"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הדילמה של בנט ושקד: האם לוותר על מצביעי המפד"ל והליכוד?

נטישת הבית היהודי לטובת "הימין החדש" נועדה לאפשר לשניים לנפץ את תקרת הזכוכית המגזרית, ולגרוף קולות מבוחרי לפיד, גנץ ואורלי לוי-אבקסיס • אולם קמפיין שפונה לימין הרך עלול להשאיר את "הבייס" בליכוד ובבית היהודי, ולשמוט את הקרקע מתחת למפלגה החדשה • פרשנות

,עודכן
בנט ושקד // צילום ארכיון: נעם ריבקין פנטון

פרישתם של נפתלי בנט ואיילת שקדמהבית היהודי הותירו את המפלגה הדתית־לאומית חבולה ומבולבלת, אבל כנראה לא רק אותה. סקרי דעת הקהל שפורסמו אתמול, יממה אחרי המפץ, נראו חבולים ומבולבלים לא פחות. בין 6 ל־14 מנדטים מקבלת מפלגת "הימין החדש" - במילים אחרות, גם לסוקרים אין מושג, וכנראה גם לא למצביעים.

צילום: משה בן שמחון

"הימין החדש" תעצב את עצמה מחדש בתקופה הקרובה. השתחררותם מכבלי הבית היהודי תאפשר לבנט ושקד להתנער מכמה מהמהלכים שהובילו בעצמם, למשל בנושאי דת ומדינה, גיוס חרדים, יחס לרפורמים וכן הלאה, כשיוכלו לטעון על כל אלה כי עמדתם עד כה נגזרה ממעמדם כמנהיגי הציבור הדתי - מה שכבר לא רלוונטי.

לאן הם חותרים?

השאלה הגדולה היא מהו קהל היעד שאליו הם חותרים להגיע. האם לקהל ימני ששוקל להצביע לבני גנץ, יאיר לפיד ואורלי לוי־אבקסיס, כפי שטענו בהצהרה לתקשורת במוצאי שבת, או למצביעי המפד"ל והליכוד. אלה קהלים אחרים, שלכל אחד מהם יידרשו קמפיין שונה ומסרים אחרים.

בחירות 2019 - סיקור נרחב

בחירות 2019: כך ייראה לוח הזמנים

נחשף לוגו מפלגת הימין החדש

השר יריב לוין במתקפה על בנט ושקד: "כל כוונתם היא להפיל את שלטון נתניהו"

נראה שמבחינת נתניהו, השאלה הוכרעה. מתקפות שרי הליכוד ודוברות הליכוד על המפלגה החדשה מלמדות כי החשש הגדול של נתניהו הוא מפני זליגת קולות מהליכוד לימין החדש, וממש לא מפני מעבר אליהם מבני גנץ או אורלי לוי־אבקסיס.

לצאת לקרב או לחבק

גם בפני נתניהו שתי דרכים להתמודדות עם המפץ החדש. הראשונה היא לצאת לקרב, כמו שראינו אתמול את מירי רגב ויריב לוין, שתקפו את בנט והאשימו אותו כאחראי למזימה להפיל את נתניהו מהשלטון. הדרך השנייה היא דווקא חיבוק. כמו אותו חיבוק שהעניק ראש הממשלה לבנט לפני הבחירות הקודמות - חיבוק חם, חונק ומחסל. חיבוק שגרם לנשירת המנדטים מהבית היהודי ומעברם לליכוד. אבל זה יקרה רק במידה שבנט יודיע כי ימליץ על נתניהו לראשות הממשלה. כל עוד זה לא יקרה - ישמש יעד למתקפה.

אבל יש דבר שמטריד את נתניהו עוד יותר מזליגה מהליכוד. זה שבנט "ישתה" את המפלגות הקטנות בימין ויגרום נזק של ממש למחנה הלאומי. מצב שבו הבית היהודי, משה כחלון, אביגדור ליברמן וש"ס מתנדנדים סביב אחוז החסימה הוא מצב מסוכן. מסוכן עד כדי איבוד השלטון. מספיק שמפלגה אחת לא תשרוד כדי למוטט את המחנה כולו ולהביא לגוש חוסם של מפלגות המרכז־שמאל והערבים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר