עם עזיבתו את תפקיד נציב קבילות החיילים העניק יצחק בריק שני ראיונות פרידה. בראיונות הוא מבטא בקולו האישי המיוחד את מה שנחשף קודם בתקשורת, כולל בעיתון זה. כבר לפני כשנה וחצי, בגיליון ערב יום הכיפורים תשע"ח, הצגתי כמה מהטיעונים של בריק בכל הקשור למוכנות צה"ל למלחמה. הדרך הנכונה להבין את מסריו ולהתייחס אליהם היא להפריד בין שלושה מישורים: האחד, אלו בעיות העומק המאפיינות את התרבות הצבאית בצה"ל והמבנה של העוצמה הצה"לית. השני, מוכנות צה"ל למלחמה; השלישי, חלקו של הרמטכ"ל הפורש גדי איזנקוט במצב ואחריותו.
אני אוהב את יצחק בריק, שחבריו קוראים לו איציק, ומאמין לכל מילה שלו. זה קשור גם לשורשים משותפים. שנינו בני קיבוצים של השומר הצעיר, והשומר הוא איש אמת. אבל בחלוף שנה של ביקורות וסערות סביב הדו"חות של בריק, הדבר המועיל הוא להתייחס בעיקר לשאלת מצב כוחות היבשה והחשש לניוון רמת הידע והניהול בצה"ל. הרמטכ"ל הפורש ירש צה"ל שנמצא במסלול מסוים כבר שנים ארוכות. הוא לא שינה את כיוון צה"ל, אלא ניסה להוציא את המיטב במסגרת התוכנית הרב־שנתית, "גדעון", שאותה יצר ומימש.
במסגרת הדיון הזאת, אם ממקדים כמה מהטיעונים של בריק בנושא אחד, צריך להתייחס במלוא הרצינות לביטול קיצור השירות. בריק מתמקד בביקורות שלו במערכת הטיפול בקצונה של הדרג הבינוני ובתחומי הלוגיסיטיקה, הימ"חים, תחזוקת הציוד והנשק, תרבות מתן הפקודות ומשמעת מילוי הפקודות. אלה תחומים שהתקשורת לא נחשפת אליהם. אני יכול להעיד שבשנתיים־שלוש האחרונות יצא לי לפגוש כמה קצינים בדרגות גבוהות שמתחת לאלוף. הם ממלאים את תפקידי הפיקוד על עוצבות השדה האיכותיות ביותר בצה"ל. ההתרשמות מהמפקדים היא בהתאם. אלה מפקדים ברמה גבוהה ביותר, מרשימים גם ברמה האינטלקטואלית וגם ברמה האישיותית. הבעיה היא לא באותן חטיבות מוכרות, אלא בבסיס התמיכה והלוגיסטיקה, שלא ברור מה יכולת הביצוע שלו במצב מלחמה. מי ששמע את בריק מפרט את הבעיות שהוא מזהה בעומק צה"ל, יוצא עם האף באדמה. אבל אם יש מי שרוצה לטלטל את כוחות היבשה בצה"ל, צריך להגיד תודה שקם טיפוס חסר פשרות כמו בריק. אפשר להבין כיצד הצליח עם ארבעה טנקים לבלום הסתערות של חטיבת שריון מצרית ב־73'.
התרבות שבריק מתריע עליה משתקפת, למרבה הצער, ביחסו של הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ לצה"ל ולמקצוע הצבאי: אחד ממקורבי גנץ, דורון כהן, סיפר לפני כשבועיים בכתבה ב"ידיעות אחרונות" כי שאל אותו: "בני, עם יד על הלב, כמה זמן לקח לך להתנתק מהעולם הצבאי?" הוא ענה: "הזמן שלוקח למעלית לרדת מקומה 14 לקומת הקרקע בבניין בקריה".
זאת אמירה שמעידה על אדישות ועל חוסר כבוד לאותו עולם צבאי, כמו גם לצה"ל עצמו. החדשות הטובות הן שבדרג המדיני לוקחים ברצינות את ההתרעה של בריק. ויותר מכך: הרמטכ"ל החדש אביב כוכבי וסגנו אייל זמיר הם הצוות הנכון לחולל את השינוי הדרוש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו