"רק מי שהיה שם יכול להבין"

"המסר שלי הוא לא לשכוח את מה שקרה - לא לשכוחאת הפצועים והנרצחים. אלה יהודים שלא היתה להם הזכות לגור פה בישראל ולהיות מוגנים כאן",

כך אומרת זארי סיבוני, אחת מניצולות הפיגוע בהיפר כשר בפריז, שאירע לפני ארבע שנים בדיוק והרעיד את אמות הסיפים של הקהילה היהודית בצרפת.

היא היתה בת 22, עבדה כקופאיתבמרכולבזמן החופשה מהלימודים בישראל וניצלה בנס מיריות המחבל שכוונו לעברה. "היה בום מהדהד. החנות רעדה, היתה לי שריקה באוזן ומתברר שזה היה מהיריות של המחבל", היא מתארת את הרגעים הראשונים שבהם נכנס המחבל למרכול.

"המחבל ירה לכיוון הקופה שבה עבדתי, וזה שעמד מולי חטף את הכדור. חשבתי שאולי אלו כדורי סרק להפחדה. כשאחד הלקוחות נפל, הבנתי שקרה משהו והתחבאתי מתחת לקופה. הרגל שלי הציצה החוצה, המחבל קלט אותי ואמר 'את עדיין לא מתה, את לא רוצה למות', וירה שוב", היא מספרת. למזלה, זארי יצאה מהיריות ללא פגע, והמחבל השתמש בה כדי לקרוא לאנשים שהסתתרו במחסן - תוך כדי שהוא מאיים לחסל את חברתה הטובה אם לא תשוב משם.

ניצלה מהתופת. זארי סיבוני

לאחר מכן נשלחה זארי על ידי המחבל לסגור את תריסי החנות - ואז גם ניסתה למנוע מאחד מלקוחות המרכול להיכנס אליו, כדי להצילו. "הוא חשב שאני סוגרת את התריס בגלל שעת הסגירה. אמרתי לו בתחנונים 'אל תיכנס', אבל הוא לא קלט מה קורה כי רצה לקנות חלה לשבת. כשהוא נכנס הוא ראה את המחבל וניסה להסתובב ולברוח, אבל המחבל ירה בו בגב. הוא נפל ומת", היא משחזרת את רגעי הזוועה. אחרי שעות ארוכות שבהן היתה בת ערובה, השוטרים פרצו פנימה והחל קרב יריות. "התחבאתי מתחת לשולחן, עד שהמשטרה היתה בפנים ויצאנו בריצה החוצה. לא האמנתי שהמחבל מת, רק מי שהיה שם יכול להבין".

מאז הפיגוע היא חיה בישראלומספרת: "מכביד עלי שכל השנה לאף אחד לא אכפת איך אנחנו מרגישים. אם אנחנו בסדר - נזכרים בנו רק ביום השנה לפיגוע. זה לא נעים. קשה לי מאוד מצד אחד, ומצד שני חשוב לי מאוד זכר הקורבנות. אני לא רוצה שאנשים ישכחו מה קרה".