסיקה כ'כספת' פרטית של נוה, מהווה כפגיעה קשה מנשוא בפרטיות של אפי נווה פגיעה המקנה לו עילת תביעה אזרחית כנגד הדס שטייף".

לדברי עו"ד יסלוביץ, על פי סעיף 23 לפקודת סדר הדין הפלילי, רק שוטר הנחשב בעל תפקיד מיומן יכול לתפוס ולעשות שימוש בטלפון נייד של חשוד. "אין כל ספק שהדס שטייף אינה בגדר חוקרת משטרתית, שהיה באפשרותה ובסמכותה לחקור ולדלות פרטים מהטלפון הנייד של אפי נוה. מן הראוי היה ששטייף לא הייתה מסכימה לקבל לידיה את הטלפון הנייד של מר נוה, מבלי להתחקות על הנסיבות שהטלפון הנייד הגיעה לידיה". אומר עו"ד יסלוביץ.

עורך הדין ניר יסלוביץ

סעיף 29 א’ (ב’) לחוק הגנת הפרטיות קובע כי בשל עוולה אזרחית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על 50,000 שקלים חדשים, בלא הוכחת נזק. במקרה שבו הוכח כי הפגיעה בפרטיות נעשתה בכוונה לפגוע, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע לשלם לנפגע פיצוי שלא יעלה על כפל הסכום כאמור באותה פסקה, בלא הוכחת נזק.

"אין ספק כי במקרה של אפי נוה בוודאי תטען הטענה, כי הדס שטייף עשתה שימוש בטלפון בכוונה לפגוע בשמו הטוב של נוה, ואין ספק, שבגין כך תוגש כנגדה תביעה רחבת היקף", מוסיף יסלוביץ. "סבורני, כי כחברה מודרנית המתיימרת לשמור על זכויות האזרח, אין לאפשר לכל עיתונאי לראות עצמו כחוקר משטרתי, היכול לחדור לכספת הפרטית של כל אדם תוך הפצת תכנים אישיים של אדם, תוך עצימת עיניים לנזקים רחבי ההיקף העלולים להיגרם בשל כך. על בתי המשפט לצפות כי 'הכשרת השרץ' בתיק של אפי נווה בדמות תפיסה בלתי חוקית של הטלפון והכשרת תוצריו של הטלפון עלולים לעודד עוד עיתונאים רבים לקבל לידיהם טלפון גנובים ו/או מחשבים שנגבו לשם עריכת כתבת תחקיר וכיוצא באלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר