משה בולר: “יצואני הסחורות מסתכנים בלי לדעת”

בשיתוף ברק רום

באמצע יום שטוף שמש, נוחת עוד מטוס נוסעים בנמל התעופה בן גוריון. הנחיתה עוברת חלק, הדלתות נפתחות, ובמקום שהנוסעים יתחילו לזרום החוצה, מסתערים על המטוס אנשי כוחות הביטחון. בין מאות הנוסעים שבסך הכל רוצים להגיע לטרמינל, יושב אדם הנחשב למבוקש. לא ברור אם כך בדיוק התנהלו הדברים, אך ביום בהיר אחד בחודש מרץ 1997, נעצר נחום מנבר כאשר ירד מהמטוס בנמל התעופה בן גוריון. מנבר נשפט והורשע בגין מכירת נשק לאיראן, וריצה 14 וחצי שנות מאסר.

כדי למנוע תחומים אפורים, מאז לאותה פרשה נחקק חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני, שנועד להגדיר מה מותר ומה אסור. אחרי הכל, מדובר בתחום היצוא המוביל של מדינת ישראל, הכולל יותר מאלף יצואנים שמוכרים נשק, תוכנות, ייעוץ ושירותים מסוגים שונים. “בהרבה מקרים, אותם יוצאי זרועות הביטחון שמשתחררים ויוצאים לשוק האזרחי, לא מודעים לסכנה האורבת לפתחם”… אומר משה בולר, הבעלים של חברת החקירות והמודיעין העסקי הבינלאומית I.I.A (ראשי תיבות של International Investigation Agency).

“חברות ובעלי עסקים רבים אינם מודעים לסכנה שמרחפת להם מעל הראש, כשהם מעורבים בעסקאות מעבר לים. בחלק מהמקרים, אסור לבצע עסקאות ללא אישור מאפ”י - אגף הפיקוח על היצוא הביטחוני השייך למשרד הביטחון. גופים שאינם מודעים לכך חשופים שלא ביודעין לעונשים כבדים: עונשי מאסר, תביעות וקנסות כבדים בגובה עד 10 מיליון ₪”.

באילו מקרים צריך לקבל אישור מאפ”י?

“כל אזרח ישראלי שרוצה לייצא טכנולוגיות מידע ושירותים ביטחוניים לחו”ל, מחויב על פי חוק הפיקוח על היצוא הביטחוני לקבל אישור מאפ”י. החוק מתייחס למספר מקרים מרכזיים, שבהם צריך לקבל אישור על מכירת סחורות ושירותים למדינה אחרת:

• החוק חל על כל אזרח ישראלי - ולכן, גם אם מרכז הכובד של החברה נמצא מעבר לים, בעליה הישראלים מחויבים לקבל אישור מאפ”י.
• החוק חל על ייצוא סחורות, טכנולוגיות וידע ביטחוני - ולא רק על אספקה של ציוד מוחשי.
• תיווך בעסקות ביטחוניות - בשונה מהתפיסה הרווחת, גם עסקאות תיווך כפופות לאישור מאפ”י, בין אם הן מתבצעות בישראל או מחוצה לה, בכתב, בעל פה או בכל אמצעי אחר.
• סייבר תקיפתי והגנתי - לאחרונה גם ייצוא פתרונות וידע בתחום הסייבר מצריך קבלת אישור.

המלכודות שמסבכות אזרחים ישראלים

גם במקרים שבהם כבר מודעים לחוק, המוח היהודי לא מפסיק לחפש דרכים לעקוף את הצורך לקבל אישור לייצוא ביטחוני. לפעמים, כפי שמציין בולר, מדובר במדרון חלקלק: “נניח שחברה ישראלית המייצאת עפ”י חוק ציוד צבאי נלווה כמו אפודי מגן, מקבלת הצעה מפתה מלקוח באנגליה: לצד האפודים מבקש אותו הלקוח גם לקנות תחמושת. לשם כך מציע הלקוח האנגלי להעניק עמלת תיווך בגובה 10% לחברה הישראלית, עבור רכישת התחמושת ממפעל שבכלל יושב בצ’כיה.

ללא אישור מפורש מאפ”י למכירת תחמושת, עסקה כזו אסורה! גם כאשר מדובר בתיווך, וגם כאשר התיווך הוא בין שני גופים שאינם ישראליים: כל עוד אזרח ישראלי מעורב בצורה כלשהי בעסקה, הוא חייב לקבל אישור לפעול”.

מלכודת נוספת עליה מספר בולר, מערבת עוד סוג של קומבינה: “כך למשל ישנם יהלומנים ישראלים, שמקבלים זיכיון לכרייה וייצוא יהלומים ממדינות שונות באפריקה. בהנחה שלא מעורב שוחד בעסקאות האלה, עד כאן הכל בסדר. איפה מתחילה הבעיה? בחלק מהמקרים, אותם יהלומנים מערבים בעסקה יוצאי צבא ישראלים: הטענה הרשמית של היהלומנים היא שגורמים אלו אמורים לשפר את האבטחה במכרות ולמנוע גניבות.

אך עפ”י פרסומים שונים, נטען שיוצאי הצבא צורפו לעסקאות יהלומים לצורך ביצוע עסקאות נשק באפריקה. במידה שטענה זו תתברר כנכונה, כל הגורמים המעורבים צפויים לעמוד לדין. באותה המידה חברת שמייצרת גשרים לטנקים ואין לה אישור מאפ”י, יכולה לפנות לחברת בנייה ישראלית הסוללת כבישים בחו”ל, ולבקש ממנה להכניס לעסקה גם את פתרון הגשרים לטנקים. גם במקרה הזה, בלי אישור מפורש לייצא סחורה או מידע ביטחוני, העסקה אסורה עפ”י חוק - ועלולה לגרום העמדה לדין של כל האזרחין הישראלים המעורבים”.

איך מקבלים אישור מאפ”י?

“כדי למנוע את אותם מצבים שהזכרתי, אחד הקריטריונים לקבלת אישור מאפ”י הוא דוח חקירה מודיעיני, שמאשר כי המשתמש הסופי (ה- End User) מעבר לים אמין, ואינו מעביר את הסחורה, הטכנולוגיה או הידע לצד שלישי. ללא הדו”ח הזה, לא ניתן לקבל אישור מאפ”י”, מדגיש בולר.

I.I.A, החברה בראש עומד בולר, היא החברה הישראלית היחידה בעולם המוסמכת לנפק את דוח החקירה הזה. “בעולם קיימות 5 חברות מרכזיות שמעניקות את הדוח - I.I.A היא אחת מהן”, הוא מדגיש.

יש יתרונות להפקת הדוח דווקא דרך חברה ישראלית?

“בהחלט. כמו שכבר הבנת, המוח היהודי עובד שעות נוספות וחושב כל הזמן איך לעגל פינות. כשמדובר בביטחון המדינה, לפעמים הפינות האלה יכולות להיות חדות ומסוכנות. ולכן, בתור ישראלי שמכיר מצד אחד את המנטאליות הישראלית ומצד שלני את החקיקה המחמירה בישראל, החברה שבבעלותי יודעת איך להעניק את הייעוץ ואת דוח החקירה שימנע הפתעות מיותרות בהמשך.

ישנו יתרון משמעותי נוסף, המאפשר לנו לנפק את הדוח בצורה מהירה וזולה ביחס לגופים אחרים”.

איך זה מתאפשר?

“כגוף ישראלי שמספק שירותי חקירות ומודיעין עסקי מעבר לים, הקמנו את epp - שותפות ישראלית-גרמנית המשלבת את היכולות והקשרים שצברה חברת I.I.A עם הידע, היכולות והקשרים של בכירים במנגנוני הביטחון הגרמניים - כולל ראש סוכנות הביון הגרמנית לשעבר, יועצים משפטיים לשעבר בממשל הגרמני, שר הפנים הקודם בממשלת גרמניה ועוד. כל אלה יוצרים ארגון-על למודיעין וחקירות, עם קשרים ענפים בכל רחבי העולם. קשרים אלו מאפשרים לנו לייצר דוח מודיעין אמין יותר, להגיע למטרה בזמן קצר יותר ובמקרים רבים גם במחיר נמוך יותר”.

בשיתוף ברק רום