"ארץ נהדרת": חיקויים זה לא מספיק
עם פורמט מיושן ורמות משחק וכתיבה לא אחידות, פרק פתיחת העונה ה-16 של תוכנית הסאטירה הוותיקה לא עמד בציפיות
הקרקס חזר העירה עם אותו מופע מוכר, אבל אחרי 15 עונות נדמה שהאריות כבר עייפים. בעונה ה-16 שלה, הציפיות מהמערכת המשופשפת של "ארץ נהדרת" גבוהות בהרבה מאשר לעשות חיקויים טובים או לקבל מחמאות על מחלקת האיפור. אנחנו כבר לא שם. אמש (ד') קיבלנו כתיבה צפויה ולא ממש חדה ומשחק אפרורי של רוב הדמויות – לא משהו שהייתם מצפים לראות בתוכנית פתיחת העונה.
תוכנית הסאטירה הוותיקהנפרדהמהעוגן המרכזי אסי כהן, ומאודי כגן, שגילם אף הוא דמויות בצורה משכנעת, ובמקומם גויסו שחר חסון ואורי לייזרוביץ'. חסון קיבל את גבאי ועשה אותו בצורה טובה, לייזרוביץ' את ארז טל שקצת פחות עבד – אבל שוב, אם אנחנו מדברים על חיקויים, זה מעיד שאין הרבה מעבר.
חייבת רענון. "ארץ נהדרת" // צילום: משה נחומוביץ'
"ארץ נהדרת" נצמדת לפורמט הישן שאולי עבד בעונות קודמות, אבל איבד מהרלוונטיות שלו. סבב המרואיינים באולפן איטי ושחוק, בעיקר כשהרמה של הטקסטים והמשחק אינה אחידה בין הדמויות. גבאי ולבני הרדימו בפתיחה, עד שנכנס ערן זרחוביץ' (שכל מה שהוא נוגע בו הופך לזהב) כאיתן כבל, והרים את האולפן. גם יובל סמו הצטיין כמירי רגב, הדמות שככל הנראה עשתה הכי טוב למקור, אבל ההבלחה של ליאור אשכנזי כבני גנץ לא היתה משהו להתהדר בו.
הפאנל שעסק במנחים לאירוויזיון הדגיש עד כמה החשיבה היא לכיוון הדיבור על תוכניות הערוץ ולא על מה נכון לעשות. טלוויזיה לא עושים כדי לצאת ידי חובה, בטח לא תוכנית כזאת.
"ארץ נהדרת" חזקה יותר בקטעים שמחוץ לאולפן. מערכון הימין החדש היה נחמד, "ביביקרטיה" היה ביצוע יפה לרעיון קצת כבד ו"השתול מאיסטנבול", שרוכב על הטרנד התורן, הולך להיות קאלט.
עונת בחירות היא מתנה משמיים שקיבלה תוכנית הסאטירה. כדי להיות רלוונטית היא חייבת להיות מהירה יותר, קיצונית יותר ומופרעת יותר. כשמולה רשת מציבה את "האח הגדול", "ארץ נהדרת" לא יכולה להרשות לעצמה להירדם בשמירה. אתמול זהעבד להבזכות הארכת החדשות והעובדה שזאת היתה תוכנית פתיחת עונה. בעתיד, טריקים כאלה לא יספיקו.
• דודו פארוק פוצץ ריאיון עם אופירה וברקוביץ'
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו