"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תחזית מעודכנת של האוצר: 4 שנים רעות לפנינו

לפי התחזית, כבר ב-2019 יידרש קיצוץ של 10 מיליארד שקלים • ב-3 השנים שלאחר מכן יידרשו 60 מיליארד נוספים - מקיצוצים ואולי גם ממסים

,עודכן
הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה גרינברג // הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה גרינברג

תחזית אוצר "קודרת ופסימית", הרבה יותר ממה שהיה ידוע עד כה, הונחה אתמול (שישי) על שולחנה של הממשלה, לקראת הישיבה השבועית של הממשלה שתתקיים מחר. תחזית האוצר מכינה את השרים ואת האזרחים לגזירות כלכליות רבות, קיצוצים כואבים בתקציב ובהוצאות הממשלה ואולי גם להעלאות מסים.

לפני שבוע בדיוק, ביום ראשון, הכתבים הכלכליים הוזעקו לכנס כלכלי שנערך בבנייני האומה, בו הכריז שר האוצר משה כחלון: "עמדנו ביעד הגירעון, לא חרגנו בשקל אחד". כעבור יממה, הכלכלנית הראשית של משרד האוצר שירה גרינברג, פירסמה תחזית צמיחה, הוצאות והכנסות מעודכנת לשנת 2019, ובה התבשרנו על "בור תקציבי" בסך 10 מיליארד שקלים.

כעת לקראת ישיבת הממשלה ביום, שר האוצר כחלון הניח על שולחן הממשלה תחזית חדשה לפיה נוסף לבור תקציבי של 10 מיליארד שקלים ב-2019, הבור צפוי לתפוח בשלוש השנים הבאות בסכום כולל של 57 מיליארד שקלים.

מדובר בגירעון גבוה מזה המותר לפי התקנות ותקרת הוצאות הממשלה לפי חוק הגירעון וחוק "הנומרטור" שאוסר על הממשלה להוציא או להתחייב להוצאות מעבר למה שתוכנן.

עם זאת, משרד האוצר הרגיע את השרים: "יש צורך להמתין להתבהרות נוספת של במצב הפיסקאלי ולעדכונים נוספים 'מאקרו כלכליים'".

לפי תחזית האוצר המתוקנת - בארבע השנים 2019 עד 2022, בממשלה הבאה והכנסת ה-21 יידרשו להתאמות, גזירות כלכליות וקיצוצים דרמטיים בסכום כולל של 67 מיליארד שקלים, מתוכם 10 מיליארד שקלים בשנת 2019, וסך של 27.4 מיליארד שקלים בשנה וחצי הראשונה של הממשלה הבאה ועד לסוף שנת 2020.

בנוסף, האוצר תיקן את תקרת הוצאות הממשלה: 2019 - 400.7 מיליארד שקלים, 2020 - 412 מיליארד שקלים, 2021 - 426 מיליארד שקלים, 2022 - 443 מיליארד שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר