"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

ריבית בנק ישראל תישאר ברמה של 0.25%

למרות העלאת הריבית בארה"ב - החלטתו הראשונה של הנגיד פרופ' אמיר ירון לא אכזבה את השוק • לאורך הקדנציה יהיו לו כ־40 הזדמנויות נוספות להעלות את הריבית • הלמ"ס: האטה בקצב הצמיחה

,עודכן
נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון // צילום: מרים צחי

החלטת הריבית הראשונה שקיבל נגיד בנק ישראל הנכנס, פרופ' אמיר ירון: להותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.25%.

פרופ' ירון מותיר מדיניות מרחיבה של בנק ישראל, זאת אחרי שממלאת מקום הנגיד ד"ר נדין בודו־טרכטנברג הפתיעה לפני חודש כשהעלתה את הריבית ב־0.15%, בהחלטת הריבית הראשונה והאחרונה שלה ב־26 בדצמבר. ההחלטה הקודמת הפתיעה אחרי שבע וחצי שנים שבהן הריבית לא הועלתה - ושלוש וחצי שנים שלא שונתה כלל, מאז מארס 2013, כשנותרה ברמה של 0.1%.

לפרופ' ירון יהיו כ־40 הזדמנויות נוספות לשנות את הריבית. פרופ' ירון, שהתחיל לכהן כנגיד בנק ישראל לפני פחות מחודש, סקרן פעילים רבים בשוק ההון, וחלקם העריכו שהוא עשוי לנצל את העובדה שהריבית של הבנק המרכזי בארה"ב הועלתה כבר כמה פעמים ויעלה את הריבית בישראל. ההצדקה יכולה היתה להיות צמצום פערי הריבית בין ריבית הפדרל ריזרב בארה"ב לבין הריבית בישראל.

אולם גם אחרי החלטה זו מוקדם להסיק לגבי מדיניותו, שתתברר לאורך הקדנציה שלו עד 2023. כלכלני משרד האוצר, בראשות הכלכלנית הראשית החדשה שירה גרינברג, האמינו שההאטה שהסתמנה בחצי השנה האחרונה בקצב הצמיחה ובהשקעות במשק תקשה על בנק ישראל להעלות את הריבית פעם נוספת ברבעון הראשון של 2019.

התייצבות באבטלה

בתוך כך, הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על התייצבות באבטלה בישראל ברמה של 4.1% בחודש אוקטובר. כמו כן, הודיעה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על האטה בקצב הצמיחה בישראל לרמה של 2.1% ברבעון השלישי ובהמשך לצמיחה אפסית בשיעור 0.8% ברבעון השני. לאורך 2018 צפויה כלכלת ישראל לצמוח בשיעור של 3.2%, פחות מהאומדן המקורי, שעמד על 3.7%, ופחות מקצב הצמיחה בשנים 2016 ו־2017.

במקביל להודעה על הותרת הריבית על כנה, הנמיך בנק ישראל את תחזית המאקרו־כלכלית שבה הוא חוזה כי התוצר בישראל צפוי לצמוח ב־2018 ב־3.2% - עלייה נמוכה ב־0.5% מהתחזית הקודמת - וב־3.4% בלבד ב־2019, שיעור הנמוך בשתי עשיריות מהתחזית הקודמת. הצמיחה לשנת 2020 הונמכה ל־3.5% בלבד. בבנק ישראל חוזים כי האינפלציה תסתכם ב־1% בשנת 2018. בשנה הקרובה האינפלציה צפויה להסתכם ב־1.3%, בדומה לתחזית הקודמת.

למעשה, בנק ישראל הודיע כי בכוונת הוועדה המוניטרית להותיר את המדיניות המרחיבה על כנה, "כל עוד הדבר יידרש כדי לבסס את סביבת האינפלציה בתוך תחום היעד. בנק ישראל ממשיך לעקוב אחר ההתפתחויות באינפלציה, בכלכלה הריאלית, בשווקים הפיננסיים ובמשק העולמי, והוא יפעל להשגת יעדי המדיניות המוניטרית בהתאם להתפתחויות אלו".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר