עד לפני 20 שנה וקצת, היתה בית שמש עיר מנומנמת עם 25 אלף תושבים בערך, שנהנו בעיקר ממרחבים פתוחים, מציפורים מצייצות ומהעובדה שב־20 דקות אפשר להגיע לרחמו או לעזורה בשוק של העיראקים במחנה יהודה, ולשמח את הנשמה עם קובה סלק. חלפו מאז 20 שנה וקצת, ובית שמש סופרת כבר, לא תאמינו, 115 אלף תושבים, שהתפזרו על אינספור שכונות שצצו כפטריות אחרי הגשם, כשהתקבלה החלטה דרמטית ששינתה את פניה - לאכלס חצרות חרדים מכאן ומשם, על פלגיהם ותככיהם. חלקם של החרדים בעיר - 60 אחוז.
הגידול המהיר לא עבר בשלום. תושבי היישוב הישן - אותה קהילה קטנה של חילונים, דתיים לאומיים ומסורתיים - הבינו יום אחד שאת הנעשה אין להשיב, כי לטענתם, גנבו להם את העיר ואת משאביה, והעיר הקטנה, שהפכה כמעט בִן־לילה לכרך, לא מסוגלת עכשיו להיטיב באמת עם אף אחת מהאוכלוסיות, לא הוותיקה ולא החדשה.
מלחמת קיום של הכל בכל התרגשה על בית שמש, ומעיר מנומנמת היא כבשה פתאום את הכותרות בעיתונים ועל המסכים. פה ילדה בת 8 חטפה יריקה כי הלכה בלבוש "לא צנוע", שם רצו להרחיק בית ספר לבנות צעירות משכונה חרדית ולהושיב במקומן בנים.
השיא היה לפני עשר שנים, כשלראשונה נבחר ראש עיר חרדי מטעם ש"ס, משה אבוטבול שמו. בבחירות לפני חמש שנים הוא ניצח שוב, בהפרש של פחות מ־1,000 קולות, אבל חשד לזיופים גרר סיבוב נוסף, שבו ניצח בפחות מ־800 קולות את יריבו, שייצג את הציבור הלא חרדי.
הקדנציה השנייה לא היטיבה עם אף אחד, והציבור זעק געוואלד. בית שמש דיממה מעימותים אינסופיים על משאבי העיר המצומצמים. ההזנחה התפשטה בשכונות הוותיקות, ובשכונות החרדים הצפופות נבנו עוד ועוד בניינים, אבל ללא תשתיות, ללא מוסדות ציבור, ללא נשמה.
אבוטבול כרה לעצמו בור, ובנובמבר האחרון הפסיד את ראשות העיר לעליזה בלוך, אשת חינוך נמרצת, בהפרש של פחות מ־270 קולות.
"קרה לנו נס", אמרו לי השבוע חילונים וחרדים כאחד, ויש כאלה שהגדילו וסיפרו: "לנו קרה נס כפול. גם פעלנו לשם שמיים, כי הצבענו במצוות האדמו"ר שלנו עבור אבוטבול, וגם עליזה ניצחה, למזלנו".
• • •
גדי דמרי (48), רב־סרן במילואים, דתי ציוני, התגורר עד לפני כמה שנים בשכונות הוותיקות. כשהמשפחה התרחבה, עברו לשכונת נופי אביב, שמשקיפה לנוף נהדר בכיוון בית ג'מאל. הוא נשוי ואב לארבעה, פעיל חברתי, ואחד הלוחמים הגדולים במאבק מול החרדים. מבחינתו הבעיות העיקריות של ישראל הן לא חמאס, חיזבאללה ואיראן, אלא הבעיות החברתיות, בדגש על השסע בין החרדים לציבור הכללי.
"תיסע לשכונות החרדיות ותראה איך זה נראה כשבונים בלי תכנון", הוא אומר. "אפילו מדרכות אין. זה מה שקורה כשמקבלי ההחלטות בירושלים בונים בלי מעצורים, על חשבון השירותים לאזרח".
דמרי הוא ליכוד מהבית. "אבא שלי תמיד היה בגין. אני ימין מתון ונגד מפלגות קטנות וסחטניות. הליכוד זה בית חם ועממי, שנמצאים בו יחד חילונים, דתיים ומסורתיים".
נתניהו?
"הניסיון שלו פועל לטובתו. הוא שקול, עם ראייה של ראש מדינה. עומדת לזכותו חזקת החפות. רק החוק יקבע מה יהיה, מתי ואם הוא צריך ללכת. וגם אם הוא ילך, אני לא מודאג. שרדנו כשבגין הלך? נשרוד גם את זה. כי יש אנשים שיכולים להחליף אותו בלי בעיה - גדעון סער, גלעד ארדן, ניר ברקת, ישראל כץ".
בבחירות 2015 קיבל הליכוד 9,000 קולות בבית שמש, אבל את רוב הקופה גרפו החרדים, עם 17 אלף קולות שהתחלקו בין יהדות התורה, ש"ס ומפלגתו של אלי ישי. המחנה הציוני קיבל 1,000 קולות.
דמרי אומר שהוא מכבד את מפלגת העבודה לדורותיה, וחבל לו עליה, כי היא הקימה את המדינה, אבל בחורף ראה את הסדרה "סאלח, פה זה ארץ ישראל", "ואני אומר לך שכל האפליה נגד בני עדות המזרח הסתיימה עם עליית הליכוד לשלטון.
"בשנות ה־70 גדלתי ביבנה, וילדים סיימו כיתה ח' והלכו לעבוד. היום אין בישראל ילד שלא יכול להשלים תעודת בגרות. כולם נוסעים לחוץ לארץ. נסענו בקיץ לאלבניה. בחרתי עיירה שקטה בשם דורס, והייתי בטוח שאהיה שם לבד. בסוף כל עם ישראל היה שם".
אחר כך הוא אומר שהפוליטיקה בעיר בכל זאת חשובה יותר. "ביבי סגר ב־2009 עם דגל התורה שבית שמש תהיה חרדית. ואני אומר לו שהוא יכול להמשיך איתם בקואליציה שלו, אבל צריך להגיד להם שהם לא במזרח אירופה מול הפריץ, אלא מול האחים שלהם. תקבלו אוזן קשבת לצרכים שלכם, אבל צריך לדאוג גם לאחרים".
• • •
בשכונת רמה א' אני פוגש ברחוב את מ', בן 36. הוא חרד"לי, חרדי לאומי, שחזר בתשובה ועובד בבנק בעיר. אשתו עובדת באינטל בקריית גת, ומייד כשהוא ראה אותי, התחיל לדבר על הפריחה של מנצ'סטר יונייטד עכשיו, תחת אולה סולשיאר. "אני זוכר אותו בעונת הטרבל נכנס ומבקיע רביעייה מול נוטינגהם. ניצחנו 1-8".
אתה חרדי או מתחזה?
מ' צוחק. "לא מתחזה בכלל. אין לי טלוויזיה בבית, אבל אני גונב צפייה באינטרנט". הם גרים בשכונת רמה ג', ואף שהוא ספרדי, לא יצביע לש"ס, "כי הם מושחתים", אבל גם עם החרדים האשכנזים יש לו בעיה. "יש לי שכן חרדי שאומר שאין לו בעיה שיהיה גם ראש ממשלה ערבי. אמרתי לו, 'אני לא מבין. אתה אשכנזי, שכחת את הפרעות? את חמלניצקי? אתה רוצה שהערבים יעשו מאיתנו שניצל?"
אז למי תצביע?
"אני באמת לא יודע. ימין חדש, בית יהודי. יש זמן לחשוב".
החיים של יוסף בן לולו התהפכו עליו לפני 12 שנה בבר "מדאם" ברחוב אלנבי בתל אביב. הוא היה פרסומאי חילוני בן 33, ופגש שם את מיטל, גם היא חילונית, שעשתה מופעי סטנד־אפ על רווקות. שבועיים אחרי שנפגשו הציע לה נישואים.
בן לולו נולד בבית שמש, ועזב בגיל 20 כדי לחיות את החיים עד מיטל. לפני ארבע שנים חזר לבית שמש אחרי מערכת הבחירות המקומית הסוערת, שהשאירה את אבוטבול בשלטון. הוא השתתף בהקמת מיזם אינטרנט חרדי, והיום הוא עורך ומנהל אדמיניסטרטיבי של "מהדריניוז", אתר החדשות היחיד לחרדים בעיר, שהיה לו חלק ענק במהפך שהעלה את עליזה בלוך.
"אנחנו ה־CNN של החרדים. אם הייתי עיתון, היו כבר שורפים אותו. אבל הקדוש ברוך הוא עשה חסד והבהיר שיש דיגיטל חרדי. אני שייך לזרם של רבי נחמן. קשה לאכול אותי. העיירה תבעה אותי בזמנו, והיו איומים, כי מי שלא מיישר קו, יכולים להוציא את הילד שלו מהחיידר או מהכוילל". יש לו ממיטל כבר שישה ילדים, השביעי בדרך (ויש לו עוד בת חיילת מנישואים קודמים).
למי הצבעת ב־2015?
"לש"ס, אבל אני כועס עליהם במישור המקומי, וגם הארצי. לא אצביע להם שוב. ההצבעה היתה גם בגלל גדולי ישראל, אבל הנטייה שלי הפעם היא להצביע לבת של מר"ן, הרבנית עדינה בר־שלום".
יוסף בן לולו עם אשתו, מיטל. "הרבי מליובאוויטש אמר לביבי שהוא יהיה ראש הממשלה עד שיבוא המשיח" // צילום: אפרת אשל
לעובד של בן לולו, נ', בן 25, נשוי פלוס שלושה מרמה ב', הכל יותר קל. ביום פקודה הוא ישים את הפתק שיורה לו האדמו"ר מצאנז, ג' של אגודת ישראל. אבל שפת הגוף של בן לולו משדרת שהוא לא יצביע למפלגה חרדית. "אני לא עדר ולא דג ששוחה בזרם. אני חי ומפרפר. אני רוצה שהאג'נדה החרדית תנצח ושיהיו יותר לימודי תורה, למרות שהבת הגדולה אומרת לי שחיילים זה יותר חשוב".
כעבור שעה, כשבן לולו יצטלם עם אשתו ברחוב וימשוך תשומת לב מהעוברים ושבים שאינם רגילים למחזה כזה, היא תספר שבאה ממשפחה של ליכודניקים, "אבל ב־1992 הצבעתי לרבין. פוליטיקה לא מעניינת אותי ביומיום, אבל חודש לפני הבחירות אני מתעניינת ובודקת מה קורה.
"הרבי מליובאוויטש אמר לביבי שהוא יהיה ראש הממשלה עד שיבוא המשיח. נתניהו לא עובד לטווחים קצרים. גם כשהיה שר אוצר, הוא הקים עליו רבים בהתחלה בגלל הגזירות, אבל לטווח ארוך זה הצליח".
אז תצביעי לו?
"לא בטוח. יש מצב שאצביע לעדינה בר־שלום".
• • •
25 אלף בעלי זכות בחירה חרדים יש בבית שמש. העובדה ש־5,000 מהם, כ־20 אחוז, לא הצביעו עבור ראש העיר החרדי משה אבוטבול מלמדת על מגמות חזקות של שינוי בעולם שלהם.
משה פ' הוא חרדי, וכמו רבים שאנחנו פוגשים, לא חושף למי יצביע הפעם. "לפני שלוש שנים הצבעתי ג', אבל אני אגיד לך משהו שעובר בראש של רבים מאיתנו. הסמכות הרבנית נחלשה. בטלוויזיה קוראים לזה 'קריסת שלטון המר"נים'. למרות הרבנים אויערבך ושטיינמן, והלחץ לשים דגל התורה ואגודה בקלפי, כל אחד נמצא בקלפי עם עצמו ועם הקדוש ברוך הוא".
אליעזר שנקולבסקי, הרב של קהילת נופי אביב, הגיע לעיר ירושלים ולשעלבים לפני 18 שנה. הוא בן 58, אב לשישה ילדים. כששואלים אותו מה מעניין את החרדים בבחירות, הוא אומר: "הם רוצים שהנושאים החשובים להם יטופלו. הרב ליצמן הבין שהרעיון של הכסף הייחודי כבר לא עובד, אז הוא פועל למען הכלל, אבל מי שמרוויח בגדול הם החרדים.
"למשל, מאז שהוא שר בריאות, יש טיפולי שיניים בחינם לילדים עד גיל 18. אז נכון שגם שני ילדים במשפחה חילונית נהנים מזה, אבל זה פועל בעיקר לטובת עשרה ילדים במשפחה חרדית, שמקבלים את כל השירותים האלו בחינם. או שפועלים עבורם לשיפור התחבורה הציבורית, שמביאה אותם לכל מקום בארץ.
"לכן בית שמש היא עדיין מעוז גדול של אגודת ישראל. בינתיים מערכת הבחירות די רחוקה, ולא מתעסקים בזה. שלושה חודשים זה נצח. אף על פי שהדעה החרדית היא כביכול די מקובעת, אנחנו לא יודעים מה יהיה פה".
במתחם ביג בכניסה לעיר אני פוגש את ישי אוחנה, בשנות החמישים לחייו. נולד במרוקו והגיע עם הוריו לארץ כשהיה ממש קטן. המשפחה התיישבה במעברת הרטוב, שהתפתחה אחר כך לעיר בית שמש.
אבא שלו היה עובד עירייה שבנה את תשתיות הביוב ביישוב, וחיפש עתיד טוב למשפחתו. אוחנה זוכר את עצמו בגיל 9 מביא אוכל לאבא שלו במקום עבודתו. הוא שמע אותו שר עמוק בתוך האדמה, כשהוא חופר בור ביוב. שאל אותו איך במצבו הוא שר, ואביו ענה לו: "אני בונה לך עיר, אז שלא אשיר?"
אוחנה מעיד על בית שמש שלאורך שנים היתה סוג של "מימונה", עם דלתות פתוחות בין התושבים ואווירה טובה. "אני לא נגד חרדים, אבל אני נגד ציניות חרדית. פתחנו את הדלת ואת העיר בפניהם, אבל הם בעטו אותנו מכל המדרגות והשתלטו על הבית עצמו, עם חותמת מהממשלה. קיבלו את כל המשאבים, והיישוב הישן נדרס".
כבר 15 שנים הוא פעיל חברתי, ומבחירות 2008 ועד המהפך של עליזה בלוך, נלחם בפגיעה בנשים ובחיילים. "הם אפילו הוציאו מולנו דגל פלשתין בהפגנות. לא מתביישים".
תנועת הנוער שלו היתה בית"ר, ואבא שלו העריץ את בגין, אבל במלחמת לבנון הראשונה ב־1982, כשנדרש לפתוח צירים, ומחבל מחופש לאישה יצא מסמטה בכפר ראשייה והרג שניים מחבריו, הוא שאל את עצמו מה בעצם הוא עושה שם. ארבעה מחבריו נהרגו בפיצוץ בניין הממשל הצבאי בצור. הוא שנא את "שלום עכשיו", ובהפגנה המפורסמת בבית שמש בבחירות 1981, זרק ביצים על שמעון פרס. "אחר כך התנצלתי, ופרס בא וחיבק אותי. נהייתי מערכניק".
אוחנה הצביע בבחירות של 2013 ליאיר לפיד, "אבל כשלפיד היה שר האוצר, והבת שלי, שהיא חד־הורית, נפגעה מהגזירות שלו, סיימתי איתו".
הפעם הוא שוקל להצביע לנתניהו. "אני ציוני שאוהב את המדינה, ואני רואה איך התקשורת מקטינה כל הזמן את כל מי שנחשב אוהב ישראל. למשל, דונלד טראמפ או נשיא ברזיל החדש. לי לא אכפת מה אומרים על שניהם. מעריצים את ישראל שם, וזה מספיק לי. אבל בקושי דיברו על זה. כשבוז'י הרצוג סיפר אחרי הבחירות, שבזמן לחץ הוא הולך לישון, נרגעתי שלא הצבעתי לו".
וכל התיקים נגד נתניהו לא מטרידים אותך?
"אמנון אברמוביץ' לא מטריד אותי, וגם לא גיא פלג, שמתגלח ומתלבש יפה בכל פעם שהוא בא לאולפן לדבר על התפתחות בחקירה נגד נתניהו. זה עושה לי את ההפך, אפילו שראש הממשלה נהנתן. אני ימני בנשמה שלי, ושהוא ינצח את התקשורת והשמאל. ושלא תחשוב שאני שונא שמאלנים. את יוסי שריד אהבתי מאוד, אבל אין כבר שמאלנים כמוהו".
• • •
שירן טמוזרטי (34), נשוי פלוס 2, הוא הבן של גבי, שהיה מגן שמאלי תותח בהפועל בית שמש של פעם, כששיחקה בליגה השנייה. שירן אומר שאבא שלו היה השחקן הגדול ביותר בתולדות בית שמש. לפני 11 שנה פתח הבן את "שוס הדרך", עיתון מקומי, ובהמשך הקים אפליקציה בשם שמש נט, שעסקה בחדשות אונליין.
הוא מכר את שני אלה, ועכשיו יש לו את "סטורי בית שמש", אפליקציית חדשות ותוכן. אוהב את העיר, "למרות שאחרי 12 בלילה אין מה לעשות בה". גם הוא חזק בנתניהו: "ב־1996 הייתי בן 12, ומאז אני חי ונושם ביבי. אבא שלי, כל היום ביבי בפה שלו. הוא רואה אותו, ויש לו אור בעיניים. הוא ראש ממשלה מצוין, אין סיבה שלא אבחר בו שוב".
אומרים שישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם. שקשה לסגור בה את החודש.
"מסכים איתך שיש יוקר מחיה, אבל לך לקניון ותראה שהוא מפוצץ אנשים. היום טיסה לחו"ל זה פשוט. הרשתות החברתיות מעודדות אנשים לקנות מותגים, וכולם רוצים לחיות ברמה גבוהה. יש ביטחון, כלכלה, חינוך".
והחקירות?
"התקשורת מחפשת את נתניהו. יש עיתונאים עם דעות משלהם, אבל מאז שיש פייסבוק וטוויטר, האנשים הפשוטים יכולים לכתוב ולהתבטא ולהגיד מה שהם רוצים. ביבי גם מגיב להם ברשתות. מאשימים אותו בדברים הזויים, שעישן סיגרים או שתה שמפניה. הרי הוא גאון שיכול לעשות מיליונים בהרצאות, אבל הוא איש עם ערכים. אבא שלו כתב את האנציקלופדיה העברית, לא?"
ליד הקפה אני מופתע קצת לראות מסעדת סושי בשם אצה. אני פוגש בפנים את הבעלים, ארז סלם, שפתח אותה לפני חמש שנים. גדל בקריית מלאכי, ועבר לבית שמש אחרי הצבא לעבוד באולם שמחות. בהמשך עבד אצל אחיו, נשאב לעולם המזון ופתח את אצה.
"גם אני הייתי בספק אם זה יעבוד. כשפתחתי, אנשים אמרו לי שרק פועלים זרים ייכנסו אלי. חצי שנה לא ישנתי בלילה מהחרדות. בהתחלה לא באו. אחר כך באו מעטים, אבל אז הגיעה האוכלוסייה האמריקנית בעיר, ומה ששינה את המצב זה תוכניות הבישול בטלוויזיה, שחשפו גם את הסושי ופתחו לאנשים את הראש. היום, ברוך השם, הכל בסדר".
ארז גר במושב מסילת ציון הסמוך, "אבל בית שמש סבבה לגמרי, ומגוונת. זה המדגם של המדינה. מרוקאים, תימנים, אשכנזים, אמריקנים, אתיופים".
מה תצביע?
"אני ימני, תומך ביבי. אם הגיעו לשמפניות, אז אין לי בעיה. כולם אוכלים ושותים, והוא ראש ממשלה. מותר לו. זה לא בית אבות פה. תגיד לי אתה - מי יכול להחליף אותו, ציפי לבני? היא בעצמה לא יודעת מה הדעות שלה".
aviadp65@gmail.comטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו