קרון הרכבת ההיסטורי מימי המנדט חזר לאחרונה למקומו המקורי במתחם תחנת הרכבת בירושלים. הקרון, ששוקל 35 טון, גובהו כ-4 מטר ואורכו כ-20 מטר, מכיל 112 מקומות ישיבה על ספסלי עץ צפופים. הוא שונע ביום חמישי האחרון על ידי מוביל טנקים ושני מנופים, שתופעלו על ידי עשרה אנשי צוות, שהעמיסו, הובילו וליוו את הקרון בנסיעות ההיסטוריות בחזרתו לירושלים ממוזיאון הרכבת בחיפה.
צילום: ניר קבסו
על העברת הקרון ההיסטורי פיקחו גלעד הלפר, מפקח בכיר ברכבת ישראל, חן מלינג, מנהל מוזיאון חיפה, ואשד אוחנה, אחראי על פרויקטים מיוחדים מטעם קבוצת התחנה הראשונה. עליות השינוע, השיפוץ והתאמתו למתחם התחנה, עומדות על כ-700 אלף שקל ונתרמו על ידי היזמים אבי מורדוך ואסף חמו.
הקרון ההיסטורי מספר 322 הוא חלק מסדרה של תשעה קרונות, שיוצרו עבור רכבת המנדט הבריטי תחת השם הרשמי: מסילות ברזל פלשתינה א"י בשנים 1921-1922 על ידי החברה הבריטית Birmingham Railway Carriag & Wagon Co. (Birmingham RC&W), כחלק מסדרת ההזמנות הראשונה של הרכבת לקרונות נוסעים חדשים לאחר הקמתה ב-1920.
כלל קרונות הנוסעים החדשים, שהזמינה רכבת המנדט מאותה עת ועד אמצע שנות ה-30, נבנו לפי אותם עקרונות תכנוניים, בעלי אותן מידות וצורה חיצונית בשינויים קטנים בסידור החלונות, הדלתות והסידור הפנימי. קרונות 320-328 נבנו כקרונות למחלקה שלישית, עם 112 מקומות ישיבה על ספסלי עץ צפופים, ונבדלו מכל שאר הקרונות של רכבת המנדט בכך שמעטה הגוף החיצוני שלהם היה עשוי לוחות פלדה, ולא קורות עץ, למרות שהשלד הפנימי עדיין היה עשוי עץ.
מרבית הקרונות מדגם זה שרדו אחרי קום המדינה ושירתו את רכבת ישראל עד לשנות ה-60, אם כי קרון 322 הוסב באמצע שנות ה-50, למוצב שליטה קדמי של הרכבת עם תחנת קשר אלחוט, שהשתמשה באנטנה מתקפלת גדולה, שהורכבה על הגג שלו. לאחר שסיים תפקיד זה, הוסב לקרון מגורים בשטח לצוות של רכבת ישראל ולאחר הוצאתו הסופית מהשירות שימש כמשרדים במספר אתרים של הרכבת, עד שצורף לאוסף הציוד הנייד (קטרים וקרונות) הלאומי של מוזיאון הרכבת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו