"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

תביעת כתובה: עורכת הדין חסכה לבעל מעל למיליון שקלים

בעל שנתבע על ידי אשתו לשעבר בסכום מופרז של מעל למיליון שקלים עבור תשלום הכתובה ויוצג על ידי משרדה של עורכת הדין לוסי מאיר חויב בסך של 35,000 שקלים בלבד

, עודכן
צילום: //

בשיתוף ברק רום

בפני בית הדין הרבני האזורי נתניה הוגשה תביעת אישה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום כתובה בסכום מופרז של מיליון וארבעת אלפים שקלים. הבעל טען ששילם כסף רב עבור החובות שצברה אשתו, לכן הוא פטור מתשלום הכתובה.

עו”ד לוסי מאיר, אשר יצגה את הבעל, הציגה טיעונים וראיות התומכים בבקשתו לפטור אותו מתשלום הכתובה. בין היתר נטען כי האישה עיכבה את תביעתה לכתובה עד לאחר שהתקבל הפטר בתיק פשיטת הרגל שלה ולאחר ששילם זה מכבר מחלקו בדירה חלק מחובותיה.

התביעה כללה את השילוב בין עולם דיני המשפחה לעולם פשיטת הרגל, וחייב בקיאות בשני העולמות. כך הוכח כי הבעל שילם לאישה מאות אלפי שקלים מחלקו בכספים שהתקבלו ממכירת הבית המשותף לצורך כיסוי חובות. בנוסף שילם הבעל עבור סגירת תיק פשיטת הרגל ושילם לשותף של האישה לשעבר בעסק במסגרת הסכם פשרה. עוד טען כי האישה עזבה את הבית, לאחר שהודיעה לו כי ברצונה להתגרש, היא סירבה לקיים עמו יחסי אישות ולא פעלה למען שלום הבית שאותו היא תבעה, לפיכך היא אינה זכאית לתשלום הכתובה.

לאחר הליך ארוך של הוכחות והצגת הראיות, חייב בית הדין את הבעל לשלם לאישה סכום של 35,000 שקלים בלבד עבור חוב הכתובה. מצד אחד, ציין בית הדין כי ברגע שהבעל מגיש תביעת גירושין הוא חייב אוטומטית בתשלום כתובה על פי ההלכה. כל עוד הבעל לא הוכיח כי הוא פטור מתשלום, הוא בחזקת חיוב. מצד שני, בית הדין קיבל את טענת הבעל שהוא שילם חובות בסכום של מאות אלפי שקלים עבור חובות האישה, כי גרסתה בחקירה אינה מהימנה עליו, וכן קיבל את הטענה שהבעל לשעבר לא היה משלם מחלקו בידיעה שלאחר התשלום היא תגיש תביעת כתובה וקיבל את טענת עוה”ד לוסי מאיר, כי אין לאפשר “כפל מבצעים” שמשמעו כפל חיובים על הבעל לשעבר.

בית הדין סבר כי מדובר בטענה הגיונית הן משפטית והן הנתמכת בראיות שהוצגו על ידי עורכת הדין לוסי מאיר, ואף אצל זוגות רבים המתגרשים מקובל שכדי לסגור את התיק ולצאת לדרך חדשה, צד אחד מוכן לשלם יותר ובלבד שההליכים יסתיימו.

בית הדין סבר שהסיבה שבגינה נגרמו הפסדים רבים, היא שהכניסה את התא הזוגי למערבולת, ולאחר שהבעל כבר נשא בתשלום חובות האישה הרי שלא ייתכן לחייב אותו שוב ובעוד סכומים, על כן, נדרש הבעל לשלם לאישה סכום של 35,000 שקלים בלבד, הכולל את כל החיובים שחייב אותו בית הדין בפסקי דין קודמים המתייחסים לחיוביו ברפואת האישה וכך נחסך מהבעל סכומי עתק שנתבעו בתביעת האישה ולא נתקבלו.

1084797/8

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר