"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פעילים ב"עבודה" עוזבים: "גנץ ולבני מייצגים ערכים קרובים יותר למפלגה"

דור צוריאל, חבר מפלגת העבודה וציר הוועידה: "לגל העזיבה הזה יש רק כתובת אחת: היו"ר אבי גבאי, שמחסל את רעיון המפלגה" • פעיל בצעירי העבודה: "גבאי מתנהל כמו מפרק המפלגה"

,עודכן
"כל הקמפיין הוא אישי". גבאי בוועידת מפלגת העבודה // צילום: יוסי זליגר

אווירת נכאים שוררת בימים אלה במפלגת העבודה. התחושות בקרב פעילי המפלגה הן קשות, גם בעקבותהוועידה הסוערת והאלימהביום חמישי שעבר. התחושה הרווחת בקרב רבים במפלגה היא כי היו"ר אבי גבאי השתלט על המפלגה ההיסטורית והפך אותה למופע יחיד שלו.

לאור המצב הנוכחי והקריסה בסקרים למספר חד-ספרתי, נרשמת בימים האחרונים עזיבה של פעילי מפלגת העבודה, שמחפשים את עתידם הפוליטי במפלגתו של בני גנץ, "חוסן לישראל" או במפלגת "התנועה בראשות ציפי לבני".

הפרסום ב"ישראל היום"בנושא אתמול (ראשון), עורר הדים רבים בקרב אנשי המפלגה. דור צוריאל, חבר מפלגת העבודה וציר הוועידה, שהותקף באלימות בוועידה, תיאר את המצב: "בתקופה האחרונה החל גל עזיבה של חברים ופעילי מפלגה מרכזיים שהיו בה שנים רבות. לגל העזיבה הזה יש רק כתובת אחת: היו"ר אבי גבאי,שמחסל את רעיון המפלגהוהופך אותה לגוף פרטי שלו ולצרכיו האישיים".

אחת הדמויות שהיו מזוהות יותר מכל עם מפלגת העבודה ועזבה אותה לטובת מפלגתו של גנץ, היא דנה אורן-ינאי, שצמחה בנוער של מפלגת העבודה בתקופתו של יצחק רבין ז"ל. אורן-ינאי ופעילים מרכזיים נוספים עזבו את מפלגת העבודה בלב כבד ולאחר התלבטות, לדבריהם - מתוך השלמה והבנה כי מפלגת העבודה מיצתה את דרכה כאלטרנטיבה שלטונית.

אורן פסטרנק, מראשי הצעירים במפלגת העבודה, שקיבל הצעה להצטרף אל מפלגתו של גנץ וגם אל מפלגתה של לבני ושוקל את המשך דרכו, אמר ל"ישראל היום": "יש תחושה קשה במפלגה מאז הוועידה.גבאי מתנהל כמו מפרק המפלגה: דחיקת המושבים, הפריפריה וכל מי שהוא הבסיס של תנועת העבודה. יש גל עזיבות של פעילים מרכזיים לבני גנץ ולציפי לבני, שכרגע מייצגים ערכים שקרובים למפלגה יותר מגבאי".

על הלך הרוח במפלגה מספר פסטרנק: "גדלתי במפלגה מאז גיל נוער, אבל הדרך היחידה של מפלגת העבודה להתאושש היא שגבאי יתפטר, ונקיים בחירות ליושב ראש, ביחד עם הבחירות לרשימה לכנסת. כמו כן, למה אין קמפיין אידיאולוגי על השלום, הביטחון וסדר יום חברתי אחר? כל הקמפיין הוא אישי, ולצערי ללא תוכן לשינוי. צריך להתעורר".

יצוין כי המצוקה במפלגת העבודה גדולה עוד יותר, נוכח מצבה הקשה של המפלגה בסקרים - דבר שמרחיק ממנה נכון לעכשיו עוד יותר את המתמודדים העצמאיים השונים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר